בבית מנהי אבלות, תשעת ימים
אש ולהבות החורבן בין המצרים
נשמרים, שומרים, מזהירים, נזהרים
סוברים, מסבירים, שדרנים משדרים
בהיסטוריית עמנו חופרים ונוברים
ברחבת הכותל מכל הישובים והערים
המוני בית ישראל, לתפילה נוהרים
כולם כאחד חלשים וכפירים
ומעל משק כנפי יונים והמיית תורים
בחוץ כוחותינו בעזה מכתרים
חול ואפר לכל עבר זורים
חידת מבוכי מנהרות פותרים
כל יום מחדש נחשׂפים מתחפרים
מלאכי שמיים דרכם מורים
טילים ורקטות ממשיכים ונורים
בבית העלמין זרים נשזרים
ביגון מונחים על קברים טריים
בגאון ראשי מנצחים עוטרים
מצטערים, מְצֵרים ומוקירים
בהספד ודמעות מרורים
את מיטב הבחורים
בשדה הקרב ממשיכים החברים
בחסות חשכת הליל וגם בבקרים
כל סימטה ומחילה תרים
פתחי שׂטן, בורות ופירים
מטבחים מטווחים ארוכים וקצרים
ענני עשן סמיכים מתמרים
חורבן ירושלים מזכירים
כעת חיה, בלית ברירה פורעים חוב
הלב רעב, הנשמה צמאה, לעתיד יותר טוב
מאמונה באבינו, תעצומות נפש יש לשאוב
סיפורי גבורה וניסי האל לספר ולכתוב
עורף איתן תורם לחזית
חוסן לאומי וגאולה זו התכלית
עם ישראל עוטה טלית
נחוש יותר מאי פעם מחליט
להסתער קדימה לביטחון וליציבות בעיניים להביט.
