בשתיקת האבן חקוק דיבור
מי מתחתה טמון, קבור
אבן קרה
מכסה יקר או יקרה
על השיש הבוהק
נר נשמה דולק
מונחים הפרחים
מול קרני השמש נבוכים
קמלים ובוכים
אותיות, איור, כיתוב
על אהובה או אהוב
הלך אדם מן הישוב
מבלי שוב
תחת אבן, נטוש ועזוב
כואב ועצוב
הזיכרון צרוב
נפש דמומה
שחוחת קומה
ורק הרוח הומה.
