בסדרת כתבות שערך חדשות ערוץ 10 על החינוך בארץ "לא בבית ספרנו", הובא באחת המהדורות הדרוג המלא של מאתיים ארבעים ואחד ישובים בארץ באשר להשקעה של הרשות המקומית בחינוך, מעבר למה שמשקיעה המדינה.
הטבלה מעניינת ולוּ רק בגלל העובדה שיש בה אי התאמות בין מה שאנו נוטים לחשוב על רשות מסוימת ובין מה שקיים במציאות ביחס להשקעה של אותה רשות בחינוך.
נתחיל בדרוג, כך שאחרי שנספק את יצר הסקרנות, נוכל אולי להבין טוב יותר את הנתונים.
המועצה המקומית ראש פינה נמצאת במקום הגבוה ביותר, מקום שלישי בהשקעת הרשות בחינוך עם 19,588 שקלים לכל תלמיד. הישג ראוי לכל מחמאה.
המועצה האזורית מבואות החרמון ממוקמת שני מקומות מראש פינה, במקום החמישי בטבלה הארצית עם השקעה של 16,382 שקלים לתלמיד. גם היא ראוה לכל מחמאה.
במקום השלישי ממוקמת המועצה המקומית מטולה עם השקעה של 7,881 שקלים לתלמיד, ובמקום ה-31 בדרוג הארצי.
המועצה האזורית יסוד המעלה ממוקמת במקום ה-56 בדרוג הארצי, ובמקום הרביעי באזור עם השקעה של 6,202 שקלים לתלמיד.
עיריית קריית שמונה ממוקמת בדרוג הארצי במקום ה-81 עם השקעה של 4,814 שקלים לתלמיד.
מועצה מקומית חצור ממוקמת במקום ה-128 עם השקעה של 3,570 שקלים לתלמיד.
במקום ה-159נמצאת מועצה אזורית הגליל העליון עם השקעה של 2,315 שקלים לכל תלמיד.
עיריית צפת ממוקמת במקום ה-161 עם השקעה של 2,237 שקלים לתלמיד.
אלו הנתונים כפי שהעלה כתב החינוך של חדשות ערוץ 10, אבי עמית.
מאז שהנתונים פורסמו, השיח סביבם הולך ותופס תאוצה. אצל חלק מהרשויות, אחרי ההלם הראשון מהמיקום המפתיע לטובה ואצל האחרות, אחרי ההלם המתמשך מהמיקום המאכזב.
יש להקדים ולומר שאין תמיד הלימה בין מיקומה של רשות בתחתית הטבלה ובין הישגיה בשטח, וההיפך.
לכן, צריך להתייחס לנתונים בזהירות ולצמצם אותם אך ורק למה שמושקע, ולא בהכרח להישגים, בלי הכללות, כאמור.
יש מספר הסברים לנתונים הללו: הראשון והפשוט. בהשקעה בשקלים, אלו אכן הנתונים המספריים.
הסברים נוספים שיכולים לבוא בחשבון הם סעיפי ההוצאות המיוחדות שיש בכל רשות כמו: מרחקים נסיעה גדולים, כיתות קטנות, יותר מורים ביחס למספר התלמידים, יותר מורים מקצועיים שאינם מחויבים על ידי משרד החינוך, יותר פעילויות א-פורמאליות ואחר שעות הלימודים, וכמובן השקעות מתמשכות לאורך שנים בשמירה על רמת החינוך והשירות שכל רשות מעניקה לתלמידיה.
אי אפשר בלי הערה של כתב ערוץ 10 ביחס למיקומן של הרשויות הערביות, והאמירה של כאילו זה צפוי בגלל שהם ערבים, מקוממת ואינה נכונה בעליל.
אילו הכתב היה בודק מה הסיבה שהרשויות הערביות לא משקיעות בתלמידיהן סכומי כסף גדולים, הוא היה מגלה שאין להן כסף כי הן לא ממש גובות ארנונה מהתושבים ברמה סבירה (בקריית שמונה מעל 90%). חבל שבכל עניין ודיון מכניסים אלמנטים לא בדוקים ולא לעניין.
עכשיו לתגובות של שתיים מהרשויות.
התגובה הראשונה של מועצה אזורית מבואות החרמון ושל העומד בראשה בני בן מובחר: בני בן-מובחר, ראש המועצה: "אנו מועצה קטנה של 7,000 תושבים, ולא משופעים בנכסים עתירי ארנונה, אבל הבנו שההון האמיתי שלנו הוא ההון האנושי ולכן שווה לכולנו להשקיע בו. ההשקעה בחינוך לא תמיד נראית לעין במיידי, ולעיתים אף לטווח הרחוק, אך שביעות רצון של התושבים סביב הפתרונות החינוכיים של ילדיהם, זו הארנונה המשתלמת ביותר. בקדנציה הזאת קיבלתי החלטה לחזק עוד את העשייה החינוכית בישובים וכהמשך לשגרת בית הספר. בעיני, היום בו תושבים יצהירו שאחד השיקולים להתגורר בישובים שלנו זה רמת חינוך טובה, יהיה זה חלום שיתגשם".
קרלוס גולדברג, מנהל אגף החינוך רווחה וקהילה: "אני גאה שהחזון החינוכי הכללי הוא בעל משקל כה רב למועצה כשלנו. אנו פועלים ליישום רעיון ה"חינוך השלם", דהיינו רצף חינוכי חברתי במהלך חיי היום של התלמיד והמטרה השנה ובשנים הקרובות היא חיזוק המערכת הפועלת בישובים ובאזור, דווקא בשעות שמעבר לבית הספר".
"המספרים מחמיאים בהחלט", אומר בן-מובחר, "אך בסופו של דבר העשייה היא שתקבע את מדד ההצלחה. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכל העושים במלאכה, ואני מתכוון לכולם, וגם למליאת המועצה מגיעה ברכה גדולה, שנותנת יד וגב בקביעת מדיניות התקציב", אומר בן מובחר בתגובתו.
להלן תגובתה של מועצה אזורית הגליל העליון: "הדוח שהתפרסם לאחרונה שבו דורגה מועצה אזורית הגליל העליון במקום ה-159 מבוסס על חישוב של סך ההשקעות בחינוך פורמלי במועצה במספר התלמידים שלומדים בבתי הספר בלבד (יסודי ותיכון). כלומר, כל הכסף שהמועצה משקיעה בחינוך בלתי פורמלי, בחוגי ספורט ובמרכז קלור למוסיקה ולמחול אינו מחושב. בנוסף, יש לציין שהמועצה מהווה אזור רישום עבור תלמידים משש רשויות מקומיות אחרות (מבואות חרמון, ראש פינה, יסוד המעלה, מטולה, גולן, מרום הגליל) והרשות היחידה שמחזיקה באזור יחידה לקידום נוער, מערך חינוך מיוחד ומסגרת לבעלי לקויות תקשורת PDD מהגיל הרך ועד סוף התיכון. במספרים אמיתיים המועצה השקיעה בשנת 2013 כ- 13 מיליון שקלים בחינוך (13,122,000), ללא השקעות במבנים (שהסתכמו בכ-2.5 מיליון שקלים נוספים בשנה), מספר התלמידים מגיל 6 ועד 18 עומד על 2330, מכאן שההשקעה פר תלמיד היא 5632 שקלים בשנה וזה ללא ההשקעה של הקיבוצים בחינוך שעומדת על כ-250,000 שקלים בממוצע לקיבוץ בשנה (7.25מיליון שקלים בשנה).
אם מחשבים את המחיר האמיתי שהמועצה והקיבוצים משקיעים בחינוך מגיל 3 ולא מגיל 6 כפי שמופיע בעיתונות, יוצא שההשקעה פר תלמיד עומדת על 7,548 שקלים בשנה.
מועצה אזורית הגליל העליון רואה בחינוך ערך חשוב ביותר בתפיסה הקהילתית-חברתית שאותה היא מקדמת מאז הוקמו קיבוצי המועצה, מתוך ראיה זו המועצה מתקצבת הרבה מעל הממוצע במועצות אזוריות את נושא החינוך הבלתי פורמלי, את תחום הספורט לילדים ונוער ואת תחומי המחול והמוסיקה. זאת מתוך תפיסה כוללת כי חינוך מורכב לא רק ממה שמתרחש בכותלי בתי הספר, אלא חלק ממערך החיים כולו, אשר יש לו נגיעה בחיי הפרט, ברמת הקהילה הקיבוצית הנבנית עתה מחדש והן ברמה האזורית".
