הלכות בהרחבה ניתן למצוא:
http://www.lemaan8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=638100
חודש תשרי:
לחודש הזה שלושה שמות: החודש השביעי, ירח האיתנים ותשרי. לפי חישוב התורה, הוא החודש השביעי של השנה, משום שניסן הוא ראש השנה לחודשים.
תשליך
פעולת ה"תשליך" צריכה להיעשות ביום בשעות אחר הצהריים ליד מקווה מים (רצוי עם דגים בתוכו). בתפילה-פעולה זו אנו "משליכים" באופן סמלי את חטאינו. מובן שאדם רציני לא יעלה על דעתו שאפשר להשליך מעליו את החטאים, תוך ניעור הכיסים. מטרת ה"תשליך" היא לעורר את האדם, על ידי מעשה חיצוני, להגיע להתבוננות פנימית, ולהתחייבות עצמית לתקן ולשפר את מעשיו. בנוסף, מזכיר לנו מנהג ה"תשליך" את המדרש על השטן שהתחזה לנהר וניסה להכשיל ללא הצלחה את אברהם אבינו בדרכו לעקדת יצחק.
שופר
המצווה העיקרית של ראש השנה היא מצוות שופר. אנו מצווים לשמוע קול שופר ביום ראשון של תשרי, שאמור לעורר אותנו ולהוציא מאיתנו את יצר הרע, התאוות והתשוקות. וכמובן, זכר לאילו של אברהם אבינו. מי שלא שומע קול שופר בראש השנה, ביטל מצוות "עשה" (ברית מילה לדוגמא, היא גם מצוות עשה).
ליל ראשון של ראש השנה
בליל ראשון של ראש השנה, אחרי התפילה, נברך אחד את השני ב"לשנה טובה תיכתב ותיחתם". חשוב לדעת כי לא מברכים את הברכה ביום ראש השנה עצמו, משום שגזר הדין לגבי השנה הקרובה כבר נחתם.
הדלקת נרות
בהדלקת הנרות מברכת האישה "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו" (הספרדים לא אומרים "שהחיינו" ביום השני של ראש השנה). גם הגבר מברך ברכה זו בקידוש של שבת.
סעודת חג
בתקופת החגים של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, נוהגים לאכול חלות עגולות, המסמלות שלמות והשלמה. בסעודת החג, לאחר ברכת "המוציא לחם מן הארץ", טובלים את החלה בדבש כסמל לתפילתנו לשנה מתוקה.
יום שני של ראש השנה
כל דיניו של יום שני של ראש השנה זהים לדיניו של יום ראשון, מלבד קריאות התורה וההפטרה. בקידוש ליל שני נוהגים להניח על השולחן פרי חדש, או ללבוש בגד חדש, שצריך לברך עליו "שהחיינו". בשעה שמברך ברכת "שהחיינו" בקידוש, מתכוון לצאת ידי חובה.
צום גדליה
בג' בתשרי, שהוא מוצאי ראש השנה, חל צום גדליה, שנקרא גם "הצום השביעי", על שם החודש, תשרי, ומתענים בו מעלות השחר עד צאת הכוכבים. צום זה בא בגלל הריגת גדליהו בן אחיקם. השנה ידחה ליום ראשון ד' תשרי.
עשרת ימי תשובה
שבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים בשם "ימי תשובה" או "עשרת ימי תשובה". למרות שהם רק שבעה, הם נקראים כך משום שאלה עשרת הימים שנקבעו לתשובה: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים ושבעה הימים שביניהם. ימים אלה ידועים גם בשם "בין כסה לעשור", בין ראש השנה הנקרא "כסה",לבין יום הכיפורים הנקרא "עשור".
שבת שובה
השבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראת "שבת שובה", מפני שהיא נמצאת בתוך עשרת ימי התשובה. סדר התפילה בשבת זו כבשאר שבתות השנה, אלא שבתפילת העמידה מוסיפים את התוספות שבשאר ימי התשובה. המנהג בכל תפוצות ישראל הוא שרב העיר דורש בשבת זו לפני העם בענייני מוסר ותשובה, כדי להודיע לעם על עונשן של עבירות (דרשה ע"י רבני העיר תתקיים בבית הכנסת "אור תורה ראה מסגרת). אמרו חכמים: בשעה שחכם יושב ודורש, הקדוש ברוך הוא מוחל לעוונותיהם של ישראל.
שינה
רצוי שלא לישון ביום ראש השנה; האר"י ז"ל התיר לישון לאחר חצות היום.
