על פי החוק, אפשר להשיג השגות או לערער על גובה הארנונה שנקבעה לכם עד סוף החודש. קיראו, אולי עצה אחת או יותר תעזור לכם.
לדברי עו"ד ירון קיימת תופעה בשנים האחרונות בהן מנסות הרשויות המקומיות להעמיק את הכנסותיהן מארנונה, ולא אחת הדבר נעשה תוך הטעיית הציבור.
למרבה הצער, בעלי דירות ועסקים נוטים לראות בגובה הארנונה נתון שאין להתווכח עמו.
– ברוטו או נטו?: מומלץ לבדוק האם השטח לפיו מחושבת הארנונה מתאים לשיטת המדידה הנהוגה ברשות המקומית. חלק מהרשויות גובות לפי הברוטו, כלומר שטח הנכס, בצירוף החלק היחסי בשטחים המשותפים. חלקן מתחשבות רק בנטו, וחלקן מחשבות ארנונה עפ"י שקלול שני הפרמטרים.
ניתן לברר את שיטת החיוב העירונית בטלפון לעירייה או לאיש מקצוע. ניתן למדוד את הנכס, ולוודא התאמה בין החיוב לבין השטח. לחלופין, ניתן לבקש מהרשות המקומית שרטוט של הנכס, שיאפשר לגלות מה היחס אל מטרז' הדירה שלכם.
במאות מקרים חייבו רשויות בישראל בארנונה על שטחי הברוטו, בעוד שהותר להן לגבות על שטחי הנטו בלבד, ובכך נוצרה גביית יתר בכ-25% ומעלה.
– סיווג: הסיווג מתייחס לשימוש שאתם עושים בנכס. כך למשל, הארנונה המוטלת על דייר בבית אבות אמורה להיות דומה לארנונה שתוטל עליו בדירת מגורים רגילה בעיר, כולל ההנחות להן הוא זכאי. עיריות רבות מתעלמות מהחוק וגובות ארנונה מנופחת. בית תוכנה עלול להיות מסווג כמשרד, אך יש לסווגו כתעשייה, בתעריף ארנונה נמוך יותר. ניתן גם לשייך שימוש בנכס לשני סיווגים שונים, שההפרש בגבייה ביניהם גדול. לבחירת סיווג מומלץ לפנות לעורכי דין המתמחים במיסוי עירוני.
– בין מחזיק למשתמש: החובה לתשלום הארנונה מוטלת על מי שעושה שימוש בפועל בנכס, ולא על הבעלים או השוכרים. שווה לשאול האם אתם היחידים שעושים שימוש בנכס, אם בכלל? בעל הזיקה הקרובה ביותר בנכס הוא החייב בארנונה. לעיתים ניתן להעביר חלק מתשלום הארנונה, אם לא את כולה, אל השוכר, שוכר המשנה, או בעל זיקה קרובה יותר לנכס כמו פולש למשל.
כאשר ממונה כונס נכסים להחזיק בנכס מטעם בית המשפט, למשל, יש טעם להשית עליו את תשלומי הארנונה.
– האם אתם זכאים להנחה?: תושבים רבים לא מודעים לזכאותם להנחה גם בדיעבד. זכאים להנחות קשישים, נכים, מעוטי יכולת, חד הוריים ועוד רבים. על מנת לתבוע החזרי ארנונה על שנים קודמות, מומלץ להיוועץ בבעל מקצוע.
– האם אתם זכאים לפטור?: פטורים מתשלום ארנונה יינתנו בדרך כלל לגופים ולמוסדות ציבור כגון: מוסדות דת, מוסדות רווחה, מוסדות ספורט, עמותות, בתי יתומים, בתי ספר, בתי כנסת, שגרירויות וכדו'. ההגדרות לא תמיד ברורות, ושווה להיוועץ.
– שינויים משנה קודמת: למרות שכל עירייה אחראית בתחומה להעלאת תעריפי הארנונה, היא נתונה במגבלות החוק, וזקוקה לאישור של שרי הפנים והאוצר להעלאות חריגות. פעמים רבות, נמצאו עיריות מצפצפות על החוק. איש מקצוע יוכל להבחין האם העלאת התעריפים הייתה חוקית.
– גביה מוטעית לאורך שנים: רבים אינם יודעים זאת, אך אם התגלו חיובים מנופחים לאורך השנים, תחויב העירייה בהחזר מלוא הכספים שנגבו שלא כדין, ולעיתים כפטור שנים קדימה. מומלץ לפנות לעורכי דין, שיבדקו בין השאר את שרשור התעריפים משנת 1985 ועד היום, על מנת לגלות האם חרגה העירייה מהתעריפים הקבועים בצו הארנונה שלה.
עו"ד ירון דיין, מתמחה בהחזרי ארנונה, ובהשגת הפחתה ופטור מהיטלים שונים המוטלים על ידי עיריות ומועצות מקומיות על חברות וגופים גדולים.
