מה עושים?! מה אומרים?! כיצד מסבירים דבר כזה?!
האמת?! אין מילים. רק מבטים ועיניים אוהבות כלפי ההורים הנפלאים מיכל ונפתלי והילדים.
תלמידי בית הספר והכיתה בה למד אייל ז"ל נתנו ביטוי לרגשות, לכאב ולתקווה.
הנה הדברים.
הרצל בן אשר.
דבר המנהלת אילנה מויאל
ביום שישי פקד את בית ספרנו אסון כבד.
תלמידנו היקר אייל קראוס נהרג בדרכו הביתה מבית הספר.
אבל כבד ירד על כולנו צוות המורים, העובדים והתלמידים
אבל לוׁשותפים ההורים וכל קהילת קריית שמונה.
כבר ביום שישי חשוב היה לנו להיפגש כדי לאוורר רגשות, לשתף ולבכות. במוצאי שבת נפגשנו שוב כדי לקבל כלים להתמודדות עם יום המחר לקבלת תלמידינו בצורה נכונה ומושכלת. בישיבה נכחו גם מפקחת בית הספר, יועצות בכירות ופסיכולוגים.
בוקר יום ראשון היה קשה וכואב אך, ההכנה הייתה טובה,
צוות בית הספר הצליח להרים את הראש מעל המים ולעמוד בעוז וענווה, מול תלמידינו היקרים.
הילדים פתחו בפנינו את לבם, ושיתפו בחוויות, במראות, בפחדים ובעצב. בדיבור, בציור, במכתבים לאייל והוריו ובהבעת רגשות. קראנו יחד תהילים לעילוי נשמת אייל ז"ל.
כולנו דרוכים וקשובים לצרכי הילדים והוריהם וממשיכים לתת מענה כנדרש.
במהלך השבוע נעשו פעילויות נוספות בבית הספר לעילוי נשמתו של אייל ז"ל כקריאת תהילים בכיתות ובהפסקות, אמירת משניות, סעודת אמנים.
מחזקים אנו את משפחת קראוס היקרה שהקב"ה ישלח לכם מזור ומרפא ובבניין ציון וירושלים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד.
אילנה.
לאייל, אני רוצה להגיד לכם שגידלתם ילד מדהים בבית
ילד שאהב לעזור בכל דבר הוא הי מתנדב.
כשהיה רואה ילד עצוב הוא מיד היה בא אליו ומעודד אותו.
עכשיו ממש עצוב לי שזה נגמר ככה. אני מקווה שתצליחו להמשיך הלאה ותעברו את זה בשלום. כיתה ו'.
לאייל היקר, אני לא כל כך מכירה אותך, אבל אני ממש עצובה בגללך. ולא רק אני, כל הכיתה שלי וגם כל הכיתה שלך,
וכל התלמידים, וגם כל המורים והמנהלת ונראה לי שכל העיר.
זה עצוב מה שקרה. כיתה א'.
אייל, נוח בשלום על משכבך תלמיד אהוב ויקר שלי.
תודה על הזכות שנתת לי, ועל השיעור הכי גדול שקיבלתי ממך בחינוך לדרך ארץ ומידות טובות. תודה על מה שהיית בגיל כל כך צעיר, ילד מדהים ירא שמיים מכבד את הבריות, חכם ויפה תואר. "ירוץ עבדך כמו אייל ישתחווה אל מול הדרך, תערב לו ידידודתך מנופת צוף וכל טעם".
ערבה ידידותך לנו, וכעת ערבה עד מאוד היא לאבינו שבשמיים. דמעות לא פוסקות. מורה.
למשפחת קראוס היקרה, אנו משתתפות בצערכם ומחבקות אתכם על אובדן הבן היקר אייל ז"ל. אייל היה ילד יפה תואר ותלמיד מצטיין. נועם הליכותיו גרם לנו להתאהב בו עד כדי כך שהיינו מכריחות אותו לשחק איתנו בהפסקות. אנחנו ממש עצובות. בית ספרנו הפך מבית ספר שמח וצוהל לבית ספר עצוב וקודר. אייל יחסר לכולנו. תמיד יישאר בלבנו. אנו מקוות שתתאוששו ותתחזקו למרות המקרה הקשה. משמים תנוחמו. בנות כיתה ו' 2.
למשפחת קראוס, אני מקווה שהמשיח יבוא ואייל יחזור, ותהיו בריאים ושמחים כל החיים ויהיה לכם אושר ונחת. כיתה ב' בנות.
לאייל חברי היקר, תודה על כל מה שעשית לי, אני מאוד אוהב אותך. אייל חבר יקר תמיד נזכור אותך, אל תדאג אתה תמיד עם ה'. אני מבקש סליחה על כל מה שעשיתי לך, בחיים לא נשכח אותך. חברך מכיתה ב'1.
לנפתלי ולמיכל הוריו של אייל ז"ל
אני נורא מצטער על אייל הוא באמת היה ילד נורא חמוד ומתוק. לפעמים ראיתי אותו משחק בהפסקות כדורגל או עומד בשער והוא היה ילד מקסים וסבלני מאוד. איך ילד כזה חמוד הלך לנו ככה? ילד שכל הזמן חשב על האחרים, ילד שאהב את כולם וכולם אהבו אותו. לא מעכל את זה שהוא הלך לנו ככה בכזה צער.
מישהו.
