הנטייה האנושית להדחיק דברים רעים עלולה להתגלות בהקשר של האיום מצד חיזבאללה כעסק ביש, יקר ומסוכן.
לא יתכן שלא עובר יום ללא אתראות ותלונות מצד תושבים הסמוכים לגדר, ולא קורה דבר. לא ייתכן שתושבים רבים כל כך הוזים או בודים סיפורי חפירות מליבם. פשוט לא יתכן.
אם נוסיף לסיפור הצפוני את מה שקורה בדרום הארץ בגבול עזה, נראה שצריכים להיות יותר ממודאגים.
יתכן, וראשי מערכת הביטחון מחזיקים בידם ג'וקר מנצח במערכה הקרובה, כאשר תפרוץ, ואנחנו ההדיוטות פשוט לא מפותחים מספיק כדי להבין את גודל התרגיל.
אז לא. כתושבים שחזותויהם מלאים בעיטורי מלחמה ומבצעים, מותר לנו ואנחנו חייבים להתריע לצעוק ולא לתת לאף גנרל, ותהיה דרגתו גבוהה ככל שתהיה לישון טוב בלילה.
יש המון תסריטים למה שקורה, ואחד מהם שראשי מערכת הביטחון ומקבלי ההחלטות לא מעוניינים לפתוח במלחמה דווקא בעיתוי הזה. יכול להיות.
אולם, עדיין השאלה מדוע אנחנו התושבים צריכים להיות בעמדת חוסר וודאות, צריכה להישאל בקול.
הקול היחידי שנמע בינתיים, הם קולות החוצבים והחפרפרות של חיזבאללה והחמאס בדרום.
העובדה שהחיזבאללה מקריב מידי יום את קורבנותיו למולך הסורי, יכולה לשמש כערובה לכך ש'הם לא יפתחו במלחמה נגדנו', ובאותה מידה זאת עלולה להיות הסיבה שבגלל יפתחו במלחמה דווקא עכשיו. לך תדע.
נכון שמדינת ישראל תגיב בעוצמה ותממש את אזהרותיה כלפי נאסראללה ותוציא ממנו את החשק לחיים, אולם כמו תמיד אנחנו עושים את החשבון של אנשינו, חיילנו ויקירנו.
רף השחיקה של תושבי ישראל עלה בחודשים האחרונים והזהירות צריכה להיות גדולה בכל החלטה, אך כל בר דעת מבין שאם יש צורך לפעול היום כאשר היכולת והעוצמה של צה"ל גבוהים, אסור יהיה לחכות לעתיד רק מטעמי נוחות.
אם נחבר את איומי המנהרות מדרות ומצפון נגיע למסקנה המתבקשת שמישהו צריך לחזור ולחשוב שוב מה לעשות בטווח הקצר.
נקווה שמישהו לא טועה הפעם ואינו שבוי בקונספציה דוגמת הקונספציה במלחמת יום כיפור.
