אין כמו השמש להוציא ולגלות את האמת. הממרה הזאת הייתה הדבר הראשון שקפץ לנגד עיני כאשר פורסמו השבוע הפרוטוקולים הסודיים של מלחמת יום כיפור.
איני רוצה להצטייר כחכם אחרי מעשה ולתפוס פוזה כמוה הרבו השבוע לתפוס כל מיני אנשים וכותבים, עד אשר חלק מהם נראו ונשמעו כל-כך פתטיים עד שרחמי נכמרו עליהם. במלחמה ההיא הייתי חייל בן עשרים ועדיין מהדהדים באוזניי קולות הרהב והיוהרה של מנהיגי האומה באותה עת גולדה מאיר ראש הממשלה, משה דיין שר הביטחון והרמטכ"ל דוד, דדו אלעזר. חטא היוהרה, זחיחות הדעת והגאווה, בצרוף טמטום במנות גדושות (עכשיו אנחנו יודעים) רקחו נוסחא קטלנית עבור יותר מאלפיים וחמש מאות חיילים ועוד חלל אחד, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ולמעלה משלושת אלפים פצועים.
היום, שלושים ושבע שנים מאוחר יותר, אנחנו מקבלים את העדויות האוטנטיות מפיהם של גולדה ודיין, ונוכחים לדעת שאת הפגיעה האנושה ביותר ספגנו אנחנו, החברה הישראלית. קו ישר ועבה מחבר בין משה דיין כשר הביטחון במלחמת יום כיפור ובין ראשי הממשלה האחרונים שרון ואולמרט. השלושה, כל אחד בזמנו ובתפקידו, התנהלו באופן שלא תאם את ערכיהם האישיים והמחויבות שלהם כלפי החברה הישראלית. שר הביטחון במלחמת יום כיפור, משה דיין, שקיבל בחייו מעמד של אליל ההמונים, בלי מירכאות, נהג בחייו הפרטיים במושחתות אישית (נשים) וחוקית (שוד עתיקות) וגם האדונים הנכבדים שרון ואולמרט חשודים במעשי שחיתות קשים, שאילו היה מדובר בחשדות דומים אצל אזרח מן השורה, מזמן הוא לא היה רואה את קרני השמש.
השבוע ציינו את יום השנה השלושים ושבע (לפי התאריך הלועזי) למלחמה, וזכינו שהצדק ייעשה עִם עַם שלם ועוד אדם אחד, דוד אלעזר, רמטכ"ל המלחמה ההיא. מפחיד לדעת כיצד המסקנות והאמונות יכולות להתהפך כאשר נחשפים לעובדות, הפרוטוקולים. לחשוב, שוועדת אגרנט לבדיקת מלחמת יום כיפור בראשותו של שופט ביהמ"ש העליון, אגרנט ושורה ארוכה של אישיים בעלי שיעור קומה, גזרה את דינו של האיש שהיה הכי בסדר, הרמטכ"ל דדו למיתה, והוציאה את האשם הראשי, שר הביטחון משה דיין צח ונקי מעבירה בי צמרמורת. מפחידה. מסתבר שהאמת הייתה אותה האמת אז והיום, אלא שהיא הוסתרה מעיני הציבור לא יותר משלושים ושבע שנים, ועתה משהיא ידועה לכל, כולל לגדולי שונאנו ואויבנו (אינטרנט), אנחנו מחויבים להסיק מספר מסקנות: הדאגה והמחויבות לדאוג לאינטרסים של העם, רצוי שתהיה מופקדת בידי מנהיגים שבאורחות חייהם כמו בהתנהלותם הציבורית הם נקיים מכל רבב. לא כל מי שבכיר יותר בתפקיד, דובר אמת וצודק באופן אוטומטי. ומעל לכל, רצוי לעשות את הצדק עם אנשים חיים, אבל אם כבר הם מתו, הזמן יעשה את הצדק, אבל כואב יותר.
ולסיום. ראוי ורצוי לכל 'חסידי אומות העולם' היושבים בציון ומוטרדים יתר על המידה מ'מה יגידו עלינו' בעולם, שמלחמת יום כיפור הייתה נראית אחרת אילו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין לא היו חושבים על 'מה יגידו עלינו בעולם אם נכה מכה מקדימה את האויב', אלא, היו עושים את מה שהיה טוב למדינת ישראל באותו רגע.
ושוב עמוס עוז לא זכה בפרס נובל לספרות
אין בכוונתי לפגוע בדברים הבאים במי מאלה האוהדים ונהנים מספריו של עמוס עוז, באמת שלא.
אי אפשר להתעלם מהעובדה, הכואבת, בה כל שנה, במהלך השנים האחרונות, עמוס עוז מקבל כותרות על כך שהוא …לא זכה בנובל לספרות. רבותיי, זאת כבר לא חדשה זה הרגל. ועל הרגלים לא מדווחים במהדורות החדשות.
…אבל מי יודע, אולי הוא יזכה בסופו של דבר בפרס היוקרתי, אם לא בגלל הכישרון, אז בגלל ההתמדה.
לקנות כרטיס לכיוון אחד
מעניין מה מתכננים לעשות בישראל לקראת בואו של שליט איראן אחמדיניג'ד לגבול עם לבנון בשבוע הבא. לא שזה טורד שינה מעיני, סתם מעניין. בכל זאת, "הרחם" של פצצת האטום מתקרב עד למרחק יריקה מהגבול, ושלא נתייחס לאורח החשוב? האיש שמודיע קבל עם ועולם על רצונו להשמיד את מדינת היהודים יהיה כל כך קרוב אבל, כל-כך רחוק. מדוע? פשוט מאוד הם לא יעשו דבר כדי למנוע מהרודן להמשיך ולממש את תוכניותיו להשמיד את מדינת ישראל, מה שינחה אותם הוא משפט הפלאים "מה יגידו בעולם…".
