אם נחזור להיסטוריה הקדומה ביותר, נגלה כי ירושלים היא עיר מקודשת לא רק בגלל בית המקדש ששכן בתוכה, אלא גם בגלל הר הבית (שעליו נבנה בית המקדש). במקומות שונים הוא נקרא "הר המוריה", ובו נערכה עקידת יצחק. בו גם נמצאת אבן השתייה, שעליה אמרו חז"ל כי ממנה "הושתת העולם" (נברא העולם במעשה בראשית). בנוסף מוזכר הר הבית כמקום שבו נברא האדם הראשון, המקום שבו הבל וקין הקריבו את מנחתם, כמקום בעל חשיבות רוחנית גבוהה.
אם נקפוץ קדימה, עד תקופת דוד המלך היתה ירושלים שייכת לכנענים-היבוסים, שראו לנכון להתיישב בה בשל מעיין הגיחון הנובע בה. מאותה תקופה שרדו מעט מבנים, כולל ראשיתו של מפעל המים שבאמצעותו הועברו מים מהמעיין שמחוץ לחומות לתוך העיר עצמה.
העיר היתה ממוקמת בין נחלות שבטי בנימין ואפרים, כך שבזמנו לא היתה שייכת לשום שבט – נתון שמבטא ניטרליות, ומכאן, בין השאר, העדיף דוד המלך להקים דווקא בה את בירת ישראל. בימי דוד ושלמה בנו, ירושלים הייתה עיר מרכזית, נבנה בה בית המקדש, הבנייה בה הלכה והתרחבה באופן משמעותי, והיא הפכה להיות מרכז החיים הלאומי, הכלכלי והמדיני של ארץ ישראל.
אך לאחר התפלגות ממלכת ישראל לשתי מדינות ישראל ויהודה, בימי רחבעם בן שלמה (שנת 928 לפני הספירה) החלה ירידה במעמדה של ירושלים, עד לחורבן העיר והיציאה לגלות.
לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש, עברה העיר לא מעט גלגולים בין עמים שונים ותרבויות שונות. היא עברה בין הפרסים, הנוצרים, המוסלמים, הביזנטיים, העות'מאנים, הממלוכים, הבריטים ומי לא, בעצם. אך בסופו של דבר היא חזרה אל עם ישראל.
חיפה בירת ישראל?
מעניין לציין שגם מעמדה של ירושלים כבירת מדינת ישראל בעת הנוכחית לא היה מובן מאליו (לא שהיום הוא מובן לעולם). עם הקמת המדינה לא היה בטוח שירושלים תוכל לשמש כעיר הבירה, מאחר שעם הקמת המדינה (שהוכרז על עצמאותה כידוע בתל אביב) ירושלים הייתה נתונה במצור, והאו"ם היה מעוניין שהיא תשמש עיר בינלאומית בחסותו. לכן, בראשית ימי המדינה הצעירה הציעה גולדה מאיר את העיר חיפה כבירת ישראל (בגלל ההרים שמזכירים את ירושלים, וגם בשל הנמל שבה), בן גוריון הציע להקים בירה חדשה בסמוך לעיר הנבאטית ממשית (מתוך נימוק שהיא נמצאת בנקודה הכי מרוחקת מכל גבול), ואילו פרנסי העיר הרצליה ביקשו להפוך אותה לעיר הבירה, מאחר והיא נושאת את שמו של חוזה המדינה.
בסופו של דבר ההחלטה המתבקשת מאליה נפלה. לא שומרון, לא ממשית ולא הרצליה הפכו לעיר הבירה, אלא מי שזכתה בכתר הייתה ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו לפני 50 שנים, ומצליחה להרטיט, עד היום, נימים בנפשו של כל יהודי, דתי וחילוני, שמבקר בה וחש את קדושתה וייחודיותה.
ירושלים היא העיר המוזכרת ביותר בכתבי הקודש. בתנ"ך היא נזכרת 659 פעמים, ובחשבון שאר שמותיה היא מוזכרת במקרא יותר מאלף פעמים. אזכורה מעיד על גדולתה ועל קשרה המיוחד אל בורא העולם ואל עם ישראל. גם בתורה שבעל פה מוזכר שמה של ירושלים יותר מכל עיר אחרת. כמות השמות שניתנו לירושלים מבריאת העולם משתנה בהתאם להתייחסות המקורות. האמרה הנפוצה ביותר היא שיש לעיר כ-70 שמות, כשהבולטים ביניהם הם ציון, עיר דוד, שלום, יראה, יבוס ויפה נוף. אחרים מייחסים לה כ-105 שמות מהמקורות, ויש כאלו שכוללים שמות נוספים שניתנו לה על ידי עמים ודתות אחרים ומגיעים ל-290 שמות.
שאלתם את עצמכם פעם מי נתן את השם ירושלים? בפעם הראשונה מוזכרת ירושלים בתורה בשם שלם, בספר בראשית (יד, יח) שם מסופר על מלכיצדק מלך שלם, שיצא לקראת אברהם אבינו בלחם וביין וברך אותו. אחר כך אנו מגלים כי עקידת יצחק והמקום בו בנה אברהם את המזבח היה ירושלים נקרא "ה' יראה". המדרש מספר כי הקדוש ברוך הוא אמר אם אקרא לעיר 'שלם', יכעס אברהם, ואם אקרא לעיר 'יראה', יתרעם מלכיצדק. הואיל ושניהם צדיקים, נמצא שהשם המתאים הוא צרוף השניים, ירושלם (וכך אכן מופיע שם העיר בתנ"ך מאות פעמים, ורק פעמים ספורות – בכתיב המלא ירושלים). ישנה אגדה אחרת המסבירה את השם כמבטא את הירושה שהוריש ה' לעם ישראל.
איחוד ירושלים
עוד הרבה לפני איחוד ירושלים המוכר, ישנו סיפור מרתק ב'מדרש תדשא' על כך שהייתה ירושלים מורכבת משתי עיירות, אחת עליונה ואחת תחתונה. העליונה נפלה בגורל יהודה והתחתונה בגורל בנימין. אחרי שיהושע נפטר, שרפו בני יהודה את העיר והשאירו אותה חרבה. ירושלים התחתונה שהייתה לבנימין נשארה במקומה עד ימי דוד המלך שבנה חומה אחת בהיקפה ואיחד בין העליונה לתחתונה וחיבר את שניהם לשם אחד, ירושלים.
אשפה מכסה על הקדושה
ישנו סיפור ידוע שבמשך שנים רבות היה מכוסה הכותל המערבי אשפה, ואף אחד לא יודע מה מסתתר מתחת לערמות הזבל. עד שבא הסולטן התורכי סולימאן שבנה את חומות ירושלים, וציווה לגלותו. רבי אליעזר נחמן פואה (שנת 1540) מספר: "הוגד לי שבימי שולטאן סולימאן לא היה נודע מקום בית המקדש וציווה לחפש אותו. ויהי היום, האיש הממונה על המלאכה הזאת אחרי שנתייאש מלבקש ולשאול, ראה אישה באה ובראשה סל זבל ויאמר לה: מה זה בראשך? ותאמר: זבל! ולהיכן את מוליכו? – אמרה: למקום פלוני, אמר לה: מאיזה מקום את? – אמרה לו: מבית לחם. אמר לה: ומבית לחם עד למקום הזה אין אשפה? אמרה לו: קבלה היא בידינו שכל מי שמוליך מעט זבל באותו מקום מצווה הוא עושה… וציווה אנשים רבים להסיר הזבל מהמקום ההוא… ויגל את מקום המקדש… וציווה… לרחוץ את הכותל במי שושנים".
ידועה כי השכינה לא זזה מכותלו המערבי של קודש-הקודשים, שהוא כותלו המערבי של המקדש. הכותל הוא קטע מהחומה המערבית, שהקיפה בימי קדם את בית-המקדש הראשון והשני, אורך הכותל מגיע ל-28 מטרים וגובהו מתנשא לכ-18 מטרים. עומק הכותל הטמון באדמה הוא כמעט כגובה הכותל הגלוי מעל האדמה. רצפת הכותל בימינו נמצאת 708 מטרים מעל פני הים התיכון, זה המקום הנמוך ביותר בשטח העיר העתיקה של ימינו.
הכותל בנוי מאבנים יוצאות-דופן בגודלן, שהגדולה בהן משקלה כ-400 טון והקטנה ביותר כ-1.5 טון. אבנים במשקל 70-30 טון מצויות לרוב בפינות, והאבן הממוצעת משקלה 10-8 טון. עוביו של הכותל הוא 5 מטרים, והוא בנוי משלוש שורות של אבנים, שאף הן ענקיות.
יופי בלתי נשכח
ריבוי שמותיה של העיר מלמד על יופיה ועליזותה, ואכן, ירושלים נחשבת לאחת הערים היפות ביותר בעולם. ישנם פתגמים רבים בעולם היהדות המספרים ומתארים את יופייה וקדושתה של ירושלים, כשבין הבולטים בהם הוא "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופיה של ירושלים", (תלמוד בבלי, קידושין מ"ט, ע"ב). בנוסף לכך יש את המשפט המפורסם שנאמר בכל חתונה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", המשמעות בהקשר המקראי: שבועה והבטחה של נאמנות ומחויבות של כל יהודי לירושלים. זה אגב נוסח הבטחתם של גולי בבל, שלעולם לא ישכחו את עירם ואת ארצם.
טובעים במספרים
לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים חיים כיום 503,000 יהודים (62%). מבין אוכלוסיות היהודיות בעיר, האוכלוסייה החרדית ממשיכה להיות הגדולה מכולן (32%), כשהיחס בין הנשים והגברים הוא 1000:1007. השכונה שיש בה הכי הרבה בתי כנסת היא שכונת הבוכרים, בה שוכנים כ-100 בתי כנסיות. בית הכנסת הגדול בעולם נמצא בעיר הקודש – מדובר בבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות בעלזא בירושלים אשר נבנה במשך 18 שנים, ומכיל כ-5,000 מקומות ישיבה.
פהשקווילים
חגיגות 50 שנה לאיחוד ירושלים יתקיימו בקריית שמונה ביום שלישי, כח' באייר, 23.5 בשעה 18:00 באשכולות הפיס. בתוכנית: מיצג תלת מימד הממספר את סיפורה הקסום של ירושלים, פלוס מצגת חוויתית על הממצאים המרגשים בעיר דוד, ובנוסף יתקיים גם חידון אינטרקטיבי נושא פרסים, כשבסיום הערב יהנו המשתתפים מקריוקי של שירי עיר הקודש. הקטנטנים יכולו להנות מדוכני יצירה. כניסה חופשית, כיבוד קל, המון שמחה. לפרטים: 054-5956657 תהילה.
