השבוע פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח שלו על מספר לא קטן של משרדי ממשלה והמשותף לחלק מהביקורת הקשה היא אוזלת היד בטיפול בפריפריה.
אנחנו נתמקד בנושא הבריאות, הרפואה, היות ונושא זה גם דחוף וגם חשוב לפתרון וגורם הזמן קריטי.
אם מישהו מאיתנו חשב לתומו שהנושא הזה אינו חשוב, בא משרד הבריאות וסגר את חדר המיון הקדמי ועיקר מתוכן את מהות השירות הרפואי הדחוף שלשמו קיים חדר מיון בהגדרה.
מדינת ישראל, ולא רק בתחום הבריאות 'נלחמת' מלחמת התשה בפריפריה וגם מצליחה במקרים לא מעטים.
על ניצחונות מעין אלה אפשר לומר 'עוד ניצחון כזה ואבדנו'. האפשרות השנייה היא מה שקרה עם התפרצות הזעם של האתיופים בשבועות האחרונים. גם אופציה זו נדירה ואינה אפקטיבית לאורך זמן.
לכן, הדו"ח של מבקר המדינה הוא עוגן רציני ומהימן להיאחז בו ולהפוך אותו לכלי עבודה בפתרון הבעיה מול משרד הבריאות.
כתוצאה ממצב הבריאות, תוחלת החיים כאן נמוכה במספר שנים לא מבוטל מתוחלת חייו של תושב מרכז הארץ.
על אף שלכאורה האוויר כאן נקי יותר, המים צלולים ונקיים ואנו טובלים בירוק, זו התוצאה.
את הסיבות צריך לחפש בשירות הרפואי אותו אנחנו מקבלים, הזמינות שלו והעלויות שלו לנו האזרחים.
סיפור הזנחתה של הפריפריה הושמע ומושמע חדשות לבקרים, אולם דומה שהמציאות בשטח גוברת על כל הסיסמאות וההצהרות של הפוליטיקאים.
אם מדינת ישראל מרשה לעצמה לסגור את חדר המיון הקדמי בקריית שמונה בהחלטה שרירותית ולהוסיף על סבלם של המשפחות הזקוקות לשירות רפואי, דווקא בשעות הלילה, זה אומר דרשני.
זמינות השירות, עלותו והיקפו, רק הולכים ומצטמצמים, ואין פותר את הבעיה בממשלה.
בתוך כך השחקנים הראשיים, קופות החולים, בתי החולים הממשלתיים ומשרד הבריאות, מתפקדים כאילו ומדובר בנסיכויות נפרדות שהאינטרס הקיומי שלן-עצמן הוא הדבר היחיד המעניין אותם, ולא אנחנו התושבים.
גם כך חסרים משאבים אולם שחקנים אלה ובראשם קופות החולים, מפנים את לקוחותיהם מבתי החולים כאן אל בתי החולים שבבעלותן. הכללית, כקופה הגדולה במספר המבוטחים (70%) היא המובילה.
הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל מתריע על הסטת חולים לבתי חולים מרוחקים בגלל שיקולים כלכליים, אולם, אין התייחסות ופיתרון הבעיה לא נראה באופק. הפגיעה באוכלוסיה בולטת על רקע המלצות ועדת גרמן שהמליצה לאפשר זכות בחירה בין המרכזים הרפואיים. בפורום מקווים שסוגיה זו תעלה לדיון במושב הכנסת הקרוב.
המבקר מציין במפורש שהקופות מייבשות את בתי החולים הממשלתיים בגליל לקראת הסכמי הרכש, דבר שמעודד רופאים לעזוב את הפריפריה ולעבור למרכזים רפואיים עם איתנות כלכלית. משרד הבריאות לא בוחן ברצינות את טענות הקופות על תעריפי בתי החולים, וגם לא אוכף על הקופות מתן אפשרות לאשפוז בבית החולים הקרוב למקום המגורים.
אחת מההשלכות המידיות וארוכות הטווח גם יחד, אין סיבה טובה לרופאים להגיע לצפון. יתרה מזאת, המדיניות הזאת מעודדת נטישת רופאים לטובת המרכז.
דו"ח מבקר המדינה שהוגש השבוע, מבליט בעיקר את נסיגת המדינה מהמחויבות שלה לאזרחיה בתחום הבריאות. חיזוק הרפואה הפרטית וצמצום המערכת הציבורית פוגעים אנושות בבריאות התושבים בפריפריה. הרפואה הפרטית משגשגת בריכוזי אוכלוסייה גדולים, ובעיקר בקרב אוכלוסייה מבוססת. במקביל יש צמצום מסיבי במענה הרפואי לתושבי הפריפריה, מה שמביא רבים מהם לוותר על טיפול רפואי בגלל המרחק, או לחילופין מחייב אנשים חולים לנסיעות ארוכות למרכז הארץ.
כאן המקום לציין שבית החולים 'שלנו' זיו בצפת עושה את המיטב והמירב כדי לענות על הצרכים של תושבי האזור. בשנים האחרונות גייס המרכז רופאים מומחים ומובילים בתחומם: נשים, אורטופדיה, עיניים, כירורגיה, מחלות פנימיות, אף אוזן גרון, ילדים ועוד.
משב הרוח המרענן והמחיה הזה הוא פרי יוזמה ותושייה של הנהלת בית החולים בראשות של פרופ' אוסקר אמבון, סגנו ד"ר קלין שפירא, עמותת הידידות וכמובן השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום והקמת ביה"ס לרפואה בצפת.
המבקר מצביע על כך שמוסדות רפואיים דוגמת קופות החולים תורמים להחלשת מערכת הבריאות בצפון בכך שהן מפנות את לקוחותיהם לבתי חולים שבבעלותן והמרוחקות מהגליל. מעגל קסמים זה חייב להיפרץ וההפניות חייבות להיעשות לבתי החולים הממשלתיים הנמצאים באזור הגיאוגרפי בו האוכלוסייה חייה.
"הדבר עלול לפגוע בבתי חולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים בכמות מספקת, בעיקר בתי חולים בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב אותם ולעבור למרכז הארץ. הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למדינה הוא כפול: מצד אחד, גירעון בית החולים שממנו מוסטת הפעילות עלול לגדול, ועל כן יהיה על המדינה להגדיל לו את הסובסידיה. מצד שני, הקופה עלולה לחרוג מתקרת הצריכה בבית החולים שאליו מוסטת הפעילות, ואז היא משלמת לבית החולים מחיר נמוך מאוד עבור השירותים שמעל תקרת הצריכה, ולעתים אף אינה משלמת כלל"" כותב המבקר בדו"ח.
שקיפות תקציבית
מבקר המדינה באמצעות אנשיו הגיע אל נבכי הסעיפים בתוכם מסתתרים נתונים מעניינים. כותב המבקר: "קופות החולים מקבלות כ-200 מיליון שקלים כל שנה לצורך פיתוח שירותי רפואה בפריפריה במסגרת הסכם קפיטציה שמתעדכן מדי פעם. תקציבים אלה, למרות שהינם כספי ציבור אינם שקופים, ובכך מרשות לעצמן הקופות להשקיע אותו כמיטב הבנתן, יתכן שאף לא לטובת הפריפריה. סביר להניח שתקציב זה במקום להיות מושקע מדי שנה בפריפריה, נבלע בגרעון של הקופות, אשר לפי דו"ח המבקר גדל פי חמישה מאז 2009. כאשר גרעון הקופות קופץ תוך שלוש שנים כמעט פי שתיים, מחמישה מיליארד שקלים לשמונה מיליארד, לא פלא ש-200 מליון השקלים לא זוכים לשום בקרה ממשלתית".
סוגיית התרומות לבתי חולים הינו נושא נוסף היוצר פערים. מתוך 1.5 מיליארד שקלים תרומות לפי הדו"ח, כמעט כל התרומות מגיעות לבתי החולים במרכז. המדינה נותנת מצ'ינג לפי גיוס תקציב בסיס, וכך בתי החולים בפריפריה אינם זוכים לתקציב ממשלתי הנוסף לתרומות.
הדו"ח מציג באופן בולט את כמות הכסף הפרטי של בתי החולים במרכז הארץ, ובעיקר בהקשר של הכישלון המהדהד של משרד הבריאות בפיקוח על השר"פ, כישלון שבלט בהקשר של הדסה כבר בשנת 2012. התקווה ששר"פ בגליל, איזור עם אחוז גבוה של אוכלוסיה בעל הכנסה נמוכה יחסית למרכז הארץ, יסייע בצמצום הפערים מול מרכז הארץ, מקבל תשובה ברורה ולא מעודדת. המבקר מציין את הפיקוח הלא מספק על התאגידים הרפואיים במסגרת בתי החולים. שיבא למשל מקבל כמעט 40% מהכנסותיו, 840 מליון שקלים מתוך 2.2 מיליארד, דרך התאגידים. התאגידים הם הכלי באמצעותו בתי החולים בארץ נותנים שירות עדיף לאוכלוסיה המבוססת, ומתגמלים במשכורות עתק את הרופאים, שבאופן זה ממש לא ירצו לעבור לפריפריה.
בתי החולים עוקפים את הפיקוח שקבע המחוקק, וקיים חשש לפי המבקר, שהפעולות הרווחיות נעשות בתאגיד, וההפסדים נזקפים לחובת קופת בתי החולים הציבוריים.
המבקר לא חוסך את שבט הביקורת מ-"נערי האוצר". מאז 2005 מבטיח אגף התקציבים באוצר תיאום עם המנכ"ל של משרד הבריאות במטרה לשפר את הניהול השוטף של התקציב, כולל טיפול בשינויים תקציביים. דבר לא קרה, וגם היום מי שמנהל בפועל את מערכת הבריאות הוא משרד האוצר.
כדי לסיים בנימה אופטימית אומר שסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, שגם בפעם הקודמת קיבל כאן אשראי ולא איכזב, הוא האדם החכם והמנוסה בתפקיד הכל כך חשוב.
היתרון 'בסיבוב שני' בתפקיד הוא האופציה לא לחזור ואלא לעשות טעויות מטופשות.
הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל שהוקם במסגרת תוכנים עמיתים של ארגון שתי"ל, ונמצא בשותפות עם ארגונים כמו המטה הציבורי לשוויון בבריאות, שינוי כיוון ואגודת הגליל, קורא לסגן שר הבריאות המיועד החדש הרב יעקב ליצמן לשים את הפריפריה בראש מעייניו, כפי שעשה בקדנציה הראשונה שלו, כאשר קידם את מכון ההקרנות בצפת.
