ראש בראש
שרה נתניהו וציפי לבני
האמת, שהפעם זהו קרב מובהק בין שתי נשים & שרה נתניהו השומרת מרחק מהתקשורת העוינת אותה ובין ציפי שכל שטות שלה מקבלת ביטוי & עכשיו נראה מי הזוג המוצלח ומי הזוג המוזר
בעוד הפרשנים והכתבים הפוליטיים משוכנעים שהקרב על ראשות הממשלה הוא בין ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו לבין יצחק בוז'י הרצוג, אני רוצה להציע אופציה נוספת, וממש לא דמיונית.
הקרב האמיתי יהיה בין שרה נתניהו לבין ציפי לבני. או במילים אחרות, הקרב יהיה בין שתי נשים.
נתחיל בשרה נתניהו.
שרה נתניהו היא הגורם המרכזי להצלחתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה מאז נבחר בשנת 2009.
לפני כן, בקדנציה הראשונה שלו בין השנים 1996 1999, הוא לא נחל הצלחה מי יודע מה. וכנראה שגם לא שמע בקולה של שרה.
נתניהו מודל 2009 הביא לתפקיד, ראשית את לקחי הקדנציה הראשונה ושנית, וזה חשוב יותר, את רעייתו שרה. הערך המוסף הוא מעורבותה הלגיטימית של שרה כאשת חיקו של נתניהו ומתוקף כך, אשת סודו והיועצת החשובה שלו בתפקידו כראש ממשלה.
צריך להבין שראש ממשלה הוא לא עוד תפקיד ניהולי-פוליטי, אלא, התפקיד הרגיש שאין דומה לו.
מתוקף כך, צריך להבין שיועציו של ראש הממשלה ושותפיו הפוליטיים, חייבים להיות מחויבים באופן מוחלט אליו, דבר שאינו בר ביצוע. השותפים יהיו נגועים תמיד באינטרס שלהם והיועצים יהיו מוגבלים תמיד מכח היותם בני אדם הנתונים להשפעות והטיות.
ולכן, האדם היחידי שיכול להיות יועץ נאמן לראש הממשלה בנימין נתניהו זו רעייתו שרה.
אפשר לומר על שרה נתניהו מה שרוצים להשמיץ, לגדף, לפגוע ולקלל אותה. אולם אי אפשר לקחת ממנה את חוכמתה והאינטואיציה כפי שבאו לידי ביטוי בעצות שהיא מנפיקה לראש הממשלה ובעמידתה האיתנה מול כל מגדפה. ועוד דבר. נאמנותה לבעלה/ראש הממשלה, אינה מוטלת בספק והיא מחויבת לו באופן מוחלט.
בעיני תומכיו ואוהדיו, סוד ההצלחה של נתניהו בשנים בהן הוא מכהן כראש ממשלה מאז 2009 מאופיינות בטעויות שוליות ובעמידה במבחנים השונים שהוא נדרש להם. אצל מתנגדיו, ההיפך.
יובהר, שראש הממשלה ורעייתו משלימים זוגיות נדירה הבאה לידי ביטוי בהרמוניה ביניהם הנותנת את ביטויה גם ובעיקר בהתנהלותו של נתניהו.
ומכאן לאישה, שלדעתי עומדת מול שרה נתניהו בקרב על ראשות הממשלה, ציפי לבני. אפשר לומר על לבני מה שרוצים שהיא נטולת עכבות כלפי חבריה מאתמול ב'תנועה' ודורסנית. על היותה מחוספסת ותועלתנית, ועל היותה אופורטוניסטית חסרת תקנה ביחס לשאיפותיה להיות ראשת ממשלה. אפשר לומר הכל ולהוסיף עוד, והכל נכון.
אבל חובה גם לציין שבדרך התנהלותה במגרש הפוליטי היא משחקת משחק 'גברי' נוקשה, ערמומי, חסר סנטימנטים וממוקד מטרה. ראשות הממשלה.
ציפי לבני בדרך התנהלותה השתמשה ו'זרקה' בלא מעט פוליטיקאים החל מחבריה ב'קדימה' כאשר נטשה אותם והקימה את ה'תנועה' ועכשיו כאשר נטשה לאנחות את אלעזר שטרן ומאיר שטרית הוותיק.
את שאול מופז היא נטשה אחרי שהפסידה לו בפריימריז בקדימה.
העובדה שציפי לבני 'השיגה' רוטאציה, הופכת את הרצוג לסוג של מדרגה עליה תדרוך לבני, אם תדרוך בדרך לראשות הממשלה. יש בידיה מניה להישג חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית.
…נחזור 'לקרב' בינה לבין שרה נתניהו. זהו סוג של קרב בין לביאות כאשר, המלכים הטוענים לכתר משחקים את תפקיד הגבר-גבר. נתניהו שגם כך ניחן בתכונות אופי המשדרות מנהיגות יכול לשייט למטרה, רק אם לא יעשה טעות. ולזה שרה תדאג.
לעומתו יצחק בוז'י הרצוג עסוק בכל ראיון או חשיפה בלהוכיח ש'גם אני יכול'. הוא מצויד בעודף מניירות, שטיקים וטריקים מבית היוצר של יועצי האסטרטגיים דבר שמעמיד אותו באור מגוחך ומבליט את השוני וההבדל לטובתה של ציפי לבני.
ציפי לבני, אם נחזור לראש הדברים, היא יועצת אבל גם בעלת עניין, ולכן אין לדעת אם העצות שתיתן ליצחק הרצוג יהיו לטובתו של הרצוג או לתועלתה של לבני.
יהיה מעניין, בכל מקרה.
ריבלין, מספיק לנקום
נשיא המדינה ראובן ריבלין נבחר לנשיאות, בניגוד לרצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ככל הנראה. מאז בחירתו של הנשיא ריבלין היה חשש הייתה ציפייה שריבלין הולך 'להחזיר' לנתניהו על אי תמיכתו.
האמת, בתחילה חששתי שמא אני חושד בכשרים, והצטערתי על המחשבה הזאת. אולם, לא חלפו ימים מעטים והחשש התאמת.
נשיא המדינה נמצא מאז היבחרו במסע נקמה מכוער ושפל כלפי נתניהו. בכל הזדמנות, סיטואציה או אמירה והחלטה כלשהי של ראש הממשלה, הנשיא ריבלין יוצא נגדו, סונט בו ועל הדרך פוגע ומחליש את העמדה הישראלית כפי שהיא מיוצגת על ידי ראש הממשלה בעולם.
המקרה האחרון והבולט הוא יציאתו של ריבלין נגד ההחלטה לעכב את העברת כספי המיסים לרשות הפלסטינאית. ריבלין נקט עמדה חד צדדית לטובת הצד הפלסטינאי והתעלם מהעובדה שהעברת הכספים מעוגנת בהסכמים חתומים עם הרשות אשר בין היתר אוסרים עליה לפנות לגופים וארגונים בינלאומיים דוגמת בית המשפט הבינלאומי בהאג בתביעה לשפוט ישראליים עקב הסכסוך בין ישראל והפלסטינאים.
ריבלין מתעלם מהפרת סעיפי ההסכם הנוגעים לפלסטינאים ותוקף את ההחלטה שהיא בסך הכל תגובה ולא יוזמה בפני עצמה.
מה שמפתיע ואולי לא שריבלין דאג לטפח את תדמיתו כדמוקרט גדול בעיקר כאשר היה יו"ר הכנסת והתחנף לטיבי וחבריו.
כבר אז עלה החשד כאן ובמקומות אחרים שמדובר באדם הנושא לשווא את ההדר הז'בוטינסקאי ואת הדמוקרטיה הצרופה.
היום מסתבר, והדברים נכתבים בכאב, שמדובר בעוד פוליטיקאי בינוני שיצר הנקמה גובר אצלו על החובה להיות נשיא מדינת ישראל.
ערוץ 2
פעם מסתלבטים ופעם לא
השבוע הציג ראש הממשלה את נבחרת המועמדים של הליכוד בכנס שערך בגני התערוכה.
כנהוג במעמדים מעין אלה, אמצעי התקשורת השונים 'מכסים' את האירוע בשידור חי.
גם ערוץ 2 היה שם. היה שם?! לא ממש.
אומנם המצלמה כוונה לעברו של נתניהו, אך הפוקוס התמקד על הכתבים והפרשנים של הערוץ עמית ואודי סגל ואמנון אברמוביץ'. מי שצפה בשידור יכול היה להיווכח שבערוץ 2 עשו כל מאמץ להפוך את נתניהו לתירוץ למהלך שכל כולו היה, איך לומר זאת בעדינות?, הרמה להנחתות, להתחכמויות ובעיקר עקיצות. לעיתים קשה להבחין במעברים בין ההתעלקות של ציפי לבני הפוליטיקאית לעקיצות של אברמוביץ'. שניהם נשמעים אותו הדבר.
אין זה אומר שבערוץ 2 לא יודעים לתקן טעויות, ולמחרת השידור רואיין ראש הממשלה נתניהו ראיון מקצועי וענייני, כולל שאלות קשות ונכונות באשר לתפקודו ואחריותו כראש ממשלה על מעשיו (או מחדליו) של שותפו לשעבר, שר האוצר יאיר לפיד.
נותרו עוד עשרה ימים בהם יוכלו, עדיין, כתבים ועיתונאים להמשיך בפארסה העיתונאית של כאילו שואלים שאלות מקצועיות, ובפועל מדקלמים את משנתם של יריביו של ראש הממשלה, ויש כאלה הרבה.
במהלך השישים ימים שיוותרו עד הבחירות, אסור יהיה לשדר ראיונות או לתת במה לפוליטיקאים בטלוויזיה או ברדיו. גם בעיתונים.
יש לקוות שהמתנגדים לנתניהו ישׂכילו למצוא טיעונים כבדי משקל להחלפתו של נתניהו מכס ראש הממשלה, ויפסקו ללעוג לנו המצביעים על ידי מופעי סטנד אפ, מעשי ליצנות והתחכמויות שאין בינם ובין השאלות הרות הגורל העומדות לפיתחה של הממשלה ולא כלום.
נ.ב
מתנגדיו של נתניהו קוראים להחלפתו (הדחתו) מתפקיד ראש הממשלה בגלל ש'הוא נמצא המון זמן בתפקיד והגיע הזמן לשנות'.
אז ככה. נתניהו לא נמצא מספיק זמן בתפקיד בהתחשב בנושאים הרבים שעליו עוד לטפל בהם. נתניהו צעיר, בריא ובעל מחשבה בהירה, נתונים שאכן מאפשרים לו עוד שנים של עבודה ציבורית. ואחרון חביב, ממתי מחליפים מוצר שהוכיח את עצמו?
נ.ב
למרות האמור לעיל, ראש הממשלה בנימין נתניהו חייב, פשוט חייב לקחת לידיו-שלו את הנושאים החברתיים-כלכליים ולפתור את הבעיות המעיקות על האזרח הישראלי בנושא יוקר המחיה, הזדמנות לדירה. באופן מיוחד צריך ראש הממשלה לדאוג ל: לאוכלוסיית הזוגות הצעירים, הנכים, משפחות ברכות ילדים וחד הוריות וחיזוק הפריפריה בחינוך, תעסוקה ובריאות.
נתניהו מסוגל לעשות זאת, ובעיקר הוא חייב את זה לאלה הנושאים על גבם את נטל המשא ואת כאב המכה.
בוקר טוב צרפת
האמת הכואבת אותה אנו חווים בישראל הגיעה לפיתחם של הצרפתים השבוע. כמובן שאין כאן שמץ של שמחה לאיד.
זה סמלי שאת המכה הכואבת קיבלו הצרפתים במקום הכי רגיש, חופש הביטוי וחופש העיתונות. מאידך, בשנים האחרונות הצרפתים מגלים הבנה יתרה לצד הפלסטינאי המשתמש בטרור ובכח הנשק כדי לקדם את מטרותיו.
רק בשבוע שעבר הרים נציג צרפת את ידו בעד היוזמה החד צדדית של אבו מאזן להכרה במדינת פלסטין ובמהלכיו הפוגעניים בישראל, תוך הפרת הסכמים חתומים.
יש לקוות שעכשיו יראו הצרפתים את קורבנותיהם-שלהם מול העיניים, לפני כל תמיכה בטרוריסטים.
תמיד באיחור
בשנה שעברה כשהיו צריכים להיות מוכנים לסערה, לא היו.
השנה, אפילו שאין סערה, לא מפסיקים לשדר מהשטח ולבלבל לנו את המוח, כאילו יש סערה. ישראלים.
אברום בורג
אי אפשר בלי בורג, אברום בורג.
בעצם אפשר…
