הרצל בן אשר
נחשפתי לחפציבה ספירט באחד הפוסטים בפייסבוק. כמי שהרשתות החברתיות משמשות עבורו, בין היתר, ככלי עבודה, אתה לומד להפעיל פילטרים ולסנן אמירות חולפות דוגמת פוסטים משחררי לחץ או כעס. זה מה שקרה לי עם חפציבה.
נראה לי שסיפור חייה שונה ומאתגר בשל הדרך שהיא סללה לעצמה ותחנות החיים הלא שגרתיות בהן עצרה אם לשם תדלוק, התרעננות או כיול מערכת הניווט שלה.
לפני שלושה עשורים, הרפואה והמדע לא ידעו לדייק באבחנות שלהם באשר למצבם הרפואי של הרכים הנולדים. חפציבה אובחנה כבעלת תסמונת 'אספרגר', וההגדרה 'אוטיסט' נשמרה לילדים שאובחנו כמי שאנחנו מכירים, ולא כחלק מאשכול תסמינים בהם לוקים ילדים המאובחנים כ'אוטיסטים'.
היום ממוקמת חפציבה על 'הרצף האוטיסטי כבעלת תפקוד גבוה'.
אבחנה מדויקת או לא, לא עשו רושם על הילדה חפציבה, והיא רק החליטה שמסע החיים והאתגרים המחכים לה, שווים כל מאמץ.
- שלום חפציבה. מי את? מה תעודת הזהות שלך?
חפציבה: "שמי חפציבה בוחבוט ספירט בת 32 נולדתי וגדלתי בקריית שמונה, לאבי עסק משפחתי קרוב לשלושים 30, "מוסך האומן". אני נשואה לרומן ואימא לילדה מקסימה בת 3.5 בשם מיה-לי.
השירות הצבאי שלי היה בחיל הרפואה בתפקיד 'רכזת כוח אדם'. כאשר השתחררתי, במקום טיול אחרי צבא התחלתי במסע שלי עם מכללת תל חי, תחילה בלימודי הנדסאי תעשיה וניהול, לאחר מכן תואר ראשון בשירותי אנוש בפסיכולוגיה, התמחות באימון אישי והדרכת קבוצות וכיום שנה אחרונה בתואר השני שלי בחינוך- התמחות בניהול/שינוי מערכות חינוך".
- מסלול החיים שלך בנוי מתחנות שאת הקמת, כמו העיסוק שלך בעולם הרפואה. עברת מספר חוויות בריאותיות ורפואיות שיצקו את התוכן לדרך שאת צועדת בה. ספרי עליהן.
חפציבה: "את החיים שלי התחלתי כבעלת תסמונת אספרגר, כיום חלק מהספקטרום האוטיסטי, בניגוד למה שרוב האנשים חושבים חלק לא קטן מהאספרגרים הם למעשה מאוד אידיאליסטים, כן יש קשיים חברתיים אבל הקושי נובע מהרצון להפוך את העולם טוב יותר, נטול אינטרסים ומאבקים. לעולם לא אבין למה אדם שמתקשה לשקר, כיאה לאדם הנמצא על הקשת האוטיסטית נחשב לחריג מהחברה, מהעיניים שלי זה האדם האידיאלי ועל הנורמה תמיד אפשר להתווכח. האתגרים החברתיים החלו עוד בתקופת המעון והגן שם התקשיתי ביצירת קשרים חברתיים והשיח שלי היה אחר ובוגר משאר הילדים, הייתי בעיקר לבד, ככל שגדלתי וציפיות החברה גדלו כך הפערים החברתיים, לעיתים התקשורתיים הכוללים: קשיי ויסות חושי, דחיית סיפוקים, התנתקויות ובהייה גדלו גם הם. אספרגרים או אוטיסטים בתפקוד גבוה כמכונים היום, ידועים במנת משכל גבוהה מהנורמה, העובדה הזאת מאפשרת להם לחקות התנהגויות/ שפה לחברה בה הם נמצאים באופן מלאכותי, דבר שכיום מתברר כיתרון בעבודה עם אנשים.. אתה בא נטול אינטרסים, ללא שקרים לפרופר עשייה ואנשים מתחברים לזה וסולחים לי גם שאני יושבת לבד בבית קפה ובוהה בתקרה. בגיל 7 עברתי תאונת דרכים, ותהליך השיקום ארך מספר חודשים ולמעשה התמודדתי עם קשיים בריאותיים לראשונה עד להחלמה, בשלב זה גם נוצר האבחון הראשוני שלא הושלם סופית עד היום. אבל אני השלמתי ולמדתי לקבל את עצמי".
חפציבה לא קיבלה מתנות בחיים, להיפך. אפילו את המחלה ממנה סבלה אבחנו שנים אחרי טיפולים רפואיים.
- נראה לי שאת עובדת מול החיים כמו ג'ודוקה ההופכת נקודת תורפה וקושי למנוף לשינוי המציאות.
כיצד זה עובד אצלך? איך את עושה זאת?
חפציבה: "המוטו שלי בחיים היא תמיד להפוך לימונים ללימונדה, מכל קושי אפשר לצמוח, למנף אותך ולהפוך אותו ליצירת שינוי חברתי/תרבותי ממשי. בגיל ההתבגרות החלו תסמינים של מחלת האנדומטריוזיס שאובחן סופית רק לאחר מספר שנות טיפולי הפריה חוץ גופית שבעזרתם זכיתי להיות אימא. בעקבות הקושי שלי וההבנה כי נשים וזוגות אלו צריכים מערכת תמיכה שתסייע להם להתחיל תקופה שלא ידוע מתי תסתיים, התחלתי לנהל עמוד בפייסבוק שנקרא: אנדומטריוזיס ופוריות המהווה מקום קהילתי וירטואלי לנשים. בהמשך לאור קשיים של אותם נשים בתחום התעסוקה, זכויות ועוד. החלטתי להצטרף לתכנית "שגרירות אנדומטריוזיס" של עמותת 'קרן בריאה' שמטרתה להעלות מודעות למחלה שסובלות מימנה אחת מעשר נשים, בפרט בפריפריה ולייצר קהילה חזקה ואקטיביסטית תומכת שפועלת ליצירת שינוי וקידום זכויות, הן בתחום הרפואי שבו נדרשת הכשרת רופאי נשים בנושא והן מבחינת זמינות הרפואה בתחומי פריון. במקביל בניתי תכנית חינוכית, במסגרת ההתמחות שלי בתואר השני שמטרתה להעלות מודעות לנושא רפואה ומגדר בקרב בני/ות נוער וללמד על מחלות באוריינטציה נשית, יחד עם הצורך לחקור ולהביע ביקורת של ממש על המערכת. ואולי לנסות לענות על השאלה מדוע בשנת 2020 עדיין אנו בשלב הדיבור על רפואה ומגדר, למרות שידוע שפיזית מבנה האיברים שונה. מה שמוביל לצורך לשנות את סגנון החקר שלא יהיה רק על הגבר. אני מאמינה שהמהפכות והשינויים הכי גדולים בזכות אנשים, ואת המסר הזה אני מעבירה ולכן בלתי נמנע שאהיה בעצמי חלק מארגון אזורי לקידום הבריאות באצבע הגליל בשיתוף הרשות המקומית וממונה תחום הבריאות- מישל בן שימול, הנקרא "מצפן לבריאות" שאותו מובילים אנשים מכל האזור שקוראים לשינוי".
- ברשותך נעבור לדרך שבחרת. לתקן, להתמודד מול כל תקלה בחיים, מול כל נפילה. התיקון, אולי נרכש מעיסוקו של אביך? ואם לא, מאיפה זה בא?
חפציבה: "אבא שלי הוא בעל מוסך, הוא מכונה "אבי האומן" ולא סתם, כנראה בשל היכולת להפוך גרוטה לרכב יפה תואר אז המשל הזה לגמרי מתכתב עם החיים שלי. אני לא יודעת אם אני מצליחה, אבל אני בהחלט מנסה ויש לי חזון לעולם של עשייה משמעותית ממשית ואולי אם אשקיע את כל כולי אצליח, ואולי גם לא? אבל אני ללא ספק ינסה עד הרגע האחרון".
- כמי ששרתה בצה"ל בחיל הרפואה, המפגשים עם הצד הלא בריא של החיים, הביאו אותך לעיסוקך היום. כיצד את מחברת בין החוויות האישיות שלך, כולל
בצבא למהלכים השונים שאת מובילה היום במסגרת עבודתך ב'מוטב יחדיו' ורשת המתנ"סים?
חפציבה: "אני מאמינה שהדברים הכי טובים באים מהלב, ולשם אני מכוונת בעבודה שלי. במסגרתי עבודתי בניתי קבוצות אקטיביסטיות שלא רק מבקשות שינוי אלא גם יוצרות אותו. לדוגמא קבוצת לידות שקטות שלאחרונה פורסם סרטון שלהם להעלאת המודעות לנושא בדף העירייה.
זה לא פשוט לעורר מודעות לנושא שהוא טאבו בחברה הישראלית, היה חשש לגבי איך זה יתקבל, יחד עם זאת הסרטון זכה לצפיות וחשוב מזה הוא יצר דברים נוספים כמו מתן לגיטימציה לקיום כנסים למחלות שקופות, קבוצה נוספת של נשים שעברו לידה שקטה וקורס בשיתוף פעולה עם אקדמיה בכיכר על מחלות באוריינטציה נשית שמתוכנן להתקיים ברובע החדש בעיר, רובע ב'. כאשר הנחת היסוד היא לא רק לתת מענים כוללים אלא לראות את המעבר, את הצרכים הסמויים, ולא לעשות עבור, אלא לעשות יחד, כי רק יחד נייצר שינויים חברתיים-תרבותיים וניצור סיפור חדש לעיר קריית שמונה".
- לסיום, חפצי. מה את רואה כביטוי לניצחון האישי שלך וכאדם שחווה בחייו האישיים חוסר בריאות אצל הנשים שאת פוגשת בעבודתך?
חפציבה: "אין משהו שאני רואה כניצחון אישי, כי אני לא שואפת לנצח אף אחד ושום דבר, אני רוצה לשנות יחד. שנשים פונות אליי ומשתפות בכך שנגעתי בהן, ההרגשה הזאת שנגעת במישהו, ששינית אצלו/ה קו מחשבה או סייעת ביצירת שינוי שתרם לחברה, היא הרגשה ששווה הכל. שווה עולם ומלואו".
לאחרונה הקימה חפציבה עסק פרטי משלה, שהוא עוד ילד בשבילה.
חפציבה: "החיים לימדו אותי שאפשר להיות אמא גם מבלי ללדת, אימא לערכים ולמעשים הטובים שאנו משאירים בעולם. המקום שלך לצמוח New Spirit-
שמעניק שירותי מנטורינג, סדנאות והרצאות במחירים קהילתיים".
- מה זה אומר 'מחירים קהילתיים'?
חפציבה: "מחירים שיאפשרו לי להעביר את המסר המלא, זה הערך הכי חשוב מבחינתי".
אחד ממאפייני הדור החדש בקריית שמונה, הוא הרצון והיכולת לשנות. לשנות מצבי חולי, לבריאות. חוסר הזדמנויות, להזדמנות, בהא הידיעה, של החיים, כמו שעושה חפציבה בוחבוט-ספירט בדרכה ועם חוויותיה, יחד עם הקהילה.
