לא יסולא בפז

השבוע קיבלתי את התשובות למרבית השאלות שהטרידו אותי, בין היתר גם על מופנמותו וסגירותו.

הניגוד המובנה הזה, מצד אחד יוצר ומוזיקאי, שזכות קיומו המקצועי תלוי כמעט באופן מוחלט במידת החשיפה שלו לקהל, מסרב לחשוף את רגשותיו. נראה לי מוזר…

פז, בנם של עופר ורותי, הוא כל מה שהורים יכולים לבקש. ילד מכבד, הנותן דרור לכישורים שלו אבל, יודע גם לכבד ולהוקיר את מי שהביאו אותו לעולם היפה הזה.

מצד שני, אהוב ונערץ על חבריו, יודע לפרגן ונותן הרגשה של חבר אמיתי. זהו פז סיגלר, אותו אתם הולכים לפגוש, יחד איתי בהמשך.

שלום פז, כיצד אני אמור להגדיר אותך? גרפיקאי מוצלח, זמר יוצר ומבצע או גם וגם?

קודם כל תודה על המחמאות, אבל אתה יכול להגדיר אותי כפז שעושה מה שהוא אוהב, בין אם זה מוזיקה, גרפיקה, צילום או כל דבר אחר.

טוב. אז לפני שנחזור ונתעמק בתשובה שלך, ספר לקוראים מי אתה פז סיגלר? היכן נולדת? חברים? השכונה?

אני פז, בן 24 (ב-19.9 אהיה) נולדתי, גדלתי וחונכתי בקריית שמונה, מקום שמאוד מאוד יקר לליבי. ברוך השם מוקף תמיד בחברים טובים ואוהבים, מכל רחבי הארץ.

אתה יודע מה?! ספר גם על המשפחה, ההורים שלך…

אני אח לשתי אחיות, נוי הגדולה שבדיוק מתחתנת וגיא שכרגע בשירות לאומי. בן להורים מדהימים, עופר ורותי, הבעלים של מינימרקט רסקו, כאן בקריה.

מכניסה ליוטיוב תחת 'פז סיגלר' נחשפתי למספר לא מבוטל של סינגלים, שלדעתי רבים מהם בעלי פוטנציאל של להיט. למה אתה לא פורץ החוצה?

אני חושב שהיום כדי לפרוץ צריך הרבה יותר מחומרים טובים וקול יפה, פעם אולי זה היה ככה, אבל היום זמר שאין לו ייצוג טוב או איזושהי נקודת פתיחה חזקה, הדרך שלו אל ההצלחה תהיה קשה מאוד, אם בכלל. התחרות ענקית, וכמוני יש עוד אלפים שמחכים להזדמנות אמיתית לפרוץ.

ספר על הדרך בה אתה יוצר, הרעיון לשיר, הלחן… והתוצר הסופי…

האמת שאין מתכון קבוע. שירים באים מעצמם, ואם לא, הם לא יהיו מספיק טובים. לפעמים יש לי לחן כלשהו שאני חושב עליו ואז מלביש עליו את המילים המתאימות, ולפעמים אני פתאום מרגיש שאני צריך לכתוב משהו ואחר כך כבר מוצא לו את הלחן שיתחבר אליו. את רוב השירים שהקלטתי עד היום גם הפקתי מוזיקלית בעצמי באולפן שלי.

מאיזה חומרים אתה שואב את הרעיונות שלך לשירים?

לעיתים אני חושב על נושא שחשוב לי ומחפש מה אפשר לכתוב עליו, אבל הרוב המוחלט של השירים שלי נכתב על אהבה, ובדרך כלל בתקופות פחות טובות. כשטוב לי פשוט יש לי פחות על מה לכתוב, לא יודע להסביר את זה אבל זו תופעה מוכרת בקרב מוזיקאים.

מאיזה סגנון, ז'אנר במוסיקה אתה הכי מושפע?

אני חושב שאין ז'אנר מסוים שאני מושפע ממנו במיוחד. אני אוהב לקחת מכל מקום קצת, אני אוהב מאוד לשמוע מוזיקה ישראלית, לוקח קצת צבע מהמזרחית, חולה על רגאיי והסינגל האחרון שהוצאתי, "כפרה עליי", בכלל שיר פאנקי.

מי הזמרים שאתה מעריץ, שהם מודל לחיקוי שלך?

אני מאוד מעריך את היצירה של נתן גושן, עידן עמדי ורותם כהן, כי אפשר לראות את מה שהם אוהבים דרך השירים שלהם. תמיד אמרתי שיש לי חלום שיום אחד כשישאלו מישהו איזה סגנון מוזיקה הוא אוהב, הוא יגיד "פז סיגלר" כמו שאומרים היום על נתן, רותם ועידן.

אתה יודע, קריית שמונה התברכה בזמרים ויוצרים, ממש חבורה. אתה משתף פעולה, לפחות עם חלק מהם? עם מי?

אני כן משתף פעולה, אבל לא מספיק. לאחרונה הוצאתי את הסינגל החדש "כפרה עליי" שנכתב והולחן ע"י בן גולן, עוד בימים שהייתה לנו להקה משותפת. בן גם הפיק את השיר בעצמו והקלטנו אותו אצלו. זו ההזדמנות להגיד לכל המוזיקאים באזור, מוזמנים לדבר איתי ואשמח לשתף פעולה, לכתוב לכם וליצור דברים חדשים.

קריית שמונה מזכירה את שדרות בנושא המוזיקה. איזה הקבלות אתה רואה? נפרוץ לתודעה, יותר מאשר עדן בן זקן, אחי נתן, ספיר אדרי ואחרים?

אני מאוד מקווה שקריית שמונה תמשיך לעלות לכותרות בנסיבות כאלו חיוביות ויצירתיות. אני חושב שיש פה עוד המון זמרים ומוזיקאים נפלאים שעדיין לא מוכרים מספיק ויש להם פוטנציאל ענק להצליח.

איזה מהסינגלים שהוצאת עד עכשיו אהוב עליך במיוחד?

זו שאלה מאוד קשה, כמו להגיד להורה לבחור את מי מהילדים שלו הוא הכי אוהב. אני חושב שאי אפשר להחליט אבל אין ספק שהאחרונים, "תראו את הבנות", "מה שאת נתת" וכמובן "כפרה עליי" הם עם הכי הרבה ניסיון שלי. יחד עם זאת, אני חושב שיש עוד כמה שירים במגירה שיכולים להיות הלהיט הבא.

והשאלה המתבקשת, מתי אלבום?

וואו, אלבום… שאלה באמת קשה. אלבום צריך השקעה פול פאוור, וכרגע אני עסוק מאוד בענייני העיצוב הגרפי, גם במשרד פרסום וגם בעבודה הפרטית שלי כפרילנסר. אלבום זה גם דבר שמצריך השקעה כלכלית מאוד גדולה, מכיוון שלבד אני לא יכול להפיק אלבום שלם, חייב את הדעה המקצועית הנוספת, ולי אישית קשה לתת דעה על עצמי.

כיצד אתה משלב בין עבודתך כגרפיקאי (מוכשר) ובין העבודה המוסיקלית שלך?

אוקיי, אז באמת קשה מאוד כי העבודה כגרפיקאי מכסה לי המון מהיום. המוזיקה בדרך כלל מגיעה בשעות הקטנות. כשאני באולפן שלי (שהוא גם הסטודיו שלי לגרפיקה), ומגיעה המוזה. שם זה אני, המוזיקה והחלומות.

היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש עשר שנים?

אני יכול להגיד לך שהייתי רוצה להיות על הבמה הגדולה של קיסריה, אבל אני בהחלט אסתפק בלקום עם חיוך לעבודה שאני אוהב, משפחה אוהבת וחברים.

הריאיון הסתיים. אני מקווה שעקבתם אחרי פז לאורך הריאיון כולו, והנה ממש בסופו אתם מקבלים את התשובה הקצרה, המלאה והמיוחדת ביותר שניתן לתת, אבל מורכבת כל-כך, שאפשר להתחיל את הריאיון הבא. על השאלה 'היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש-עשר שנים?', הוא עונה: "אני יכול להגיד לך שהייתי רוצה להיות על הבמה הגדולה של קיסריה, אבל אני בהחלט אסתפק בלקום עם חיוך לעבודה שאני אוהב, משפחה אוהבת וחברים". חתמתי.