נפתח במחקר מעניין שפורסם לפני 4 שנים של מכון לקרימינולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג', המגלה שיש גיל שבו קריטי במיוחד שהילד שלכם יסתדר עם המורה שלו: ילדים שהייתה להם מערכת יחסים טובה עם המורה שלהם בסביבות גיל 10-11 היו בסיכון נמוך בהרבה לפתח התנהגויות בעייתיות ואלימות בבית הספר, ונטו הרבה יותר לפתח תכונות של שיתוף פעולה ודאגה לזולת.
החוקרים גילו כי השפעת היחסים הטובים עם המורה לא הייתה מוגבלת רק לשנה בה למדו אצלו, אלא היא התמידה במשך ארבע שנים, ארבע שנות ההתבגרות הקשות ביותר.
"מורים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות של ילדים. תלמידים שמרגישים תמיכה מהמורה נוטים להיות חברותיים יותר ותוקפניים פחות, ויש לנו עכשיו עדות שההשפעה הזו ממשיכה לתוך גיל ההתבגרות", נכתב במחקר. "מדיניות חינוכית ומדינות של בית הספר צריכה לקחת את זה בחשבון ולתמוך במורים כך שיטפחו מערכות יחסים חיוביות עם התלמידים".
החינוך ביהדות
ביהדות ישנן מצוות המשמשות כחוקים של 'תעשה' ו'אל תעשה'. אך מצד שני יש בעולם היהדות גם הנהגה של דרך ארץ, מוסר, התנהגות, הגות ורוח.
כשמדברים על חינוך ילדים ישנם כללים בסיסיים שמפוזרים בספרייה התורנית-יהדות, אך הגישות שונות ונכתבות ברוח התקופה. אם בעבר "סבלו" ההורים מכך שבניהם מכורים לעבודת אלילים, היום הבעיה היא ההתמכרות למסכים. מושגים כמו תרבות רעה, חוסר ציות וכו' שינו את הגדרתם ואת חומרתם ברוח התקופה וכך הגישות השונות מותאמות לאותו דור, אך כאמור עם זאת, הבסיס הוא זהה ומבוסס על הדרכת אבותינו.
החשיבות והמודעות לחינוך ילדים רק גוברת עם הזמן, והיום אנו רואים יותר סדנאות, מטפלים, טיפולים ויועצים לנושא. את היעוץ שלנו אנו יכולים לשאוב מאבותינו.
במשנתו החינוכית של רבי משה פיינשטיין, החינוך בדור משתנה, אומר הרב "החינוך אינו עוד משימה או מקצוע בעולם הזה, אלא מהות ותכלית קיומו של האדם! רק מתוך השקפה כזו ניתן לחנך באמת".
במשנתו הוא מציג כיצד מלמדים אמונה לדור שברו אינו כתוכו? עצתו של הרב היא לשוחח הרבה על כך שה' הוא הבורא, והוא הנותן בכל רגע ורגע חיים לעולם. הוא זן ומפרנס אותנו ואי אפשר אף לרגע קט ללא הטובות הרבות שגומל עמנו. להראות איך תענוג רוחני של קיום מצווה או מעשה טוב שווים לאין-ערוך יותר מכל עונג והון שבעולם. להדגיש את ההבדל שבין הרצים אחר תאוות והבלי העולם הזה לבין המקדשים חייהם בעבודת ה' ונותנים משמעות לחייהם. אם ילך המחנך בדרך זו, ויצליח לכבוש את הרצון של תלמידו, לא יצטרך התלמיד לעמוד בכל פעם מחדש בניסיון.
בחינוך אין להסתפק במועט ויש להציב מטרות גבוהות גם כשהתנאים נחותים. זוכרים את "קפיצת הדרך" שנעשתה ליעקב? אומרת הגמרא על הפסוק "ויפגע במקום" שקפיצת הדרך של יעקב שונה מכל קפיצת הדרך: אצלו בא המקום עצמו מחרן. מדוע צריך לעשות נס כזה ליעקב, שכל המקום יגיע לחרן? מסביר הרב פינשטיין שהמדרש רוצה להורות שאפילו בחרן, מקום רשע וטומאה, יכול אדם שלם בתכונותיו להשרות שכינה כמו במקומות הקדושים אצל אבותיו. גם כאן ההשלכה ברורה. כנגד הטוענים שבאמריקה אין מקום יותר לחינוך היהודי, מציב הרב את שיטתו, שלעולם אין למחנך להתייאש מלחנך לשלמות בתואנה שהדור או המקום אינם כשרים לקלוט. בתורה ובמצוות אין להסתפק במועט.
על מנת להצליח לחנך בצורה יסודית ולקדם את התלמיד, צריך המחנך להגדיר בדיוק את המדרגה בה נמצא התלמיד. על-פי כישרונותיו ומצבו הרוחני של התלמיד יש לתכנן מסלול מתאים ולקדם אותו מן השלב בו הוא נמצא עתה, מעלה מעלה, דרגה אחר דרגה.
תפקיד מכריע בהצלחת החינוך או בכישלונו שמור למורה ולהתנהגותו. ממשנתו של הרב פינשטיין עולה התנגדות נחרצת לתיאוריה שבעידן המודרני המורה "מעביר אינפורמציה" בלבד. בתשובותיו כתב, שאף בדורנו, כשהכל נכתב בספרים, נחוץ והכרחי לקבל מפי רב שקיבל גם הוא מפי רבו, שלולא כן אפשר לסטות מדרך האמת ולטעות בהבנת ובפרשנות תורה ומצוות. מי שאומר שיוכל ללמוד בעצמו מן הספרים ללא רב הוא צדוקי ואפיקורס. עקרון זה יסודי כל-כך בלימוד ובחינוך, עד שבימות המשיח לא ישתנה ולא יתבטל.
עופר זפרני – מורה לחיים
נסיים במשהו אישי. השבוע כל כך שמחתי לשמוע על מינויו של עופר זפרני לתפקיד מנהל בית ספר דנציגר. כמי שלמד בבית ספר תחת עופר (מחנך ורכז שכבה) במשך 3 שנים, אני משוכנע שהוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לבני הנוער בעיר. הפרסים בהם זכה וההישגים שאליהם הגיע בשנים האחרונות כמנהל בית ספר בצפת מתגמדים מול ההישגים האמיתיים באמת, הוא יודע ומצליח לשנות דפוסי התנהגות, תכונות ומצליח "להתפלח" להיגיון של התלמידים ולהפוך אותו בריא יותר. כותב זאת אחד שמעיד על שינוי עצום בזכותו, וגם אחרי כמעט 20 שנים זוכר ומעריך את העשייה המוצלחת של עופר עם הכלל ועם הפרט.
באופן אישי, אני מאחל לו הצלחה עצומה במקום בו הוא גדל בעצמו, ומאחל לתלמידיו שבעוד 20 שנים יהיו להם זיכרונות כמו שיש לי מהתקופה המאתגרת של גיל ההתבגרות.
בהצלחה!
