בגיליון מתאריך 20.01.12 פרסמנו כתבה על שלושת המורים הצעירים שלימדו במעברה בקריית שמונה בשנות 1957-58. היו אלה שלושת החברים: נתן, מרים ומירי. בסיום שנת הלימודים נתן ומרים החליטו להתחתן ועזבו לירושלים.
לפני כמה חודשים אחרי יותר מ-50 שנות נישואים מאושרים מרים אשתו של נתן נפטרה. וכשנתן נשאר לבד הוא נזכר במירי החברה שלהם מהימים המאושרים כששלושתם למדו בקריית שמונה. היכן היא? כיצד היא חיה? האם היא נשארה בקריית שמונה או עזבה? נתן מאוד רצה למצוא את מירי, אך הוא לא זכר את שם המשפחה שלה, וגם לא ידע את מקום מגוריה.
אז פנה נתן למוזיאון לתולדות קריית שמונה כדי לנסות ולמצוא מידע כלשהו על אותה האישה. מנהל המוזיאון חיים אלבז נרתם למשימה בהתלהבות רבה. הוא העביר לנתן תמונות ישנות, חיפש בארכיונים של בתי הספר, אך ללא תוצאות. אז פנה חיים למערכת העיתון "חדשות הגליל", ואחרי ראיון טלפוני עם נתן פרסמנו כתבה המלווה בתמונות של נתן ומרים בצעירותם בתקווה שמישהו מהתושבים הוותיקים יזהה אותם וימסור מידע שיסייע לנתן בחיפושיו אחרי מירי.
הנס קרה!
מספר שבועות אחרי פרסום הכתבה, נתן צלצל אלינו והודיע שהוא מצא את מירי. הכיצד? מסתבר, שכתבים של תחנת הרדיו של גבי גזית (FM 103) קראו את הכתבה (באתר news8.co.il האינטרנט של העיתון או את העיתון עצמו). הסיפור המרגש הזה עניין אותם, והם יצרו קשר עם נתן וראיינו אותו בשידור חי. את השידור שמעה הבת של מירי. …חצי שעה מאוחר יותר, מירי ונתן כבר שוחחו בטלפון, ואחרי כמה שעות הם סוף סוף נפגשו.
הפגישה הייתה מרגשת מאוד, מסתבר שגם מירי ניסתה לחפש את נתן, היא עקבה אחרי חייו דרך הכתבות בעיתונות שתיארו את הפעילות הציבורית של נתן ושמרה את הכתבות.
השבוע נתן מלווה בבנו אורן הגיעו לביקור בקריית שמונה כדי לראות שוב את העיר ששיחקה תפקיד כל כך חשוב בחייו של נתן ולהודות אישית לאנשים שעזרו לו בחיפושיו אחרי מירי.
"גם אם לא הייתי מוצא את מירי, לרגע לא הייתי מצטער על כל המאמצים שהושקעו בחיפושים אחריה, כי בדרכי למירי מצאתי אנשים טובים וחמים בקריית שמונה שהכרתי וזכרתי לטובה במשך כל השנים שעברו, אנשים, שתמיד מוכנים לעזור", אמר נתן.
מאוד משמח אותנו, ששני האנשים שתרמו לחינוך בקריית שמונה מצאו אחד את השני דרך הכתבה בעיתון שלנו. אנו מאחלים להם בריאות, אושר ושמחה.
