שתי מילים, מסר גדול
מעט יותר מחודשיים לאחר שיצאו ישראל ממצרים בשנת 2448 לבריאת העולם, הם קבלו את התורה. כארבעים יום אח"כ הם חטאו בחטא העגל. לאחר החטא בקש האלוקים לכלותם בשל חרון אפו. או אז התפלל משה ובקש רחמים על העם במשך ארבעים יום שבסופם, ביום הכיפורים, אמר לו הבורא: "סלחתי כדבריך!"
אלו מילים של יום כיפור. וכמה קשה לסלוח… ואם אפשר לסלוח…
יום כיפורים הוא יום אחד ויחיד בשנה בו המערכת הרוחנית שלנו עוברת מעין "אתחול" לקראת שימוש מחודש. יום זה מסמל נקיות, כפרה ואיזון. לא סתם טרח הכתוב לספר לנו את הסיפור המקראי הזה עם סופו המיוחד. מטרה הייתה בסיפור, ללמדנו לסלוח.
עם ישראל נבחר ע"י הבורא, הוא עשה להם ניסים גדולים שלא היו מעולם, ביציאת מצרים ובקריעת הים. הוא רוממם מעבדים לעם סגולה מכל העמים. והם?! ארבעים יום לאחר הברית המקודשת הזאת, בגדו בו. הם יצרו את עגל זהב, חוללו ועבדו לו. אחרי ארבעים יום של תפילה מסכים הבורא לסלוח לעם-ישראל בעבור תפילת משה.
ומהי באמת?
א. קחו את הזמן. האלוקים חיכה ארבעים יום עד שאמר למשה רבנו "סלחתי". הסליחה הייתה שלמה.
ב. אחרי שמחל הבורא לעמו המשיך ללוותם במדבר, הכניס את הדור של הבנים לארץ-ישראל ונלחם את מלחמותיהם.
מדוע נבראו המחלוקות? פשוט מאד. כי אם לא הם, לעולם לא היינו מודים בטעות ומבקשים סליחה. הפיוס הוא משהו שבונה קשר. היעדר מחלוקת מוחלט מעיד על העובדה שלשני הצדדים אין שום נקודת השקה ביניהם. הם לא מתקשרים. באופן טבעי קשר בריא והדדי בין בני אדם, מביא לחילוקי דעות. זו הנקודה הראשונה, להסביר לילד שלי. יש חילוקי דעות וזה נורמטיבי. אבל… מה עושים? לגמור את העניין בהעלבות הדדיות? הרמות ידיים? "חרמות" למיניהם או להקדיש זמן לחשוב מה ואיך כדאי עשות.
המחלוקת וההשלמה היא חלק מההתפתחות הטבעית של הילד. יתרה מכך, היא חיונית עבורו בהבנת תגובה, רגשות וקשרים בינאישיים. ילד שלא הוצרך להתמודד חברתית בהיותו בוגר לא ידע להתמודד עם בעיות מורכבות וסבוכות הרבה יותר.
מה כוללת בקשת סליחה? עפ"י הרמב"ם חלק מחזרה בתשובה הוא שלב הווידוי שבו אדם אומר: "כך וכך עשיתי…". בילדים יש משהו נפלא. הם לא צריכים הרבה מילים כדי ליישר קו. די להם בחוט מקשר אחת ולעתים בניין הקלפים של מצבור הטינה מתמוטט ואינו.
- אל תשימו את המילים בפיו של הילד, תנו לו להגיד את זה במילים שלו.
- בזמן כעס די להפריד בין הכוחות. כאשר כל אחד יעשה בדק בית עם עצמו הם ימצאו את הדרך לשלום עם או בלי הכוונה.
- גם אם הוא עדיין כועס, יש מקום לפיוס. גם בעולם המבוגרים כעס לא אמור להיות נתק. הידברות וגישוש הדרך לשלום כשעדיין לא עברה תחושת הכעס, מילה טובה ובקשת סליחה יכולה למשוך אחריה את ההרגשה.
זכרו, אם הילד ישמע אתכם מדברים, כאובים ונוטרי טינה, הוא יהיה מבקש סליחה נפלא, אך לא יהיה "בעל תשובה" אמיתי. הניקיון האמיתי מתחיל בראש הפירמידה, ההורים. לסלוח זה כח, זו יכולת זו מיומנות שנלמדת. אל תצפו מהילד שהחוש המוסרי שלו יביא אותו תמיד לעשות זאת בזמן ובמקום המתאים. יש ללמד ולהקנות לילד את הידע הזה והלימוד הטוב ביותר, כמו כל דבר, הוא דרך הדוגמה האישית.
וטיפ לבריאות ואורך ימים. כאשר נשאל אחד מהאנשים הזקנים ביותר בארץ, כזה שגילו עלה על מאה ועשר שנים: "כיצד זכה לאריכות ימים שכזאת?" ציין ואמר: "כל ימי השתדלתי להיות מוחל וסולח. לא הקפדתי ולא נטרתי טינה". זו עבודה, אך בנוסף לזאת, זאת תרופה.
חתימה טובה
צום מועיל ומכפר בע"ה
צפנת בן יחיאל
מנהלת בי"ס תורני לבנות בקרית שמונה
מדריכה ומפתחת תוכניות למידה והנחיית הורים.
058-7154002
