. ד"ר צבי צמרת, המכהן בתפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, היה מנהל בית הספר בתחילת שנות השמונים והוא זה ש'גייס' את מרדכי לצוות ההוראה של ביה"ס.
הספר מחזיק בין היתר חמישה סיפורים הקרויים 'סיפורים גליליים' והם מתרחשים בקריית ארזים שבאצבע הגליל.
הספר הוא מחווה לקריית שמונה ובעל נגיעות אוטוביוגרפיות בולטות. כאמור, הישוב בו מתרחשת העלילה נקרא "קריית ארזים", ולא מן הנמנע שיש משמעות עמוקה יותר למילה "ארזים" בהקשר לשהותו של מרדכי הרטל בקריית שמונה בשנים הסוערות בהן חווה לא פעם ירי של קטיושות.
בשיחה עם הרטל השבוע שאלתי בין היתר מה החוויה הזכורה לו מהתקופה בה שהה בקריית שמונה?
הרטל: "שילוב מרתק בין תלמידים שאתגרו אותי כמורה צעיר ומורים שקיבלו אותי כבן משפחה", הוא אומר במשפט קצר המתמצת בתוכו עולם מלא מחוויותיו של בחור צעיר העושה את צעדיו הראשונים כמורה ומחנך בעיירה מוכת קטיושות.
הרטל ממשיך ומספר על שתיים מ'חוויותיו' הביטחוניות בעיר "יום אחד חזרתי מקניות ופתאום אני שומע שריקה. לא הבנתי את פשרה עד אשר הרמתי את ראשי והבחנתי בפטרייה שעלתה על צלע ההר. פעם אחרת, זה היה במהלך אחד השיעורים עם כיתה י"א 4 מגמת אלקטרוניקה, אם איני טועה, גם אז נשמעה שריקה והתברר שקטיושה נחתה ממש בשולי מגרש הכדורסל של ביה"ס", הוא אומר.
כמו רבים וטובים מבני העיר זכה הרטל למצוא את זוגתו, אלה, מקרב המורות החיילות אשר עשו גם הן עבודת קודש חינוכית בישוב.
הנה קטע מהסיפורים המופיעים בספר"…הסיפורים הגליליים קשורים לקריית ארזים, כשחלק מהגיבורים עובדים כמורים בבית הספר. שני סיפורים "ההפגנה של אמיל" ו"ממלא התקוות", שלהם אותו גיבור, מזוז, שהוא מורה למכונאות רכב. אף שהסיפור האחד מתרחש בשנת 1983, רציחתו של אמיל גרינצוויג, והשני בליל הגלשונים בנובמבר 1987, מזוז רואה עצמו כחלוץ. הוא אדם נאיבי במקצת המאמין באמונה שלמה, שהוא יכול לתקן את העולם. וכמו כל תיקון גדול, ראשיתו בתיקון מקומי. כחניך התרבות הצרפתית, חלומו של מזוז הוא להקים בקריה ספרייה לספרים צרפתיים. לצורך זה הוא נוסע לשגרירות הצרפתית בתל אביב, ובודק אפשרויות של תמיכה מצד הספרן במימוש הרעיון שלו. הוא אידיאליסט, החי בקצה המדינה, מרגיש שהוא תמיד בשולי האירועים, רוצה בכל מאודו להשתייך, אלא שהתלהבותו ומסירותו קצת נוגעים ללב…".
ומה אומרים תלמידיו אז, ד"ר אמיר גולדשטיין מנהל ביה"ס היום, ואריק פחימה הבעלים והמנכ"ל של חברת "צוף גלובוס" המייצרת, ומשווקת מוצרי כוורת בריאותיים מצמחי מרפא בארץ ובעולם.
אריק: "הרטל היה בשבילי מורה לחיים, הוא ידע לטבל את הלימודים הטובעניים בהומור, בנינוחות ובמילה טובה. אני שמח להיווכח שקריית שמונה לא נשכחה מליבו כמו שהוא לא נשכח מהלב שלנו תלמידיו".
אמיר: "מרדכי הרטל היה מורה שלי לספרות ב'דנציגר'. מורה מצוין שהחדיר בנו את אהבת הספרות והשירה. הרטל שילב בין חוש הומור וקשר אישי עם התלמידים לבין הרחבת האופקים שלנו והגברת סקרנותנו. השיעורים היו חוויה של ממש. ידענו שהרטל הוא גם משורר בשעות הפנאי ופרסם אז את ספר שיריו הראשון ("שירה-מן הטעם הפשוט" בהוצאת ספריית הפועלים 1985). לאחרונה שוחחתי איתו ושמחתי לשמוע על הרגשות הטובים והחמים שיש לו כלפי קריית שמונה, לה מוקדשים מספר פרקים בקובץ הסיפורים הקצרים שהוא פרסם לאחרונה. אני יודע שהוא הצליח להטביע חותם של אהבת הספרות בקרב תלמידים רבים. מצפה לפגוש אותו לרגל חגיגות יובל ל'דנציגר' שאנחנו מתכננים אביב הקרוב".
באופן לא מפתיע גם אריק וגם אמיר ציינו את התכונות המיוחדות של הרטל בחוויית הלימוד ובאחוות האדם יחד עם חוש ההומור המפותח שלו.
