דוד ביטן ודוד אמסלם לא קלים לעיכול, ולא רק בגלל משקלם & קשה לעכל מהפכנים, לא רק כשקוראים להם לנין, פידל קסטרו או צ'ה גווארה & כך נראית מהפכה נוסח 2017
הויכוח על 'חוק ההמלצות' שובר שיאים של צביעות והעמדת פנים.
ראשית, במדינה מתוקנת, בחברה ואצל פוליטיקאים שמשחקים לפי כללי המשק הדמוקרטי, החוק הזה היה מיותר כמו חוקים רבים. אולם, כפי שהדברים מתנהלים לאחרונה, עסוקים הן בקואליציה והן באופוזיציה ביצירת חוקים חדשים הבאים להגן מפני מעשיהם של יריביהם, מכאן ומכאן.
כך, שההיתממות אותה מגלים חלק מאלה שתוחבים את ידם ואפם לקלחת הזאת, ראוי ורצוי שיירגעו, או לפחות יגלו גילו נאות, מה הקשר שלהם לאינטרס המניע את התנהלותם?
אמרנו שאנחנו לא מדינה נורמלית, ובהקשר הזה העובדה יותר מנכונה.
אחרי שנחשפים לנתונים המחרידים שמתוך כל מאה (100) המלצות לעמדה לדין של כל אזרח ואזרח בישראל, גורלם של שמונים (80) תיקים שההמלצות לגביהם לא יתקבלו והנאשמים לא יועמדו לדין.
רגע. בואו נתעכב על הנתון הזה. אם אתה ואת הקוראים נמצאים בתוך קבוצה המונה מאה אנשים ונשים, ונחשדתם על דבר מה, המשטרה תמליץ, אני חוזר, אחרי שנפתח תיק נגדכם, נחקרתם, ואם אתם אנשים ידועים, שימכם, כבודכם וכל מה שיש לכם, נפרש על דפי העיתונים בליווי תמונותיכם. כל עיתונאי מתחיל, כתב או פרשן, גזר את דינכם (לחומרה). כל זב חוטם הרשה לעצמו לחרוץ את דינכם לחובה, פוטרתם מעבודתכם וישבתם בבית חודשים ושנים…
…ובתום החקירה של המשטרה, שמונים מכם לא יעמדו לדין בכלל, ולא בגלל הקשרים שלכם ומעמדכם. אלא, רק בגלל דבר אחד ויחידי. אינכם נושאים בשום אשמה/חשד/או עבירה על החוק.
נו, אחרי שאתם תהיו בין השמונים האלה, אחרי ששילמתם את המחירים הכבדים בשימכם הטוב, בריאותכם, כבודכם, מעמדכם וחייכם נהרסו, והפרקליטות החליטה שלא להעמידכם לדין, בניגוד, בניגוד להמלצת המשטרה, מה תאמרו על כך? שהשיטה נכונה? ששימכם שווה פחות מקליפת השום? מה בדיוק תגידו? בהנחה שתגידו את האמת, כמובן.
על פי הנתונים הללו, ורק על פיהם, לא הייתי מוכן לקחת את הסיכון ולהיות אחד מתוך שמונים ששילמו את המחיר, אפילו שלא היו צריכים לשלם את המחיר.
ועזבו אותי מצמד הדודאים (מבסוטים, אה), נתניהו וכל שם אחר.
איילת שקד ואפי נווה 'מכים' במקום הנכון
איני זוכר שבשבעים שנות קיומה של מדינת ישראל היה חיבור כל-כך מוצלח בין שני צעירים שעושים 'סדר' בקודש הקודשים של הדמוקרטיה
לפני שבוע חשפה תוכנית עובדה תמונה מטרידה (במיוחד) של חלק משופטי ישראל.
בהנחה שמישהו לא צפה בתוכנית, נציין שמצלמתו של עומרי אסנהיים חדרה/ליוותה מפגשים ושיחות אישיות עם שלושה: נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, שרת המשפטים איילת שקד (המצוינת), ויו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה (המצוין).
עכשיו, שאתם לא צריכים לנחש את יחסי כלפי כל אחד ואחת מהם אומר.
כנראה, שהשילוב בין אישה/שמרנית/חכמה/נחושה, איילת שקד, ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, מי שטיפס והגיע לאחד התפקידים המשפיעים במערכת המשפט מהשכונה, יכולים לתת מענה ענייני, מנומק ומגובה בראיות חיים לשינוי שהתעכב שנות אור במערכת בתי המשפט, במיוחד בבחירת שופטים.
נאמר לצורך הפרוטוקול, שאין כאן באולם מישהו שבאמת חושב שכל השופטים המוצלחים נושאים תוויות המזהות אותם בהגדרה עם האליטות ובתי המלוכה בחברה הישראלית שהמאפיינים שלהם הם: בוגרי אותן פקולטות למשפט, אזור מגורים מוגדר, מוצא נכון וכן, בני/בנות משפחה מקורבים לאלה שכבר יושבים בטח באולמות בתי המשפט המחוזיים והעליון.
…אציין שאת התוכנית עובדה ראיתי השבוע (רביעי בערב) והרושם עדיין חזק ומטלטל במידה לא קטנה.
…איילת שקד ואפי נווה מקיימים סוף-סוף ובאיחור של שנות דור את מה שמצופה מהם בתפקידם. השניים בעלי עמוד שדרה אישי ואידיאולוגי מוצהר (מה שאגב נכון גם לכל מי שהיה לפניהם, גם כשופטים, אבל לא הודה בכך).
כנבחרים, שקד כנבחרת ציבור בבחירות דמוקרטיות לכנסת ונווה כנבחר מקרב אלפי עמיתיו עורכי הדין (שאינם פראיירים) באו לעבוד, באו לתת ביטוי לכובד משקל האחריות שבבחירת שופטים. הם אומרים זאת בריש גלי, בלי הסתתרות מאחורי ארשת פנים המשדרת בוז למי שהוא לא משלהם ולא ינק את חלב האלים.
הם מתבטאים באופן השקוף, הכן והאמיתי בנושא שלכאורה אפשר להשתיק ולא לדבר עליו.
המעשה הטוב שעשו השניים הוא בהסרת המסכה שהייתה עטויה על פניהם של האנשים שקבעו את גורלנו בתחומים רבים, החליטו בעצמם ולעצמם שהם אובייקטיבים, 'אקטיביסטיים', גם בתחומי אמונה ותפיסות עולם. ואולי הביאו עלינו אסונות לא מעטים בהחלטות ההפוכות מרוח יהודי/ציוני/אידיאולוגי של רוב הציבור במדינת ישראל.
כן, אבל קודם כל וראשית לכל, הם בוחרים בשופטים מקצועיים, מוכשרים ובעלי יושרה מקצועית בלתי תלויה… כמו שנבחרו עד היום על אחרים…
אז מי 'רוצח בחליפות' עמוס שוקן?!
תיראו, כשמישהו אומר 'צביעות' על משהו, חובת ההוכחה היא עליו. אז הינה. אני אומר צביעות…
… זה שיש כאן שני מחנות, כולם יודעים. זה שמחנה אחד טוען כל הזמן שמה שמותר למחנה האחד אסור על המחנה שלו, גם זה ידוע. ואם נהיה ספציפיים, נדייק ונאמר. האמירות היוצאות מצד אנשי מחנה הימין (לא אוהב את ההגדרה הזאת כי היא לא נכונה ולא רלבנטית) חייבת לעמוד בסטנדרטים נוקשים של 'חנה בבלי' (מלכה הנימוסים וההלכות) אסור לומר מילה, משפט או ביטוי שיש בהם להעליב, לפגוע או להשפיל את מי מאנשי המחנה השני (מחנה השמאל, לא אוהב את ההגדרה הזאת כי היא לא נכונה ולא רלבנטית). הדרישה לשפה נקייה נכונה ונחוצה בכל שיח ציבורי.
אבל, לאנשי המחנה השני, (שמאל) מותר הכל. הם מחוסנים ומאותרגים מפני הוקעה או נזיפה מהציבור.
המו"ל של עיתון הארץ, זה שהחמצן הכלכלי הקיומי שלו מגיע גם מאנשי עסקים מגרמניה, כותב "הרוצחים בחליפות" ומציין מראש הממשלה ועד אחרון שריו.
ועל מה יצא קצפו של עמוס שוקן אשר כינה את השרים בעבר בהווה: אלי ישי, גדעון סער, גלעד ארדן, אריה דרעי, מירי רגב, אילת שקד, בנימין נתניהו, 'רוצחים בחליפות'? על עמדתם ביחס למסתננים שממשלת ישראל רוצה להוציאם מהארץ.
לא צריך להיות חבר כנסת, שר בממשלת ישראל וגם לא ראש ממשלה כדי להחזיק בעמדה שאת המסתננים היה צריך להוציא מהארץ לפני שנים. אנחנו קוראים להם מסתננים כי הם גנבו את הגבול, כפשוטו ולכן מי שעבר על החוק צריך לפחות להחזירו למקום בו היה לפני שעבר על החוק. מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
שוקן וחבריו מגדירים את המסתננים כ'מבקשי מקלט' ומכאן הדרך קצרה להגן עליהם ואף לכנות את מי שעומד בדרכם להכות שורשים במדינה לא להם, 'מבקשי מקלט'.
אז הוא. לא מבקשי מקלט ולא שום דבר אחר, זולת עבריינים, פושעים שיש להרחיקם מגבולות הארץ.
כמובן, שלא נשמע ציוץ צרוד מצד חבריו של עוכר ישראל בפפיון המגנה את האמירה הקשה שלו 'רוצחים בחליפות'.
האמת, ששרי הממשלה אינם מה שמכנה אותם שוקן, אבל אם נרחיב את כוונתו של שוקן מו"ל הארץ ונלביש עליו את סיסמתו של עיתון הארץ 'עיתון לאנשים חושבים' נאמר שמי שרוצח הוא דווקא עמוס שוקן. הוא מסייע לרוצחי בני עמו העתידיים, הנכדים, הנינים, גם של שוקן בהגנתו על מי שלא צריך להיות כאן.
