קורות חייו
יהושע השתייך לשבט אפרים והיה נכדו של אלישמע בן עמיהוד, נשיא שבט אפרים ושימש כמשרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך. אחרי מות משה הפך למנהיגו של עם ישראל בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים.
הוא מוזכר לראשונה בתורה במלחמת ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע". במהלך שינוי השם, התפלל משה על תלמידו: "השם יושיעך מעצת המרגלים", ואכן, הוא וכלב היו היחידים שלא חטאו בחטא המרגלים ולא הוציאו את דיבת הארץ רעה.
לאחר מותו של משה, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ. מסע הכיבוש החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.
רחב, אותה רחב מהסיפור הידוע התגיירה, התחתנה איתו ויצאו מהם שמונה נביאים כהנים.
ספר יהושע
יהושע כתב את ספר יהושע. קיימת דעה כי נוסף על ספרו, כתב יהושע את שמונת הפסוקים האחרונים בחומש דברים, המתארים את מותו של משה. דעה אחרת סוברת כי משה רבנו כתב בעצמו את הפסוקים המתארים את מותו, מילה במילה על פי דברי ה', בעת שעיניו זלגו דמעות.
ספר יהושע הוא הספר הראשון מנביאים ראשונים, הספרים המספרים את קורות ישראל בארץ כנען, ויש בו 24 פרשיות. ניתן לחלק את הספר לשני חלקים ונספח: חלקו הראשון, המקרים שקרו אחרי מות משה וכבוש הארץ. חלקו השני, חלוקת הארץ.
על חשיבותו של הספר ניתן ללמוד מדברי חז"ל במסכת נדרים: "אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע".
תקופה של ניסים
ניסים רבים נעשו לעם ישראל תחת הנהגתו של יהושע. בימיו נבקע הירדן, חומת יריחו הבצורה נפלה תחתיה לאחר שתקעו ישראל בשופר וסובבוה, אבני ברד גדולות נפלו על האויבים, והשמש והירח נעצרים ממהלכם על פי ציוויו של יהושע. בספרי נאמר על יהושע כי "כבש מלכים ושולטנים שהיו מסוף העולם ועד סופו".
כאשר כבשו את ארץ ישראל, תיקן יהושע את ברכת הארץ שבברכת המזון. הברכה מתחילה במילים: "נודה לך". לאחר שנפלה חומת יריחו, בעקבות הניסים העצומים שנגלו לעיני ישראל, תיקן יהושע את תפילת "עלינו לשבח".
מותו של המנהיג
יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו, בכ"ו בניסן
לאחר מותו של יהושע, לא קם מנהיג שירש את מקומו. העם הונהג על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.
יהושע מת בן מאה ועשר שנים. בתלמוד מובאים שאלתם של רבותינו, והיא: הקב"ה הבטיח ליהושע "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך", אם כך, "היה צריך יהושע לחיות 120 שנה כמשה רבנו, ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים?"
חז"ל עונים על שאלתם כך: "בשעה שאמר הקב"ה למשה: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך', ואף על פי שנתבשר בשורת מוות, לא איחר משה הדבר, אלא נזדרז, כמו שנאמר: 'וישלח אותם משה'". לעומת זאת, בנוגע ליהושע היו הדברים שונים. חז"ל ממשיכים: "אבל יהושע, כיוון שבא להילחם עם ל"א מלכים אמר, 'אם אני הורגם מיד, מיד אני מת, כשם שעשה משה רבנו', התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר: 'ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה', אמר לו הקב"ה: 'וכך עשית, הריני מקצר שנותיך י' שנים'". חז"ל מוסיפים כי על כך אמר שלמה במשלי: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום".
קבר יהושע בן נון נמצא בכפר הערבי כיפל חארת', כק"מ צפונית מערבית לאריאל. המקום מזוהה עם תמנת חרס המקראית, המצוינת במקרא כמקום קבורת יהושע. בסמוך, נמצא קבר נוסף המיוחס לאביו נון. יהודים נוהגים לפקוד את הקבר ביום פטירתו של יהושע בן נון החל בכ"ו בניסן.
