מה באמת זה מעניין אותנו, וכמה בכלל זה משנה לנו מה המפלגות הבטיחו, אי שם באיזה קמפיין נשכח? הדבר היחיד שנשאר הוא הגרעון בתקציב, הגירעון בלב והמיאוס מפילוג.
והנה יומיים אחרי שהכנסת התפרקה אנו שוב יושבים ובוכים על פילוג שקרה רק לפני קצת יותר מ-2000 שנים, וכאילו לא למדנו כלום. וכאילו התקליט השבור הזה, נשבר רק משריטות חוזרות ונשנות שלנו. כבר היינו בסרט הזה, ואנחנו רוצים להחליף אותו. מי רוצה לראות בפעם ה-2000 את טיטאניק, בעיקר כשמדובר בשקיעה למצולות?!
צום י' בטבת. מה הסיפור?
עשרה בטבת אותו נציין היום הוא מספר על תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר, מלך בבל על ירושלים ואת תחילתו של הקרב, שבסופו נחרבו ירושלים ובית המקדש ועם ישראל הוגלה לבבל למשך 70 שנה.
מלבד הצום הזה אנו נוהגים לצום על החורבן גם בי"ז בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה בג' תשרי. בימים אלו (להוציא תשעה באב החמור מהם) י' טבת הוא יום שלישי ל-3 ימי פורענות וצרות שהיו לעם ישראל החל מח' בטבת. ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליונית על ידי ציווי של תלמי המלך, וירדה התורה מגדולתה, ביום ט' בטבת, נפטרו מנהיגי העם, עזרא ונחמיה, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל באותו הדור. ובצום עשרה בטבת, החל המצור על ירושלים.
הצום הזה נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל, כיום 'הקדיש הכללי', על אלו שנספו בשואה ואין ידוע יום פטירתם ונוהגים להוסיף בתפילה, סליחות הקשורות לצום, וכן קוראים בתורה בפרשת 'ויחל משה'.
חשוב לזכור ולדעת – בספר התודעה נאמר: "לא הצער והאבל הם העיקר בתענית, כי דיה הצרה שהייתה בשעתה, אלא עיקרה של התענית ותכליתה לעורר את הלבבות, לפתוח דרכי התשובה".
על פי האבודרהם, אם עשרה בטבת חל בשבת הוא דוחה אותה ויש לצום בשבת, זאת בניגוד לכל שאר הצומות מדרבנן. על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת לא יכול לחול בימים שני ושבת, ולכן דינו של האבודרהם אינו בא לידי ביטוי. עם זאת, כאשר חל עשרה בטבת בערב שבת (יום שישי) כמו השנה – מתענים באותו יום, למרות שבדרך כלל צומות שחלים ביום שישי נדחים ליום ראשון.
החתם סופר אמר "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו" כשאנו רואים את השסע, המחלוקת וחוסר היכולת להנהיג מדינה בשילוב זרועות, ניתן להסיק שאם היה בנוי, היה נחרב מרוב המחלוקות שלנו.
מה עושים השנה?
כאמור, על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות שיכול לחול ביום שישי. כמו כן, בדרך כלל בתפילת מנחה בעשרה בטבת שחל ביום שישי: המנהג המקובל הוא שקוראים בתורה בפרשת "ויחל" כמו בתענית רגילה, אבל כמו בכל מנחה של יום שישי לא אומרים תחנון, ולכן לא אומרים בתפילת מנחה את תחינות אבינו מלכנו שנלוות בהרבה קהילות אל התחנון בימי צום.
תענית עשרה בטבת חלה היום, יום שישי, 25 בדצמבר. הצום "ישבר" רק לאחר עריכת קידוש בליל שבת, לא לפני השעה 17:02.
כמה הלכות חשובות למי שכבר התחיל את הצום
– חולים תשושי כוח וזקנים, שלדעת רופא הצום עלול להזיק לבריאותם, לא יתענו, וכן מעוברות (לאחר 40 יום להריון) ומיניקות
– מי שאינו צם: אוכל מהבוקר בצנעה אך לא בשר ויין ושאר מעדנים. קטנים, אינם צמים, אך אין לתת בידם ממתקים, אא"כ לוקחים בעצמם.
– על פי פסק הרב הראשי לישראל, חולי קורונה לא יצומו בעשרה בטבת, אף אם אין להם כל תסמינים.
– בליעת תרופות: לפי שיטת הרב אויערבך זצ"ל מותר לשתות אפילו עם מים הנצרכים לכך, לפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל עדיף בלא מים.
– מי שטעה בטעות ואכל או שתה. ימשיך בתענית ואין צריך להשלים תעניתו.
– רחיצה, תספורת וגילוח וקציצת ציפורניים: אף שבתענית ציבור, אין לרחוץ כל הגוף בבת אחת במים חמים דרך תענוג – כבוד שבת דוחה האיסור והיום הדבר מותר.
– רחיצת הפה וצחצוח שיניים: בכל תענית ציבור (פרט לתשעה באב וכמובן יום הכפורים) – מותרת שטיפת הפה לאסטניסט (רגיש) או במקום צער אפילו עם משחה.
– מי שנמצא בבידוד וחש בטוב, יצום. אם אינו חש בטוב, לא יצום.
– בעלי התפילה לא יעכבו את המתפללים הצמים, שהרי הצום מסתיים בקידוש ליל שבת.
