הנחות במס הכנסה – קודם קריית שמונה
עם כל הכבוד לכל הישובים, ויש כבוד, עניינה של קריית שמונה הוא הבולט והדחוף ביותר.
מדוע?! קריית שמונה נכתשה משך למעלה משלושה עשורים על ידי טילי קטיושות ופעילות חבלנית-רצחנית ששיאה בטבח הנורא בשנת 74. העיר הזאת עמדה באותה תקופה כמעט לבדה כמוצב קדמי של מדינת ישראל והפכה לסמל של גבורה בארץ ובעולם כולו.
אנשים לא הכירו מדינות וישובים גדולים מקריית שמונה, אבל קריית שמונה הייתה מוכרת לכל ילד. מי שנשאר בעיר קיים חיים למרות וכנגד כל הסיכויים לקיים חיים נורמליים. הכל השתבש כאן. חיי המסחר, התרבות והקהילה התנהלו במתכונת חירום תמידית. מפעלים נסגרו ולא אחת העיר נראתה כעיר רפאים.
השיא היה במבצעים השונים ובמלחמות לבנון הראשונה הנשייה, מבע ליטני, דין וחשבון ועוד ועוד.
רק היושב במרומים יודע כמה תושבים שילמו בחייהם עקב הלחץ והמחלות שנפלו עליהם.
רק היושב במרומים יודע לכמה ילדים 'נדפקו' החיים וכמה משפחות התפרקו במהל החיים הבלתי אפשריים.
את כל אלה יודע היושב במרומים.
אחרי שזכינו למעט שקט, החל תהליך השיקום והבנייה, לכאורה. ממשלות ישראל העמידו (על הנייר) תקציבי עתק וסדרה של כלים להבריא ולשקם את העיר.
שני הכלים שהתייחסו לתושב הבודד היו הנחה במס הכנסה והנחה בארנונה.
מההנחה במס הכנסה נהנה העשירון העליון שהיקפו באחוזים שבעה אחוזים. מההנחה בארנונה נהנו כל התושבים והיא הייתה משמעותית בחישוב שנתי. מדובר באלפי שקלים למשפחה.
ההנחה בארנונה בוטלה אחרי מספר שנים וההנחה הגדולה במס הכנסה נשמרה גם בגלל שהייתה חשובה להישארותם של האוכלוסיות החזקות בעיר וגם שאלה שנהנו הגנו בחירוף נפש על ההנחה קודם כל למענם.
בסיכום כללי ממשלות ישראל, מימין ומשמאל דיברו המון על סיוע לקריית שמונה ועשו מעט עד כלום בפועל. הממשלות הפנו את עיקר המאמץ שלהן על הקרב התודעתי של כלל הציבור. זה עצוב אבל זאת האמת.
היום, בשלהי שנת 2015 אנחנו עומדים בשורה אחת עם ישובים חזקים, בריאים ואיתנים כאילו קריית שמונה הייתה
גן עדן יישובי עליי אדמות נוסח צפון תל אביב, מגדלי אקירוב או רחביה בירושלים.
ההנהגה המקומית צריכה לזקוף ראש, להביט נכוחה בעיני כל ראשי הישובים בארץ ובאזור ולומר 'יש הבדל בין קריית שמונה וביניכם'. צריך לומר שקריית שמונה נשכחה במסדרון של השלטון, גם מימין וגם משמאל.
התביעה צריכה להיות כוללת ובתחומים רבים: השקעות בחינוך, הנחה בתשלום עבור מעונות היום, יצירת אווירה בה יוכלו משקיעים לראות רווחים מהשקעתם, זירוז שיווק שכונת יובלים על ידי הנחות דרסטיות בהשתתפות המשתכן, השקעות בחינוך הבלתי פורמלי, השקעה בהקמת מקומות בילוי (קולנוע) הפיכת האופציה לתעסוקה למציאות על
ידי עזרה בהקמת מפעל/ים עוגן ועוד כהנה וכהנה כדי שהעיר תעלה סוף-סוף על דרך המלך, על כביש 6 שלה.
זאת ההזדמנות של קריית שמונה, ואם הוחלט לסגת מהרשימה של ההנחות במס הכנסה שאמורה הייתה להיות מאושרת, אז פותחים הכל, וכל אחד יקבל מה שמגיע לו ולא מה שהוא חושב שמגיע לו בגלל פוליטיקה זולה וצדקנות משפטית.
ומי ידאג לחקלאות ולחקלאים, אדוני שר החקלאות?!
בימים בו נאנקים החקלאים תחת נטל המסים, ההוצאות והעושק, מצא שר החקלאות זמן להיטפל לחתולים
משהו שאם לא היה עצוב היה מצחיק.
שר החקלאות אמר השבוע שלא מוסרי לעקר חתולים והוא מציע להעביר אותם למדינה אחרת.
אז ככה. נזכרתי באימרה "חכמים היזהרו בדבריכם" ושנית, שהשר הנכבד משקיע יותר מידי זמן, מחשבה ואנרגיה כדי לייצר פרובוקציה בכל שבוע.
ושלא אובן לא נכון. השר אריאל מוערך שאיש מוסרי וחרוץ המספק את הסחורה לציבור שולחיו, בדרך כלל.
אלא מה?! מדובר בשר החקלאות שהעסק עליו הוא מופקד מתרסק לחתיכות, והוא בשלו.
יש ציפייה כנה שהשר אורי אריאל יתחיל להתעסק בנושא עליו הוא מופקד, החקלאות והחקלאים, ואם יישאר לו זמן פנוי שיעסוק בתחביביו השונים.
הלב נקרע לנוכח מה שקורה היום בחקלאות ובהפקרת אדמות המולדת, החקלאים ועתיד ההתיישבות בארץ ישראל, אדוני השר.
הלב נחמץ למראות של מטעים נעקרים ונחרשים בגלל חוסר כדאיות כלכלית של הענף. למראה פירות בשלים המופקרים לציפורים ולחיות השדה במקום שיעשו את דרכם אל תושבי מדינת ישראל. הלב נחמץ.
במהלך השנים, כל ממשלה בתורה 'הביאה' כפה לחקלאים וסגרה עליהם מכל כיוון אפשרי קיצוץ מכסות מים, העלאת מחיר המים, הטלת אגרות מוזרות, ובעיקר, הפקרתם לגורלם ולידי הרשתות והמתווכים תאבי הרווח החזירי.
שר החקלאות אורי אריאל תורם בהתנהלותו (טרנספר לחתולים) לקבירת הענף הכי יהודי והכי ציוני במאה השנים האחרונות עמוק באדמה. אני משוכנע שהשר לא נוהג כך מתוך כוונת מכוון לחסל את אחת הריאות החיוניות לחמצן תקומתו של עם ישראל בארץ ישראל שבהם הוא מאמין כל-כך ובזכותם הוא חובש את כיסאו ליד שולחן הממשלה ובכנסת.
בפועל פוגע השר בחקלאות פעמיים. פעם אחת בזה שהוא לא דואג להם ופעם שנייה את המרץ והאנרגיות הוא משקיע באמירות שאינן לעניין.
דבר אחד אני לא חושד בשר אריאל, שר החקלאות, שהפרובוקציות שלו באות להסיח את הדעת מאי עשייתו למען החקלאות והחקלאים. לזה אני לא מאמין.
ממשלה, כשתהיו רציניים, תבואו לבג"ץ בטענות
מדינת ישראל החלה לחסוך לפנסיה, לא הפנסיה שאתם מכירים. נציגיה מגיעים לבג"ץ מקבלים היתר להרוס בתי מחבלים, ולא עושים עם זה דבר.
מה שחמור שעכשיו קמה מהומה בגלל שהשופט פוגלמן החליט להשהות את מתן הצו במספר ימים.
זה סוג הדברים שאתה שואל את עצמך. מי האידיוט שמייצג אותך האזרח במקום הרגיש הזה? מקבל צו המאפשר למדינה להרוס את ביתו של המחבל, והאיש לא מוציא את ההחלטה לפועל?
הרי מדובר בדיוק באותם טיפוסים שפגשנו בצה"ל שדרגתם היא המגן שלהם מטמטומם, אלה בדיוק האנשים המחזיקים בידם כח רב מטעם המדינה בכל תפקיד, ואתה יודע שההחלטות שלהם מטומטמות, אבל אין לך מה לעשות.
במקום לבלבל את המוח, אחרי שהדבר התגלה ולספר מעשיות, אחת מהשתיים, או תבצעו את תפקידכם כפי שמצופה מכם ותהרסו את ביתו של המחבל, או אל תבקשו צו ולפחות לא נצא אידיוטים.
כן, יש עוד אפשרות, תתפטרו מתפקידכם ואפשרו לאחרים לבצע את המשימה.
…ד"ר רן ברץ אמר שאובמה אנטישמי
עוד ציד מכשפות מבית המדרש השמאלני
מופע האימים של השמאל עלה מדרגה השבוע והביא את המוסר הכפול שלו לרמת שיא.
ראש הממשלה, שנוא נפשו של השמאל, בחר בד"ר רן ברץ, לעמוד בראש מערך ההסברה של משרד ראש הממשלה.
עם היוודע הדבר אצו רצו החברים אל כתביו והגיגיו של האיש בעולם הוירטואלי, פייסבוק ו'גילו' את דבריו האיומים והבלתי נסבלים.
מה כתב ברץ האזרח אז: "כך נראית אנטישמיות מודרנית" על ברק חוסין אובמה, ועל הסנשו פנשו שלו, ג'ון קרי: "מובטחת לו קריירה משגשגת באחד ממועדוני הסטדנאפ".
שומו שמיים. איזה אסון.
כן, הוא גם כתב על נשיא המדינה ראובן רבלין דברים שפגעו בו.
אז ככה חברים יקרים. תחליטו אחת ולתמיד מה הם גבולות חופש הביטוי של אזרח חופשי ומאושר במדינתו?
ברץ היה עד לפני המינוי אזרח, אני חוזר אזרח ככל אזרח אשר נתן ביטוי לדעותיו ומחשבותיו בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור בישראל, יהודים, ערבים, שמאלנים וימניים.
נחרדתי לשמוע את 'אמרי השפר' של אנשי ציבור ונבחרים בהם: ח"כ נחמן שי, התייר הנודד ש'אסור שהאיש הזה (ברץ) יהיה בתפקיד', והתאכזבתי יותר ממה שאמרו השרים חיים כץ וגילה גמליאל שככל הנראה רצו למצוא חן בעיני השמאל, ואמרו את אותם הדברים.
רגע. לגבי אובמה וקרי, עבדכם כותב כבר שבע שנים שאובמה חוסין אנטישמי. על הנשיא גם שהוא חנפן ועושה הכל למצוא חן בעיני הח"כים הערבים במרוץ לנשיאות.
אז מה, אם חלילה אקבל בעתיד תפקיד בשרות הציבור (אין סכנה כזאת) השמאלנים ישלפו את דבריי אלה כסכין לדקור ולטרפד את המינוי?!
נו באמת. ד"ר רן ברץ ראוי לתפקיד בשל כישוריו ולא בגלל דעותיו.
מה שכן, אם האיש יתבטא מרגע כניסתו לתפקיד באופן שאינו ראוי או הולם את מעמדו החדש, אז חייב ראש הממשלה לוותר על שרותיו.
אלוקי השקר והכזב
אם מישהו חשב עד היום שאין עם מי לדבר על שלום (אמיתי), עכשיו מסתבר שאין גם על מה לדבר.
מה שקורה היום מול הפלסטינאים זה שעיקר ההשקעה שלהם היא בשקרים, בהסתה, בפסילת יהודי באשר הוא יהודי, ומאידך בהצמדות עיקשת ל'תורת החיסול בשלבים' שהפכה לפלטפורמה הנושאת אל כפיה את הדוקרים, הרוצחים והדורסים.
כל פעם מחדש כאשר אני צופה בראיונות עם דובריהם ומנהיגיהם, אני מקווה שאופתע ואשמע משהו שדומה לרצון לדבר על שלום, שקט וכו'. אבל לא. כל פעם אני לא מופתע מחדש ומחכה לפעם הבאה.
אנחנו, הישראלים אשר למדנו והפנמנו בבית ובבית הספר את ערכי האמת, לא מבינים כיצד אדם מסוגל להוציא מפיו שקרים, גם כאשר אתה מראה לו סרט וידאו (לא סטילס) ובו רואים את מעשה הדקירה, הדריסה והרצח.
השבוע האזנתי לראיון עם 'עיתונאי' של תחנת הרדיו הפלסטינאית שנסגרה בחברון משקר במצח נחושה ובלי לגמגם על 'טבח' שעושים חיילינו ב'חבר'ה' תמימים, ואחר כך שותלים סכין בידיהם…
אם לא די בכך, עולה לדוכן הכנסת ח"כ ערבי כלשהו מהרשימה המשותפת, ומוסיף 'עדות' משלו המחזק ומצדיק את דברי השקר של קודמיו.
האמת? שאני לא מכיר ישראלי אחד שמסוגל להתמודד עם השקרים האלה.
מה עושים במקרה כזה?! לא יודע.
