הפועל שניסה להיות ג'נטלמן כלפי חברתו לעבודה, לא לקח את אזהרותיה בכובד ראש ולאחר שהיא אמרה לו שהיא חושבת שראתה נחש על העץ, הוא החליף אותה.
לא חלפו שתי אשכוליות שנתלשו מהעץ, והאיש חש את שיני הרעל של הנחש חודרות לאצבעו.
"תפסתי את הנחש בזנבו, זרקתי אותו לאדמה והרגתי אותי. אחר כך קראתי שייקחו אותי לבית החולים" אומר הפועל.
הפועל פונה במהירות למרכז הרפואי בצפת ושם קיבל את פניו ד"ר חוסיין עאמר מנהל המחלקה לרפואה דחופה: "הכשת נחש בחודש ינואר הינה חריגה. הפועל הגיע אלינו כאשר הוא סובל מהכשה באצבע יד ימין. הוא סבל מכאב חד ביד, סחרחורות והקאות, טופל במיון והועבר להמשך מעקב והשגחה במחלקה פנימית".
עוד מוסיף ד"ר עאמר, כי בתחילת עונת ההכשות הנחשים מסוכנים יותר משום שכמות הארס שלהם גדולה וכמות ארס רבה עלולה להשפיע באופן קשה על מערכת העצבים ושרירי הגוף ולגרום להרס הכדוריות האדומות "הסימנים הראשונים לאחר הכשת נחש הינם כאב דוקר או שורף, סימני הכשה על העור ונפיחות. סימנים נוספים שיכולים להופיע הם בחילה, הקאה, שלשול, חולשה וירידת לחץ דם. לעיתים מופיעים סימנים מאוחרים כמו-נמק, שטפי דם וזיהום הפצע. יתכנו גם הפרעות בקרישה, דימום במערכת העיכול, התכווצויות, הפרעה במערכת הלב וכלי הדם, איבוד הכרה ואי ספיקת כליות", אומר ד"ר עאמר.
בהזדמנות זאת מזכיר ד"ר עאמר כי במקרה של הכשת נחש יש לפנות את הנפגע במהירות האפשרית לקבלת טיפול רפואי וכי הטיפול הראשוני שיש לתת לנפגע לפני הגעת הצוות הרפואי או ההגעה לבית החולים הוא השכבת הנפגע והרגעתו, "חשוב שהאדם שהוכש יהיה רגוע ככל האפשר מאחר ועלייה בדופק ובלחץ דם מזרזת את התפשטות הארס בגוף. חשוב לקבע את הגפה הפגועה ולשטוף את אזור ההכשה במים. בשום מקרה אין לחתוך את הפצע, אין למצוץ את הדם במקום ההכשה, אין לקשור את הגפה, אין לבצע חסימת עורקים, אלא רק לקבע את הגפה שתזוז מעט ככל האפשר. בשום אופן אין לרוץ מאחר והריצה מזרזת את זרימת הארס בגוף. אין להניח קרח ישירות על מקום ההכשה, אין לקחת משכך כאבים ולשתות שתייה חריפה. חומרת ההכשה תלויה בסוג וגודל הנחש, גיל וגודל הנפגע, הזמן שחלף מאז ההכשה ואופי ההכשה. חשוב ביותר לנסות ולזהות את סוג הנחש שהכיש את הנפגע, צבעו ומאפייניו. זיהוי הנחש יסייע לרופאים בטיפול בנפגע" אומר ד"ר עאמר.
