על הסכין
מה שקורה בימים אלה ברחובות מדינת ישראל ובעיקר בירושלים, לא קרה פתאום היום, פתאום עכשיו. המזימה להגיע למצב בו ילד, נער, אישה ומבוגר נוטלים סכין ויוצאים לדקור יהודי באשר הוא יהודי, טופחה ונוצרה במוחם השטני של ראאד סאלח ועושי דברו בקרב חברי הכנסת הערביים. המושגים 'מתון' 'הגיוני' לא נמצאים בלקסיקון של חבורת החלאות אשר מובילה את הציבור הערבי משני עברי הקו הירוק אל עברי פי פחת.
שטיפת המוח היומיומית בכל אמצעי התקשורת, כולל במיקרופונים שהעמידו להם אצלנו ברדיו ובטלוויזיה, הפיצו את 'בשורת' רצח יהודים כ'מצווה'.
אני מאשים במצב אליו הגענו גם את התקשורת הישראלית הנותנת במה למסיטים ומדיחים לרצח, דוגמת ראד סאלח, אחמד טיבי, חנין זועבי וחבריהם. קדושת חופש הביטוי לא עמדה במבחן השכל הישר והאויבים הטלה העבירו את מסריהם ושילהבו צעירים בתחכום לפגיעה ביהודים, ואלה שתפקידם היה לעצור בעד לא עשו את עבודתו.
התסכול המצטבר אצל אזרחים יהודים הרוצים פשוט לחיות הלך וגבר עם השנים וכל תלונה אל רשויות האכיפה נדחתה באופן אוטומטי.
יתרה מכך, המתלוננים הפכו להיות קורבנות והזעם של רשויות החוק הופנה אליהם.
החטא הקדמון הוא בסלחנות כלפי מי שהפך את ההסתה והשקר למקצוע. ההסתה המתמשכת נותנת היום את פירותיה כי המסיתים ראו והפנימו את הרפיסות והטיפשות בה ישראל מקבלת בשוויון נפש את המסיתים ונוהגת בהם בסלחנות וב'אצילות' של מדינה החושבת שהיא מעצמה בסדר גודלה של ארצות הברית.
גל הדקירות ייבלם בסופו של דבר והשאלה שתיוותר היא כיצד מדינת ישראל חושבת לטפל במפיצי השקרים והמסיתים? מה יעשו רשויות החוק עם ראאד סאלח, אחמד טיבי, חנין זועבי ושו"ת בהסתה שהם מפיצים.
עלי באבא ועלילות הדם
מי שגדל על האמת, קשה לו עד בלתי אפשרי להתמודד עם שקרים והסתה כפי שקורים היום
אסור שתהיה יותר מאפשרות אחת במפגש בין הדוקר והנדקר, רק שהנדקר היהודי יצא חי מהמפגש והדוקר יפונה בשׂק ניילון מהזירה. אם יש יהודי שחולק על הקביעה הזאת, הוא בבעיה, אנחנו בבעיה והפתרון של המצב בבעיה.
במגבלות המוסר והחוק היהודי, צריך לסיים מפגשים מסוג זה כשידו של הנדקר היהודי על העליונה.
הרוצחים הערבים יודעים מה הם צריכים ורוצים לעשות, ולכן חובה עלינו ליצור מצב ברור ולא מגומגם באשר לכללי המשחק. רוצח צריך לדעת שעם הניסיון לרצח או הרצח, הבוא מסיים את נוכחותו כאן ומצטרף לבתולות שמנהיגיו מבטיחים לו.
הבסיס לחיים נפשיים בריאים הוא היכולת להבחין בין טוב לרע, בין חיים למוות. ככל הנראה שיכולת זאת ניטלה אצל שטופי המוח בצד הפלסטינאי ואצל חלק מהיהודים המעדיפים לאמץ את המעשיות של אבו מאזן מאשר לתמוך ולחזק את ראש הממשלה הנמצא בחוד החנית במלחמה, בנימין נתניהו.
לפעמים נדמה שחזרו אלפי שנים במנהרת הזמן ובקרבנו מצויים כנענים, חיווים, גירגשים ויתר אויבים משבעת העמים שהיו כאן בעבר.
המלחמה שלנו היא גם מלחמה בתודעה של יותר ויותר יהודים ה'מבינים' את המניעים של הרוצחים הפלסטינאים ולא מתביישים גם להפיץ אותם הלאה.
העובדה שפעורה בינינו תהום מוסרית כה עמוקה ביחס לחיים ולמוות, אינה מזיזה לאלה המתעקשים לציין את יהדותם בבואם לפגוע ולהכפיש את היהדות והיהודים.
היום, כאשר גם תמונות הזוועה של כריתת ראשים וחלקי גוף בשידור חי, קציצת ידיים והתעללות באנשיהם-שלהם, ההסבר צריך היה להיות מיותר. אולם, כאשר השקר הוא התורה שלהם גם עיניהם ואוזניהם לא יהיו עדי אמת לאמת ולמציאות.
עלינו להפסיק להיות מוזנים מכל הרפש וההסתה כלפינו ולהיות ממוקדים בשמירה על חיינו וביטחוננו. למי שעדיין יש ספקות מי כאן המנוול ומי בסך הכל רוצה לחזור הביתה בשלום, אני מציע שישמור על הגב שלנו כשהוא יוצא מביתו.
ג'ון?! מי זה ג'ון?
האמריקאים החליטו לשדרג את מחזה האבסורד שהבמאי והשחקן הראשי ברק חוסין אובמה ועוזרו הפאתטי ג'ון קרי הביאו לעולם. ג'ון קרי אץ רץ לכאן כדי …להרגיע אותנו.
תגידו האיש הזה והבוס שלו שפויים?! מה הם חושבים לעצמם שיש כוונה ליושב במרומים להוריד את המסך דווקא עכשיו על יצירת המופת שיצר?!
מוזר והזוי ככל שתהיה התנהלותם, זה לא צריך לחייב אותנו בישראל. אימפריית הצביעות והמוסר הכפול של מימשל אובמה שובר את שיאי הציניות והרשע של עצמו, ואל תגידו שהוא מצייד אותנו בנשק מתוחכם…
באמת, זה כבר מוגזם, קרי. עזוב אותנו לנפשנו, ותגיד את זה גם לבוס אובמה…
כשדרוקר משווה לנאצים
החיים והאמת קודמים לדרוקר וחבריו בתקשורת &
בעתיד כאשר יחקרו את התנהגותה של התקשורת בימים אלה, יגלו שחלקים בה היו נשאי הרעיונות ולעיתים גם מקדמי הרעיונות שהביאו לפגיעה ביהודים חפים מפשע.
כמובן שמדובר בעיתונאים מסוימים בטלוויזיה, בעיתונות וברדיו, ובפרוש לא כולם.
לשמוע את רביב דרוקר (לא יודע מה עבר עליו…) מתווכח עם ח"כ ינון מגל ומשווה בינינו ובין הנאצים, מעורר בחילה. ולא מדובר בדיון אקדמי רחוק מהאירועים, אלא על רק מעשי הרצח בירושלים.
לשמוע מראיינים מגלים סובלנות לדברי שקר היוצאים מפיו של יקיר השמאל הישראלי ויפי הנפש, ח"כ אחמד טיבי ומגדף לקינוח את ראש הממשלה, ולאפשר לו לשים נקודה בסוף הדברים, בזמן שהוא בוחר, ולא ביוזמת המראיין/ת, זה טיפת רעל יותר מידי לכוס התרעלה ממנה שותים יהודים היום.
העמדה בה אני מחזיק קשה להסברה כי תמיד יהיה בה המשהו המסוים והמיוחד של האמת, הצדק והיושרה. היום, כאשר רבים יודעים ומבינים שהמשחק מכור באו"ם, בארצות הברית ובאירופה, כאשר התשתית כולה שקרית, צבועה ולעיתים אנטישמית, בעצם הסברים מהסוג הזה היו צריכים להיות מיותרים, אבל לא.
המערכה התקשורתית תימשך ועלינו להיות שם כדי לעצור ולוּ במשהו את שטף השקרים והשנאה כלפינו היהודים.
