בישיבת מועצת העיר שהתקיימה השבוע דנו חבריה בנושאים שבמקרה הרע אפשר היה לסגור אותם במייל אחד, אפילו לא שיחת טלפון. אי אפשר להימנע כבר בפתיחת הדיווח מלתאר את התמונה שאזרחי קריית שמונה החיים במציאות מאוד מסוימת ומאוד מוגדרת שבמילה אחת נגדירה, קטסטרופה. וזאת מדוע? לוּ זר היה נקלע לישיבה, לבטח היה מדמה את המרחבים הירוקים האינסופיים של שוויץ כנושא המרכזי והיחידי שחובה היה לדון בהם, כי פשוט הכל בסדר, הכל טוב, הכל יופי טופי…
…אבל המציאות אותה אתם מכירים שונה בתכלית השוני. עיר על גלגלים, עם ים של נושאים לא פתורים, ועם הזמן, חלק מהם לא יהיו פתירים.
רשת המתנ"סים נכנסה לסוג של קוֹמה. המנהלת הלכה לחפש את מזלה בין מדפיה של הספרייה של המכללה האקדמית תל חי, כח ההתנגדות של העובדים סורס ועוקר. אף אחד לא יודע מה יהיה? איך יהיה? ואם המתנ"סים ישובו לספק את מה שהם יודעים הכי טוב, פעילות תרבותית לכל בשעות הפנאי. עצוב.
עובדי עיריית קריית שמונה עומדים פעורי פה לנוכח מה שמצפה להם, עוד תוכנית הבראה, שאת מחיר חולייה ישובו וישלמו העובדים היותר זוטרים.
תושבי שיכון א' הופרדו ממשפחותיהם על ידי גדר ההפרדה בכביש 90, מתפללי בית הכנסת "חלקת יואב" מפסידים תפילות והמניין נלחם על חייו.
תשתיות הכבישים בעיר מזכירים עיר אחרי הפצצה ולא עיר בשנת 2011. אפילו את צואת הכלבים הממקשים את המדרכות אין ביכולתה של העירייה לפתור. ועוד כהנה וכהנה בעיות ונושאים המשוועים לפתרון, או לפחות להתייחסות הולמת של ראש העיר וחבריו למועצה.
…נחזור לישיבה ונספר לכם במה דנו בה. אישור פרוטוקול ועדת הכספים. האישור עובר פה אחד.
אישור תוכנית משרד החינוך לתקשוב במערכת החינוך בסך מיליון שקלים כולל מחשבים ניידים למורים. מאושר פה אחד.
יו"ר האופוזיציה יעקב בן ציון בנצי שואל מדוע הנושא לא מובא כמקובל לדיון בוועדת הכספים? תשובה. 'לא היה זמן, ולא רצינו לפספס את הפרויקט', עונים לו יחד ראש העיר והמנכ"ל. בנצי אחרי הצצה במסמך 'אבל המסמך הגיע בחודש נובמבר, לפני שלושה-ארבעה חודשים'. תשובה. כן, כתוב נובמבר, אבל זה הגיע לפני מספר ימים…'. אפשר לחייך ומי שמתעקש יכול גם לצחוק.
סגן רה"ע ד"ר בוריס סידלקובסקי מעיין במסמך ושואל 'מה זה? החלוקה לא ברורה מה זה מאה תשעים אלף? עשרת אלפים שקל?'. תשובה. זו טבלה. זה חלוקה של הכסף. משרד החינוך קבע, זה לא אנחנו'. בנצי 'מה יעשו עם הכסף?'. תשובה תשתיות, אינטרנט, מחשבים, מקרנים הכל כתוב', אומרים ראש העיר והממונה על החינוך, ואני שומע 'הכל כלול…'. ד"ר בוריס עושה תנועות שהוא הבין. שקט, בנצי לפתע 'אי, מה זה? מה החלוקה של הטבלה…', פתאום הוא מגלה עוד נתון. בקיצור, אילו היו מביאים את המסמך לדיון במקומו הטבעי, ועדת הכספים, היו נשאלות כל השאלות וגם היו ניתנות כל התשובות. אבל זה שקורה פעם אחר פעם כאשר מזלזלים בחברי המועצה והופכים את העיקר לטפל ואת החשוב לחוכא ואיטלולא. הצבעה, מאושר פה אחד.
מכאן עוברת המועצה לדון בנושא שאפשר להגדירו תחת הכותרת "שמירת זכויות המיעוט במועצת העיר".
בעקבות כינונה של הקואליציה החדשה בה העלה ראש העיר חברים נוספים לסיפון החמים והנעים, נותרו שלושה על 'אי בודד'. יו"ר האופוזיציה בנצי יעקב, הרב מאיר לוי ואסתר חי-דוידי.
בנצי נכח לבדו בישיבה ולפני כן הוא ביקש מראש העיר לעדכן את רשימת חברי המועצה בועדות החובה השונות ולהקצות, על פי פקודת העיריות, מקום לחברי האופוזיציה. הבקשה הוגשה לפני הישיבה. מה שהיו צריכים לעשות במהלך הישיבה זה לפנות מקום בועדות לנציגי האופוזיציה ובכך לקיים את החוק. אבל, בקריית שמונה כמו בקריית שמונה, מדוע לבצע את האמור בחוק ובזה לסגור עניין, אם אפשר להתחכם ולדחוף לקידמת הבמה את היועץ המשפטי עו"ד אריאל בן יוסף כדי שיתפתל ויעשה 'שפגת' ותרגילי אקרובאטיקה ויסביר בעצם את מה שנוגד את החוק. ריבונו של עולם, יש לראש העיר רוב מוחץ של חברי מועצה שחלק מהם יהיה מוכן אפילו לעשות עמידת ראש כדי לרצות אותו, ובמקום לשבץ את נציגי המיעוט משחקים מִשְחקים.
הסכנה מעריצותו של הרוב, כל רוב, מביא אותנו לתת כאן במה ובהרחבה לזכותו של המיעוט בעומדו על זכות בסיסית לקיום אורח חיים דמוקרטי בייצוג בוועדות ובתאגידים בהן שותפה העירייה.
בנצי הגיע לישיבה מצויד בהסכמה מהרב דוד לוי למסור את שמות הנציגים לוועדה. כל עוד היה מדובר בועדות מכרזים וקישוט, העניין הלך די חלק. אולם, כאשר הנושא הגיע לייצוג בחברה הכלכלית, או אז נשלף היועץ המשפטי ונזרק לזירה. אבל, עו"ד בן יוסף לא פרייר ונאמנותו לחובתו המקצועית גברה על ריצוי ראש העיר. השיחה הייתה משעשעת (שוב).
בנצי: "אני מבקש למנות נציג של האופוזיציה בחברה הכלכלית". ראש העיר: "החברה הכלכלית זו לא וועדה. לא חובה לשבץ". המנכ"ל: "לא חובה". בנצי: "בואו נדייק. חובה. אנחנו שלושה חברים כמו שלראש העיר יש נציגות לפי שלושה מנדטים. לראש העיר יש נציגות, גם לנו מגיע, ולא משנה איך תקראו לזה".
בנצי חש שראש העיר ושליחיו מפעילים את 'מכבסת המילים' ומנסים לשמוט מתחת ידיו את הזכות לייצוג בחברה הכלכלית, והוא מקריא מתוך פסקי דין את ההחלטות שניתנו במקרים דומים, שלא נאמר זהים, ברשויות אחרות שגם שם ראש העיר בעזרת הרוב המוחץ שהיה לו במועצת העיר ניסה לשלוש את זכות הייצוג שח נציגי האופוזיציה בתאגידים בהן העירייה מיוצגת.
בנצי: "תשים לב, ראש העיר לאן אתה מוביל אותנו. במקום לתת לאופוזיציה נציג בחברה הכלכלית, אתה דוחף אותנו לבית המשפט. אני חושב שזה לא נכון", אומר בנצי, וכאן נוסיף ונאמר, שלא רק שזה נכון, זה לא ראוי לראש עיר לאחר שביזבז שנתיים תמימות ויקרות כדי למנות סגנים, שעכשיו המערכת תכנס למאבקים מיותרים שימשכו עוד שנתיים בשאלה שהתשובה בצידה כבר, אם לתת נציג לאופוזיציה בחברה הכלכלית. אתם יודעים מה? אם בכל זאת יחליט ראש העיר לצאת להרפתקה חסרת התוחלת של מאבקים בבית המשפט, צריך להחליט כבר עכשיו שאת ההוצאות על המשפט ישלמו הוא וחבריו מכיסם הפרטי. עכשיו, אדוני ראש העיר אתה יכול לגשת לכבוד השופט.
לצד הדברים המלומדים של השופטים במשפט שהתנהל נגד ראש עיריית פתח תקווה בנושא דומה בדבר הזכות לשמור על ייצוגו של המיעוט, וחובתו של הרוב לדאוג לזכות זאת, נצטט מדבריו של השופט אור שמוסיף אזהרה על ה'תורה שבכתב' ואומר: שמא תאמר מועצת עירייה ללכת סחור סחור, ובמסווה של נציגי ציבור תבחר ביקירי קואליציה "אין להתעלם מהחשש, שבמסווה של מינוי נציגי ציבור על פי כישוריהם, ושלא על פי מפתח מפלגתי, המינויים יהיו של נציגי ציבור אשר הנימוק האמיתי למינויים יהיה בשל שייכותם או קירבתם למפלגות השייכות לקואליציה שבעירייה. אם כך יקרה", מזהיר השופט אור "ברי שיש בכך טעם לפגם, ובמקרה מתאים, כשיופר האיזון הראוי במינוי נציגי המפלגות השונות, ייתכן שיהיה מקום לשקול את התערבותו של בית משפט זה", אומר השופט אור את הדברים ולא מותיר מרחב תמרון לראש עיריית קריית שמונה וחבריו.
ושלא תטעו. הישיבה התנהלה ברוח טובה ובבדיחות הדעת וזה הזכיר לי את מה שאמרו יועציו של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון לפני, "ראש הממשלה מתלוצץ עם רופאיו" והיתר היסטוריה.
