"במסגרת שיעורי אזרחות נתבקשנו לחקור ולבדוק את הנגישות של נכים/בעלי מוגבלויות בעירנו. בחרנו להתמקד ולבדוק את הנגישות של הנכים והקשישים בעלי הקלנועיות באזורים שונים בעיר.
בחוקי התעבורה של מדינת ישראל, הסעיף המתייחס לתנועת קלנועית מציין בפירוש שבתחומי העיר אסור לקלנועית לנסוע על הכביש אלא על המדרכה בלבד. ואף בעל קולנועית לא מחויב ללמוד את חוקי התנועה והתעבורה (סכנת חיים ממשית!!).
תחילה בדקנו את הרוחב של קלנועית בממוצע והשוונו זאת לרוחב של מספר מדרכות במקומות מרכזיים בעיר. לצערנו הרב מרבית המדרכות אינן ראויות לנסיעה של קלנועית בגלל היותן צרות ובגלל מחסור ברמפות שבעזרתן יכולה הקלנועית לעלות ולרדת מהמדרכה בבטחה. אף על פי שחלק מהמדרכות עומדות בדרישות של הקלנועית, הן אינן יכולות להכיל את כלל המשתמשים במדרכה, גם הולכי הרגל וגם בעלי הקלנועית יחדיו.
במהלך חקירת הנושא נפגשנו עם אשר (מסעוד) ביטון, בעל קלנועית. שאלנו אותו מספר שאלות על איכות החיים של בעל קלנועית בקריית שמונה והבנו שהחיים שלהם לא ורודים כלל ואף בסכנה ממשית. הבנו ממנו שבעלי הקלנועיות מודעים לחוק האוסר עליהם נסיעה בקלנועית על הכביש אלא על המדרכה בלבד, אך מנגד אין להם את האפשרות לנסוע על המדרכות עקב מצבן ולכן בחוסר ברירה הם נוסעים על הכביש בניגוד לחוק. יש לציין שמצב כזה מסכן גם את בעלי הקלנועיות שחשופים לסכנות שבכביש וגם את הנהגים, מעבר לאי הנוחות שבנהיגה אחרי קלנועית שהמהירות המקסימאלית שלה היא 15 קמ"ש, במצב כזה התנועה מאטה באופן מסוכן.
הראיון עם אשר ביטון אפשר לנו לראות את המצב מנקודת מבטם של הקשישים והנכים. הוא סיפר לנו על בעיה חמורה של בורות וסדקים במדרכות ובכבישים, בעיה שכל נהג בעיר הזו מודע אליה ולבעלי המוגבלויות זו בעיה מהותית. אשר מספר על מקרים לא מעטים שקשישים ונכים התהפכו בגלל שהקלנועיות שלהם נתקעו בבורות וכתוצאה מכך הם אפילו נפצעו. יש לציין שהם פנו לעירייה בקשר למפגעים בכביש אך העניינים זזים בעצלתיים ובינתיים בעלי המוגבלויות מוסיפים לסבול. אשר הוסיף וסיפר על חוסר סבלנות מצד הנהגים בכבישים ועל בעיה קשה של מדרכות צרות שמכריחות את בעלי הקלנועית לעשות סיבוב גדול (ויש לזכור שרוב המשתמשים בקלנועית הם אנשים מבוגרים) על מנת להגיע למקום קרוב או לעבור על החוק ולרדת לכביש.
מעל לכל בולט התסכול שלהם. הם מאוד רוצים להיות עצמאים אך בלית ברירה המשפחה והחברים הם חלק בלתי נפרד מחייהם ובעלי הקולנועיות מרגישים לא בנוח.
בערים אחרות המצב שונה לגמרי. בנהרייה למשל, יש שבילים מסודרים שמשמשים את רוכבי האופניים ונהגי הקלנועיות. למה בנהרייה כן ובקריית שמונה לא?!
נעשו פניות לעירייה מצד בעלי מוגבלויות, אך בינתיים מעט מאוד נעשה.
אליכם, תושבי קריית שמונה, אנו פונים בבקשה לעזור לנו לשפר את תנאי המחייה הבסיסיים של חלק מתושבי העיר. אין לדעת לאן יוביל אותנו המחר, ושבעזרת השם נהייה בריאים ושלמים אבל כל אחד מאיתנו יכול להיות שיזדקק בעתיד לקלנועית, צריך לפעול עכשיו למענן כדי שבעתיד יהיה המצב שונה, כדי שיהיה יותר טוב. אנחנו מאמינות שהפעלת לחץ על העירייה מצד תושבים וגורמים שונים יביא לשינוי. אנחנו מצפות מראש העיר הרב ניסים מלכה, שיתמוך ויענה לבקשות שלנו ושל רבים מבני העיר, "בידייך להציל חיים ולשפר איכות חיים , עשה את המאמצים הנדרשים כדי לעזור לחלק נכבד מתושבי העיר ואף צור איתנו קשר או אפילו תפנה לכל העיר ותציג בפנינו שינויים לשם שינוי שיעשו בעקבות פנויות חוזרות ונשנות לעירייה. זהו הרי תפקידך, לדאוג לחלשים ולחסרי הישע".
