למעלה מ-300 איש השתתפו בכנס המנהיגות לזכרו של רס"ן איתן בלחסן שהתקיים במכללה האקדמית תל-חי. את הכנס ארגנה עמותת נועם בראשה עומד תא"ל (במי"ל) גל הירש ולצידו תא"ל (במי"ל) עודד טירה, בשיתוף עם המכללה האקדמית תל-חי, פרופ' חיים גורן, סגן הנשיא לעניינים אקדמאים ודיאנה רחמים, הממונה על הכנסים.
בין במרצים הבולטים בכנס היה השר בוגי יעלון שדיבר על המנהיגות הצבאית: "מנהיגות היא היכולת להוביל ולהניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה או משימה. המנהיג הצבאי נדרש להוביל את חייליו למשימה שיש בה נכונות לחירוף הנפש ולוויתור על חיים. און הוא המפתח למנהיגות. באין אמון – אין מנהיגות. את האמון קשה לבנות אבל קל להרוס. אמון במפקד וביכולותיו המקצועיות ואמון בתחום הערכי. כשמנהיג מטיף ליושר, יושרה, אמינות, דיווח אמת, הפעלה נכונה של האש למען קדושת החיים – אלו שאלות ערכיות שבהן הוא נבחן באופן יומיומי".
השר יעלון התבקש להתייחס לנושא הפרסום על הגרעין הסורי ואמר: "בשאר אסאד כבר הוכיח שיש לו כוונות לא חיוביות. אנחנו מכירים אותו כמי שמחובר לציר הרשע, מצד אחד לאיראן ומצד שני בעקבות תמיכתו בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה. אנחנו עוקבים בחשד אחרי ההתרחשויות שם, ואני מקווה שאסאד לא יאתגר אותנו בפרובוקציות מהסוג הזה".
רחל רבין יעקב, שאלה את יעלון, כיצד, אחרי תקופה כה ארוכה, חושבת הממשלה לפתור את בעיית גלעד שליט והוא השיב: "זו סוגיה מאוד מורכבת. ברור לנו שמחובתנו כממשלה לעשות ככל העולה על ידינו להביא לשחרורו. אני מקווה שנצליח בכך. כשעולה השאלה – שחרורו של גלעד מול שחרור אלף מחבלים – יש כאן דילמה ערכית: חיי חייל שנמצא בשבי מול חיי ישראלים רבים שאין להם עדיין פנים ושמות וחייהם יילקחו מהם בעקבות שחרור מחבלים. אנחנו מכירים את זה היסטורית בעקבות עסקאות קודמות. לכן יש כאן דילמה לא פשוטה. אומרים שאין פודים שבוי יותר מכפי דמיו כי זה מדרבן חטיפות נוספות. איזה אמצעי יש לנו להרתיע מחבל פוטנציאלי מלפגוע בישראלים, אם יידע שהוא ישתחרר מהר? אנחנו והממשלה הקודמות מנסים להגיע לעסקה, ועד עכשיו נתקלנו בסירוב. זו דילמה שאני מקווה שתיפתר כמה שיותר מהר".
אחד הסטודנטים שאל את השר יעלון, האם כמי שמרצה שעה ארוכה על אחריות, הוא איננו סבור כי חלק מהאחריות שבכישלון מלחמת לבנון השנייה, מוטל עליו, שהרי הוא היה הרמטכ"ל שאמור היה להכין את הצבא למלחמה זו. יעלון השיב "בעקבות מלחמת לבנון השנייה לא חשבתי שצריך להקים ועדת חקירה, אלא שמי שהיה צריך לקחת אחריות – היה עליו להתפטר. מה שקרה בלבנון קשור להתנהלות, לא לכשירות. ב-2006 ניתנה התראה, רק שהתעלמו ממנה. לא שינו את תוכנית העבודה. גם בנתונים של אז, אילו הפעלת הצבא הייתה מתבצעת כמו שצריך – מפקדים ויחידות לא היו נכשלים. כשדרג מדיני וצבאי מחליטים על פעולה, הם צריכים להחליט גם מה יהיה מצב הסיום. זה לא התקיים. המשימה יכולה הייתה להסתיים אחרי שבוע בתנאים טובים יותר מאשר אלו שהסתיימה בהם אחרי 33 יום. הייתי רוצה לראות חלק מהמפקדים שעזבו את הצבא בעקבות המלחמה חוזרים אליו, כי האחריות על האירועים הושלכה אליהם באופן לא הגון".
עוד התייחס יעלון לנושא מינוי הרמטכ"ל: "בשאלת מינוי הרמטכ"ל טענתי שכשהדרג המבצע לא לוקח אחריות כמו שצריך, הוא יוצר חלל שאליו נכנסת המערכת המשפטית. מנהיגות ללא לקיחת אחריות אינה מנהיגות, ואז מאשימים את בג"צ. אבל זה קורה במקרים בהם הדרג המבצע לא לוקח אחריות".
