בשנה שבה החיים של רבים נעצרו והעולם כולו ישב ספון בביתו, היו גם כמה כוכבים צעירים שסיפקו נקודות אור ותקווה לעתיד ורוד.
בכל שנה בוחר מגזין פורבס היוקרתי מתוך מאות מתמודדים את 30 הצעירים המבטיחים בישראל ומפרסם את רשימת Forbes 30 Under 30 שכוללת צעירים וצעירות עד גיל 30 שכבר הספיקו לעשות שינוי משמעותי בארץ או בעולם, וצפויים להפוך למנהיגים הבאים, כל אחד בתחומו.
בכל שנה יש מתח עצום לקראת פרסום הרשימה. השנה, התרגשנו לגלות שאחד מהם הוא בן קריית שמונה, בן שנפר, שכבר בגיל 29 סומן על ידי המגזין כאחד מהצעירים המבטיחים במדינה.
זו השנה השישית שבה פורבס ישראל מפרסם את רשימת 30 מתחת ל-30, פרויקט שנולד לפני עשור בדיוק. בפרויקט האמריקאי השתתפו לאורך השנים מארק צוקרברג (בגיל 27), מייסד פייסבוק. מייסד סנפצ'ט איוון שפיגל (בגיל 23) ועוד רבים וטובים.
הכל התחיל באפליקציה שהוא וחבריו פיתחו בשנת 2018 'עזרה בדרך' ובה ניתן היה למבוגרים להיעזר בצעירים, שגרים לידם, לעזור ולפתור בעיות, כן, גם לסייע בקניות והחלפת מנורה שנשרפה. במהלך השנה האחרונה, שנת הקורונה, העניין התחדד והתרחב לממדים שכבר אפשר לכנותו 'גשר חי בין שני עולמות רחוקים', הצעירים והמבוגרים.
- איך התחיל סיפור האהבה הזה, בן?
בן: "כשהייתי במכינה הקדם צבאית, הכרתי את רוזה. היא הייתה בת שבעים וחמש. סייעתי לה לעשות דברים שהיא לא יכלה לעשות לבד, אבל מהר מאוד הבנתי שגם רוזה מסייעת לי", אומר בן כמו שניחן בחושים ובערכים בריאים מהבית.
"זה הוביל לחברות של ממש. "בתמורה" לעזרה שלי, קיבלתי ממנה טיפים לחיים, מנקודת מבטה וניסיונה העשיר. רוזה נפטרה לפני כשנה וחצי, היה לי עצוב, אבל גם שמחה על מה שהיא העניקה לי בזמן שהכרתי אותה", אומר בן בעצב.
ההכרות והחיבור של בן עם רוזה נוצר באמצעות ארגון "דור לדור" שהוקם לזכרו של בן ציון שי חדד ז"ל.
בן הכיר את ברק דרכסלר שהפך לחברו, ושותפו לעשייה בהמשך".
הקורונה הכניסה רבים מאיתנו להסגר, מרצון ושלא מרצון, ובן וברק הבינו שהמשימה שלהם זה קודם כל לחזור ולהחזיר אחרים לחיים האמיתיים, זה המפתח להצלחה.
בן: "בשלוש השנים האחרונות רתמנו את היכולות הטכנולוגיות שלנו מעולם העיצוב וההייטק ליצירת חיבורים בין דוריים, שנועדו להפגיש בין הדור הוותיק לדור הצעיר בעולם האמיתי", אומר שנפר.
מכאן הדרך לממש את התוכניות והערכים ששניהם היו נאמנים להם הייתה קצרה. בתוך חצי שנה הם הובילו את פיתוח אפליקציית 'עזרה בדרך'. אפליקציה שאפשרה לאזרחים ותיקים לבקש סיוע נקודתי מצעירים שגרים בסביבתם בפעולות יומיומיות שהם מתקשים לבצע. להחליף נורה למשל, ללוות לקופת חולים או לשבת בבית קפה ופשוט לדבר. עבור הצעירים מדובר בהתנדבות ללא מחויבות. בכל פעם שהם פנויים ויכולים לעזור, הם מוזמנים להיכנס לאפליקציה ולראות אם יש מישהו בסביבתם שזקוק לעזרה.
בן: "מהר מאוד הבנו שיש לאפליקציה ביקוש משני הצדדים, גם מהצעירים וגם מהוותיקים. הבנו שעלינו על סוג של 'אנטיביוטיקה' למגפה החברתית של פער הדורות והריחוק האחד מהשני, ושתעזור למבוגרים ותתרום לצעירים מניסיון החיים שלהם ומחוכמתם. זו הייתה תשובה מוחצת לעוד 'מחלה' מגפת הבדידות", מציין בן.
בן מבקש להדגיש שעוד מתנדבים רבים וטובים היו שותפים לפיתוח, בהם מפתחים ומנהלי מוצר. תוך זמן קצר נוצרו דרך האפליקציה אלפי חיבורים בין דוריים, הם מתגאים. זכינו איתה בתחרות סטארט-אפים בתל אביב, ונסענו להציג אותה בכנס הבינלאומי לערים חכמות" (Smart Cities Expo), אומרים בן וחברו ברק.
חברו ברק מצטרף ואומר את מה שרבים חשים, אך אינם אומרים בקול.
ברק: "העולם המערבי נהיה יותר ויותר מנוכר, והפרדוקס או האירוניה היא, שהטכנולוגיה שיצרה חיץ בין הדורות, זו אותה טכנולוגיה שיכולה לחבר ביניהם. הפעם היא בתפקיד ה'מחבר', ולא המפריד, היא המפתח ליצירת חברה פחות בודדה. כולם יוצאים נשכרים מהחיבור, אנחנו הצעירים ודור המבוגרים מה שנקרא "WIN WIN". כי הצעירים כמו המבוגרים, צריכים את הקשרים האמיתיים. החיבור הבין דורי מעצים, מחבר אותך לשורשים ולאנשים שאפשר ללמוד מהם ומניסיון החיים שלהם", אומר ברק.
היסודות להצלחה היום של בן שנפר נטועים אי שם בשירותו הצבאי.
בן: "אחרי המכינה הקדם צבאית, התגייסתי לצבא ושירתּי כקצין מודיעין ביחידות שלדג ובחטיבת המחקר. הייתי אחרי שמונה שנות שירות. הרגשתי מאוד מסופק מהעשייה המודיעינית ומהתרומה לחברה, והייתי במסלול איכותי וטוב, אבל רגע לפני חתימה על שמונה שנים נוספות במערכת, עצרתי ואמרתי לעצמי 'האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?'. הבנתי שאני לא נמצא במקום שהייתי רוצה להיות בו ולתרום את היתרון האיכותי והיחסי שלי. נפגשתי עם אנשים ושמעתי רעיונות מכל הסוגים. בהמשך הגעתי להרצאה על עיצוב גרפי וחווית משתמש. שם נדלקתי, פשוט העיניים שלי נצצו. הבנתי שאני יכול להשפיע יותר על החברה באמצעות עיצוב חוויות בין אנשים לטכנולוגיה. משם המעבר היה מהיר, שלוש שנים מאז אני מעצב חווית משתמש במיקרוסופט. הגעתי למקום שרציתי להיות בו. במקביל, אני גם לומד וגם מוציא מעצמי את הכי טוב שאני יכול", אומר בן שנפר.
ואחרי כל מה שקראתם, תיקחו בחשבון שבן שנפר הוא סטודנט ב'שנקר', שנה רביעית במסלול לתקשורת חזותית. הוא הביא מהשירות בצה"ל את הרצינות והתכנון כאילו והוא יוצא למבצע מורכב.
ארגון "חיבורים 20-80 (ע"ר)"
בשנה האחרונה ובפרוץ משבר הקורונה הקימו השניים יחד עם ניר יששכר ומורן ציפר את ארגון 'חיבורים 20-80' עמותה חברתית שפועלת ליצירת חיבורים בין דוריים באמצעות כלים טכנולוגיים במטרה להקל על תחושת הבדידות של אזרחים ותיקים, ולייצר חברה סולידרית יותר.
"זו עמותה טכנולוגית חברתית עם אג'נדה רחבה, שמפגישה את יכולות הסטארט-אפ עם המגזר השלישי ומהווה בית ליוזמות בין דוריות", הם אומרים. "בתוך שנה, בשיא הקורונה, הצלחנו לייצר מגוון פלטפורמות טכנולוגיות, למשל מערכת מאצ'ים להפגת בדידות באמצעות שיחות טלפון, סוג של 'טינדר', וסליחה על ההשוואה, שמפגיש צעירים וותיקים לשיחות טלפון. פרויקט אחר הוא ערוץ פודקאסטים שנותן במה למייסדי המדינה לספר את הסיפור שלהם, אלו חלק מהערכים שאנחנו רוצים לשדר בעמותה, כשאחת המטרות היא מלחמה בגילנות".
להחזיר עטרה ליושנה
בן וחברו אינם שוקטים על השמרים, בטח לא יושבים על זריי הדפנה. החזון והראיה למרחק, דוחפים אותם לממש את הכלים והמסגרות שבאמצעותם יהיה עולם יפה יותר למבוגרים, וגם לצעירים. הם מאמינים שזה יעוד, לא משימה חד-פעמית.
בן: "אנחנו מפתחים אפליקציה חדשה שבה האזרח הוותיק הוא זה שתורם מהידע שלו עבור הדור הצעיר. אנחנו מאמינים שאפשר וצריך להחזיר 'עטרה ליושנה' ולהעניק מחדש את תואר הכבוד 'זקני השבט' לדור המייסדים של המדינה".
"המטרה היא להתחיל עם האפליקציה בארץ ואז להפוך אותה לבשורה עולמית. "אנחנו רוצים לייצר משהו הרבה יותר משמעותי, גם כלכלית, מתוך הבנה שמודל כלכלי הוא מה שיבנה את מנוע הצמיחה", אומרים השניים.
זה לא עוצר כאן, וכחלק מהמחשבה על העצמת העניין החברתי ומיקוד משאבים הם יצרו מיזוג עם מיזם "דור טו דור". "איחדנו כוחות עם יוזמה מדהימה שקמה בקורונה ואנחנו פועלים כיום ביחד כדי ליצור חיבורים יותר גדולים. אני מאמין בעשייה עם אימפקט חברתי. אם יש כסף או לא זה לא העניין. היינו רוצים לייצר מודל שיאפשר לשלב משקיעים מעולם העסקיים. זה צריך להיות אינטרס של כולם, כולנו, המדינה והמגזר הפרטי, יש לנו הזדמנות נדירה לצאת מורווחים בגדול".
בן שנפר מוסיף בהתרגשות את הדבר הכי חשוב ואומר
"ברמה האישית אני רוצה לחיות בעולם שאין בו בדידות. האידיאל מבחינתי הוא לחיות בקהילה, בשכונה שיש בה סולידריות וכולם ערבים זה לזה. ולגבי ילדיי, זה העולם בו אני רוצה שהילדים שלי יגדלו ושההורים שלי יחיו. בינתיים, גם אם אני גר עכשיו בתל אביב והוריי בקרית שמונה, אני אעזור למי שההורים שלו גרים בתל אביב וסטודנט בקריית שמונה יוכל לעזור להורים שלי".
ההצלחה והעשייה של בן שנפר וחבריו מפיחים תקווה שעוד לא אבדה התקווה לשוב ולחיות כפי שאנו זוכרים מבית אבא, צעירים לצד מבוגרים, חוכמה וניסיון שנמסרים באהבה מדור לדור, ועזרה מצד הצעירים למבוגרים בעולם שהולך ומתרחק מהם באמצעות הטכנולוגיה והאפליקציות שהופכות את הדור החדש ליותר ויותר בודד.
תעודת זהות
בן שנפר יליד 1991, הוא יזם חברתי ומעצב גרפי. מייסד שותף של אפליקציית 'עזרה בדרך' וארגון ׳חיבורים 20-80׳.
בן הזקונים של עליזה ודוד שנפר, מוותיקי העיר ואח חמישי לדורון, חגית, יניב וימית. בן גדל והתחנך בקריית שמונה, בבית הספר 'מצודות' ובתיכון 'דנציגר'.
עם סיום התיכון דחה את השירות הצבאי בשנה לטובת מכינה קדם צבאית ולאחר מכן התגייס ליחידת מודיעין. בהמשך יצא לקורס קצינים שם נבחר לקצין מצטיין גם בבה"ד 1 וגם בהשלמה החילית. בן ביצע מספר תפקידים מודיעיניים במגוון יחידות ביניהן: יחידת שלדג של חיל האויר וחטיבת המחקר של אמ"ן. לאחר שמונה שנות שירות, בן השתחרר בדרגן סרן והתקבל ללמוד לתואר ראשון בתקשורת חזותית בבית הספר הגבוה לעיצוב 'שנקר'. בן כיום מעצב חווית משתמש ויועץ סטוריטלינג לחברות סטארט-אפ שנמצאות בתחילת דרכן. בן עוזר להם לבנות את הסיפור שלהם ולייצר חומרים עבור שלב גיוס המשקיעים. במקביל לעשייה החברתית שלו בן עובד בחברת מייקרוסופט.
