היום ה-24 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 23.10.15


ישראל 'גידלה' את המסיתים ועכשיו הם גומלים לה

כל עוד ישראל תגלה סובלנות וסלחנות לח"כ אחמד טיבי, לח"כ חנין זועבי, השייח ראאד סלאח וח"כ ג'מאל זחאלקה, גם חטיבה של שוטרי משמר הגבול לא תעזור & במילים אחרות: צריך לטפל בביצה, היתושים ממילא ייעלמו & ומילה למשה נוסבאום וחבריו…


 

 

בעקבות גל הדקירות בשבועיים האחרונים נשמעו פרשנויות בנוסח 'הסלמה' 'חסר תקדים' 'קטסטרופה' ועוד כהנה וכהנה סופרלטיבים.

המשותף לכל הפרשנויות האלה שהם נאמרו על ידי 'פרשנים' מקצועיים מאולפני הטלוויזיה, הרדיו ובאמצעות המקלדות של כתבי עיתונים ועורכים.

למען הזהירות, נציין שהיו גם אזרחים אשר ביטאו את פחדם במילים אלה.

אבל, וכאן ה'אבל' הגדול. בראיונות שאי אפשר היה להתחמק מהם, כלומר עם נפגעים, קרוביהם וחבריהם, הנימה הייתה שונה קצת. לא שהמתראיינים לא הביעו חשש ופחד מהמצב, אך רוח הדברים, המסר והמסקנות היו רחוקים מהמסקנות שסימנו הפרשנים (רוב הפרשנים) בתקשורת.

אם הייתה טענה שחזרה על עצמה היא באה ממקום של תסכול מהתנהלות המדינה כלפי מי שהביא אותנו, את היהודים והערבים למקום הזה. לא סוד הוא שהמסיתים חיים בגן עדן במדינת ישראל, ולא מדובר בעניין שולי שארך חודש, חודשיים או שנה. הסיפור של ראאד סאלח למשל צומח ותופס גובה כבר שנים. ומה קורה? מצד ישראל, כלום. אולם, מצד מצד חלק מהצעירים הערביים והפלסטינאים, אור ירוק לפגוע ביהודים באשר הם.

מידת הסלחנות הבאה מטמטום מערכות, כלפי המסיתים צריך להסתיים עכשיו ומיד. אני לא מאמין שכל הערבים, בעיקר הישראליים רוצים להיות מזוהים עם טרור ורצח. אני יודע שערבים נורמטיביים בונים לעצמם סדר יום שונה מאשר דקירה של יהודי, גם אם בסתר ליבם יהיו כאלה שרצו לדקור יהודי על הדרך.

אבות ירצו להביא לחם לילדיהם, לאפשר להם חינוך וחיים עם אופק מבטיח. אולם, המסיתים במסגדים, ברחובות, והחמור ביותר בכנסת ישראל, הופכים את קערת התקווה של כל פרט ופרט בשתי החברות לסיוט ולגיהינום עלי אדמות.

בואו נקרא לילד בשמו. מדובר בחבורה של פירומנים מסוכנים שמדינת ישראל פוטרת אותם מדאגות פרנסה בשלמה את משכורותיהם כחברי כנסת ואנשי דת, ובתוספת לכנופיות המאורגנות של פרחחים, נשים וקבלני פיצוצים, הם מבעירים כל פינה.

תוסיפו למה שעושים המסיתים מקרב הערבים את חבורת העיתונאים חסרי האחריות, העורכים במהדורות החדשות, בעיקר בטלוויזיה המשכפלים ומשלשים את עוצמת הזוועות על ידי שידור-מעגלי של תמונות הרצח והדקירות, והנה לכם בונוס מטעם המדיה הישראלית למסיתים.

ועוד תוסיפו לכך את ההפקרות (לא מצאתי מילה אחרת) של כתבים, מגישים, פרשנים ועורכים הנותנים דרור לדמיונם ומעצימים כל אירוע עשרת מונים, ומוסיפים 'פרשנות' ו'ניתוח האירוע' מצידם והגיגים חסרי אחריות, והנה לכם מארז של צלופן לאימה שזורעים המסיתים והרוצחים בקרב הציבור הישראלי-יהודי.

ההפקרות הזאת מתורגמת בטעות מרה ל'חופש ביטוי' ול'חופש עיתונאי'. האמת שלא מדובר לא בזה ולא בזה. סתם הפקרות, פאניקה וחוסר אחריות של מי שאוחז במיקרופון, במצלמה או במקלדת.

הגיע הזמן לעשות חשבון נפש ולהפסיק את מחזה האבסורד בו אנחנו, במו ידינו מעצימים ו'משדרגים' את המלחמה של אויבנו בנו.

 

 

 

לינץ'

על אף שהלינץ' היה מכוון כלפי מי שנחשד מחבל, אסור היה שיקרה & ההבדל בין לינץ' ובין חיסול מחבל תוך כדי קרב הוא כמו ההבדל בינינו ובין המחבלים

זה מה שרוצים, בין היתר, הדוקרים במערכה הזאת, בלגן ואנדרלמוסיה בקרב האזרחים.

אני לא מכיר, ולוּ יהודי אחד המסוגל להביא לידי ביטוי את התסכול והנקמה שלו ולהרוג/לרצוח אדם חף מפשע וחסר אונים.

מה שקרה בבאר שבע זה אכן לינץ' בהפטום זרהום, אך זאת תוצאה בלתי נמנעת ממה שקורה במפגש בין מחבל/מחבלים לבין אזרחים תמימים וחפים מפשע שבאו לקניון לקנות ולבלות.

הטעויות הטרגיות האלה, בלתי נמנעות לפי תוצאותיהן, ואחת המסקנות היא שנשק בידיו של מי שאינו מיומן ומתורגל להשתמש בו יכול להיות קטלני דווקא נגד מי שלא מתכוונים לפגוע בו. עובדה.

המוסר הכפול הפועל במקרים מעין אלה מרגיז ומקומם. הרי היה ברור שהפגיעה במסתנן האריתראי הפטום זרהום הייתה טעות ביסודה. הוא אכן חף מפשע שהסיטואציה במקום הביאה אזרחים ואנשי כוחות הביטחון להיות בטוחים שהוא אחד המחבלים ולפגוע בו. ואני לא מדבר ולא מצדיק את הלינץ'. החתירה לדומם מחבל וליטול ממנו את היכולת לפגוע, לגיטימית כל עוד מעשה החבלה מתקיים. אם שפר מזלו של אותו מחבל ובמהלך הפעולה הוא נותר בחיים, אסור לדעתי ומיטב הבנתי להרוג אותו. כך אני חושב. גם בטבע כאשר יריבה של חייה טורפת נכנע, התוקף מניח לו.

יש להפריד בין מה שקורה בזירת האירוע ובין הזמן בו מסתיים האירוע. נכון, זה קשה לומר זאת, זה נוגד את מיצי הקיבה והרצון לנקום, אבל צריך לזכור שגם באירועים קשים אלה צריך לשמור על כללי 'משחק' הראויים לבני אדם ויהודיים הנוהגים על פי הציווי האלוקי.

להפוך את הלינץ' במסתנן האריתראי לאבן בוחן ולנטל על המאבק הקשה והמורכב מול האויב הפלסטינאי, הוא לא רק שגוי, הוא ציני, צדקני ובעיקר מסוכן מבחינת המסקנות לעתיד.

 

נ.ב 1

ממשלת אריתריאה יצאה בגינוי גורף על מעשה הלינץ' שנעשה בהפטום זרהום ובאותה נשימה דרשה פיצוי על המעשה.

אם אני לא טועה זו אותה ממשלה אכזרית שמפניה ברח האיש לישראל…

 

נ.ב 2

הארגונים והעמותות עושים כל מאמץ להטמיע ולהבליע את המסתננים מאריתריאה וסודן בחברה הישראלית, תפסו טרמפ על הלינץ' וכבשו, כפשוטו את תוכניות האקטואליה והחדשות בתביעה לאזרח ולהשאיר את המסתננים בישראל, ולא משנה תחת איזה מעמד, העיקר להשאיר אותם.

ההמשך האייטם הבא…

 

נ.ב 3

דווקא על רקע האירוע הטרגי בבאר שבע בו נרצח בזרהום המסתנן האריתראי בידי ההמון, ממשלת ישראל חייבת לתת ביטוי מעשי למדיניותה ולשלוח את המסתננים למולדתם.

דבר אחד בטוח, נציג של ממשלת אריתריאה יחכה לשבים למולדתם בשדה בתעופה ויעניק להם 'סל קליטה'.

כך לפחות הבנו מה'צער' וה'זעם' שהביעה הממשלה באריתריאה בעקבות הלינץ'. 

   

 

 

איבדנו חבר, אובמה 2

דווקא בימים בו ישראל זקוקה לידידים בעולם החופשי, אנחנו מאבדים את ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר.

דווקא כאשר מבליח ניצוץ של תקווה החף מצביעות וציניות ויוצק תוכן אמיתי למושג 'דמוקרטיה', זה נגמר ואת מקומו תופס עוד בן דמותו של ברק אובמה חתיך, חד לשון ומחויב לרעים.

ג'סטין טרודו, ראש הממשלה הנבחר הוא בן דמותו של אובמה מבחינת המחויבות וסולם הערכים שהוא מביא איתו לתפקיד.

שני דברים עשה ראש הממשלה הקנדי טרודו. הראשון הלך לתחנת הרכבת התחתית לפגוש את חתך תומכיו ברובם מהגרים מוסלמים ובעלי המעמד הנמוך והמעשה השני, המחזק את החדש למה שמחכה לנו, הורה להפסיק את השתתפות מטוסי חיל האוויר הקנדי בהפצצות על דאע"ש.

יותר משני סימנים רעים, לא צריך מהאיש.

 

 

 

עשרים שנה יצחק רבין ז"ל איננו, ועדיין הסיבות להירצחו קיימות

 

רבין הזהיר מעל הבמה בערב בו נרצח מפני אלימות, ונרצח דקות לאחר מכן & לצד הזיכרון על הסיבות שהביאו לרצח רבין חייבים לדחות ולגנות כל סוג של אלימות

השנה אנחנו מציינים עשרים שנים לרצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, וכאילו זה קרה אתמול…
לצד האובדן של האיש והסיבות שהביאו לרצח, צריך לזכור את השימוש באלימות שלא גונתה והנוהגים בה לא באו על עונשם. הסלחנות והאיפוק כלפי האלימות (גם היום) הם הסכנה האמיתית לקיומה של החברה, כל חברה.
נכון שיצחק רבין ז"ל נרצח בשל אמונתו ופעילותו למען אותה אמונה, אמונה שלא הייתה מקובלת על חבריו והשותפים לדעתו של הרוצח, וזו הסיבה שהיום חייבים, פשוט חייבים לעצור כל גילוי של אלימות ביד ברזל, ולא משנה מהיכן היא באה.
רבין עצמו הזהיר והטיף נגד האלימות כי בחושיו וערכיו הוא ידע שהאלימות היא סרטן, ועם סרטן אין משא ומתן, רק חיסול.
עדיין יש לצערי, בחברה הישראלית, בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני 'חיילים' נאמנים לרעיון האלימות ככלי לגיטימי לכפיית רעיונותיהם ומימוש משנותיהם האידיאולוגיות על מי ששונה מהם.
עדיין רבים נוהגים באלימות במפגשים אקראיים על חנייה, תור לקופה, נסיעה בכביש וויכוח על עניין של מה בכך.
יש לנו בעיה מובנית ביחס לאלימות והסיבה, כנראה, היא אורח החיים בו אנו נמצאים והכורח להשתמש באלימות בשם המדינה כאשר אנו בשירות צבאי או היום כאשר האזרחים חשופים לטרור הדקירות והדריסות. יש בעיה.
ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה מטובי בניה של האומה, איש ערכי ובעל מוסר אישי נדיר שפעל בתום לב ומתוך אמונה כנה שהוא עושה את הדבר הנכון למען עמו וארצו. 
כך צריך לזכור את יצחק רבין ז"ל ולדעת שאין סיבה בעולם המצדיקה רצח בגלל אמונותיו ודעותיו.


 

אולי יעניין אותך

Bottom ad