היום ה-17 בנובמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

מחשב מסלול מחדש

את הווידוי ששמע דוד שושן מפי אותה נערה הוא לא ישכח לעולם. זה התחיל כמו עוד שיעור נהיגה רגיל. אלא שלאחר כמה דקות חש שושן כי הנערה אינה מרוכזת ומשהו מסעיר את מנוחתה. הוא ביקש ממנה לעצור בצד הדרך ולברר מה מטריד אותה, כך הוא נוהג עם כל תלמידיו.

הנערה בת השש עשרה פרצה בבכי ודמעות זלגו מעיניה.

 

ומה היא מספרת לך דוד?

"תשמע… היא אמרה בקול משתנק, 'הסתבכתי'. במוחי חלפה המחשבה שמדובר בשוק אפור, עולם תחתון. ואז היא אומרת לי 'אני בהריון מנער שהייתי אתו '. כדי להרגיע אותה ולאפשר לה להמשיך לדבר הדבר הראשון שאמרתי 'זה לא סוף העולם. זה גיל כזה שאתם מתחילים לגלות את עצמכם. לא קיבלת יעוץ נכון מבחינת אמצעי זהירות וזה לא סוף העולם'.

'אבל ההורים שלי לא יודעים' היא ענתה לי בקול מפוחד. 'אם הם ידעו הם יהרגו אותי'. אולי תספרי לאחות שלך הצעתי. כשהיא הבינה שאני הולך לכיוון המשפחה היא נרתעה ואמרה 'עזוב . אני אסתדר'.

ואז הצעתי לה אופציה נוספת לפנות לשירותי הרווחה. לפנות ליועצת בית הספר ולשתף אותה. ובאותו רגע הרגשתי שנפלה עלי אחריות. אני לא יכול להשאיר אותה לבד בסיפור הזה. אני אתמוך בך ואסיע לך  בכל החלטה שתבחרי אמרתי לה" .

 

ומה היא החליטה לבסוף?

"תעשה מה שאתה חושב. וזה עוד יותר הקשה עלי.

פניתי ליועצת בית הספר , קצת גערתי בה. 'תראי, אני מורה נהיגה. הדבר הזה מגיע אלי לתוך האוטו. אני חושב שזה היה צריך להיעצר אצלכם ולא להגיע אלי.

הנערה פוחדת פחד מוות מההורים . אני מוכן לעזור בכל דרך. מכאן זה בטיפולכם. וכך זה היה. היועצת ליוותה את הנערה שעברה הפלה והנושא נשמר בדיסקרטיות מלאה".

 

"אחריות גדולה לקחת על עצמך.. לא?"

"מנקודת מבט של אבא אני מסכים אתך לחלוטין. לא הייתי רוצה לחשוב על האופציה שהבת שלי עברה כזה תהליך ואני לא יודע ממנו. מצד שני אני חושב שאם ההורים לא ידעו כנראה שמשהו  בתקשורת בין ההורים לנערה לקוי. ואז יש את כל הסיבות לבת שלי לחשוש.

היות וזה לא התפקיד המקצועי שלי לעסוק בכאלה נושאים. יכולתי לשמוע את הנערה  ולומר לה תנסי לפתור את זה בכל דרך שנראית לך. אבל כהורה ודמות מחנכת ברגע שפניתי ליועצת הורדתי את העול הזה מעלי".

 

דמותו המחנכת, זה כנראה גם סוד קסמו והצלחתו של שושן כמורה נהיגה. למרות שרק לפני שש שנים הוא פנה לעסוק בהוראת נהיגה ולמרות שהמחירים שהוא גובה עבור השיעורים גבוה מיתר מורי הנהיגה, תלמידים רבים בוחרים בו להיות המורה שלהם. מצד אחד הוא משדר אבהות ורוך ומצד שני תלמידים שאיתם שוחחתי סיפרו לי על מורה קשוח שיש לו גבולות ברורים.

את הסיפור הבא סיפר לי אב שבנו סיים את לימודי הנהיגה אצל שושן ועבר את הטסט בפעם הראשונה.

חבריו של הצעיר סיפרו לשושן כי ראו אותו משתולל ברכב של אביו ועושה 'חרקות' במרכז העיר. שושן הגיע לבית הוריו של הצעיר והודיע לו כי 'כמו שדאגתי לתת לך רישיון נהיגה. החלטתי להעניש אותך ובמשך שבוע ימים לא לאפשר לך לנהוג'. הצעיר קיבל את רוע הגזירה של המורה. ההורים הודו לשושן על התערבותו

ובמשך שבוע אכן אותו צעיר נמנע מנהיגה.

קפדנות ודייקנות הן שתי תכונות  בהם הוא אינו מתפשר עם המתבגרים.

הקשיחות היא תכונה שמלווה  אותו עוד מהשנים בהן היה חוקר במשטרת קריית-שמונה. במשך 12 שנים בהן הוא שירת כשוטר וחוקר במשטרה, הוא טיפל בעשרות מקרים של עבריינות בתחום הסמים והפשע והיה שותף לפענוח מקרה רצח של בעל אטליז בקריית-שמונה.

אבל, שמו עלה לכותרות דווקא במקרה שבו הוא כבר סיים את שירותו והפך לאזרח מן השורה. בשנת 1995 שהה דוד ברסקו כשלפתע נשמעו צעקות מבנק הבינלאומי. אדם רעול פנים פרץ מתוך הבנק כשהוא אוחז בידו מכשיר שחור ארוך כשברקע נשמעו קריאות של תושבים מבוהלים 'מחבל, מחבל'. דוד שלא היה חמוש באקדח דלק אחריו כמה מאות מטרים . שוטר שהזדמן למרדף ועוד כמה אזרחים שהסתתרו היו נוכחים לרגע שבו שושן קפץ על 'המחבל' בידיים חשופות  ונטרל ממנו את הכלי שאחז בידו. אח"כ התברר, כי מדובר בשודד תושב קריית שמונה ששדד כסף מהפקידה בבנק ונס על נפשו.

ההחלטה לעשות הסבה ללימודי הוראת נהיגה נולדה בעקבות אירוע טראומתי כאשר רעייתו אתי עברה אירוע מוחי. אתי שהינה אישה יפיפייה וצעירה הפכה ברגע אחד לאישה מוגבלת ותלויה בו ובבנותיו".

 

דוד, לפני שמונה שנים אתי רעייתך עברה אירוע מוחי כשהיא רק בת 34. מה הסיבה הרפואית לאירוע בגיל כל כך צעיר, אייך זה השפיע עליה ועל המשפחה? 

"אתי חלתה במחלה שנקראת מויהמויה. מחלה של התכווצות של כלי דם שגורמת לאירוע מוחי. בעקבות המחלה הנוראית הזו התאשפזנו במשך 3 חודשים בבית חולים בלינסון".

איפה זה תופס אותך בחיים?

"עבדתי באותה תקופה ברשות לשיקום האסיר ואז הבנתי שמרגע זה החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה. ממצב של אישה פעילה ואימא מסורה שעושה הכול בבית, ברגע אחד השמים נפלו. עד אותו יום אני יכולתי להיעדר לכמה ימים מהבית לצורכי עבודה והבית תיפקד בצורה מופתית. פתאום, אני מבין שכל מה שאתי עשתה עד אותו יום, עמוד התווך של הבית קרס.

הבנתי שאני חייב לשנות מרגע זה את כל אורח חיי.זאת הסיבה שבחרתי לפנות ללימוד הוראת נהיגה, כדי להיות זמין וקרוב לבית ככל שיידרש".

 

מה מצבה של אתי היום, היא מדברת?

"יכולת הדיבור של אתי נפגעה והיא לא מדברת. גם הצד הימיני של הגוף נפגע, יד ימין ורגל ימין לא מתפקדים".

 

אז אייך אתה מתקשר אתה?

"יש לה מחברת מילים שחילקנו את המילים לקטגוריות של משפחות. כגון: בית , משפחה , מכולת. ומצביעים של המילים. ומעבר לזה אנחנו חיים יחד כבר 30 שנה ביחד, יש הבנה אינטואיטיבית בינינו, לא צריך הרבה מילים .אני זוכה לעזרה מהבנות הנהדרות שלנו. גם אטואל ביטון אימה היקרה של אתי מסייעת רבות היא מגיעה מידי יום משעות הבוקר ושוהה לצידה".

 

קשה לך?

"קשה מאד. אבל אני חייב לשתף אותך ברמה האישית שהיו רגעים שהתפללתי שאני זה שאחלה במחלה ולא אתי. כשהיא חלתה הבנתי עד כמה היא פינקה לנו את החיים, עד כמה היא נתנה לכל אחד מאתנו לחיות ולהתפתח לי ולבנותינו. אז כן המצב הוא קשה.אבל החיים הם חזקים יותר מהכול. ואנחנו מצליחים לנהל חיי משפחה למרות כל הקשיים האלה. אתה יודע, אנשי רפואה 'דאגו' לומר לי שמשפחות רבות מתפרקות אחרי אירועים שכאלו. אני שמח שהתא המשפחתי אצלנו נשמר ושהאהבה . כן האהבה מנצחת".

 

כמה בנות יש לכם?

"שלוש בנות. דנה הבכורה שגרה אתנו בבית. צליל הצעירה גרה באשדוד עם  החבר שחקן כדורגל הארגנטינאי דוד סולרי. ומאיה האמצעית נשואה שממנה יש לנו 2 נכדים מקסימים".

 

דוד, שוחחתי עם חלק מהנערים והנערות שלומדים אצלך נהיגה הם רוחשים לך הערכה רבה. אייך מצאת את הדרך אל ליבם? אתה לא בא מתחום החינוך ובכל זאת יש לך השפעה חיובית עליהם, כיצד?

"ענין ההדרכות ובמיוחד במצבי לחץ וחרדות אינו זר לי. עסקתי בהדרכות ירי וטרור יותר מ15 שנים. תחום שדורש המון מאמץ, ריכוז ותעצומות נפש. להדריך 3 לוחמים מרכב בתנועה יותר קשה מלהדריך תלמיד בנהיגה בעבודה פרונטאלית. לשמחתי אני מוקף בחברים טובים מתחום החינוך ולקויות למידה. אני עושה בזה שימוש גדול שכן בתחומינו אנו נדרשים לבעיות מגוונות כגון: בעיות קשב וריכוז, הערכות עצמיות נמוכות, וקואורדינציה ירודה. וזה בעצם מביא אלי לא מעט תלמידים בוגרים בגילם כאלה שנכשלו במספר לא מועט של מבחנים, תלמידים חסרי ביטחון וזוהי בעצם אוכלוסיית תלמידים שצריכה יחס מיוחד ושיטות לימודיות לא שגרתיות".

 

בהתחשב בנסיבות חייך אתה אדם מאד רגוע וסבלני לתלמידים , תסביר.

"את הרוגע ירשתי מאבי מכלוף שושן ז"ל שהיה שליח ציבור. אבי היה אדם מאד רגוע שנפטר בשיבה טובה בגיל 106. את זה ירשתי ממנו.

עבורי כל תלמיד זה עולם בפני עצמו ולא מספר. ומכאן בעצם כל העניין מתחיל. קבלת תלמיד, זה סוג של הריון מרגע קבלתו ועד הוצאת הרישיון שזו בעצם הלידה".

 

מה המקרה שהכי ריגש אותך בכל התקופה שבה אתה עוסק בהוראת נהיגה?

 "מקרה מרגש אחד היה לפני כמה חודשים  עת אירעה תאונה בה קיפח את חייו תושב העיר. באותו ערב קיבלתי הודעה משתי תלמידות שסיימו ללמוד אצלי כחודשיים לפני כן. "דוד, אני ולילוש יושבות כאן ומדברות על התאונה הקשה שבוודאי שמעת עליה הבוקר. ונזכרנו בשיעורים בהם היית אומר לנו שגם אם יש אור ירוק ברמזור לא נכנסים לצומת לפני שבודקים. כל כך שמחות שהקפדת אתנו בשיעורים על הפרטים אתה מורה לחיים".

כשקראתי את ההודעה התרגשתי ויחד עם זאת הבנתי שאני עושה את עבודתי נאמנה ויש לנו חלק לא קטן המורים לנהיגה בהקניית חינוך וזהירות בכביש.

מקרה נוסף היה עם נער שלמד אצלי והסיכויים שלו לחיות חיים חברתיים רגילים הלכו ופחתו כמו גם גיוסו לצה"ל. הנער היה מחובר לאנשים בתחומי  הפשיעה ומניסיוני כחוקר במשטרה הבנתי, שאם לא אפעל ואעשה משהו הנער ידרדר לפשע. שוחחתי עמו לא מעט והייתי נפגש אתו בסוף יום עבודתי, הסברתי לו את החסרונות וחוסר הכדאיות בישיבה בחוסר מעש והתעסקות במעשים פלילים. ולבסוף ניצלתי קשרים שהיו לי והצלחתי ליצור בו את המוטיבציה להתגייס לצה"ל ולתרום לחברה. הנער הזה התגייס ועשה טירונות בסיירת גולני. אביו יצא מגדרו כשראה את בנו מבצע שינוי כה גדול בחייו. כל שבת שהיה מגיע לחופשה הוא היה מתקשר לומר שלום ובכל פעם שכזו הייתי מתרגש כאבא עד דמעות ויחד עם זה מלא גאווה בהישג שכזה……

 

 

 

 

אולי יעניין אותך