היום ה-23 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

עיתונאי קטן

מעולם עוד לא עסקה העיתונות באופן כל-כך אגרסיבי בנושא ציבורי כפי שהיא עשתה השבוע וממשיכה לטפל גם היום.

נשאלת השאלה. האם אין נושא אחד או שניים שראויים ל"עבודת יד" של העיתונאים בישראל? האם אין נושא שבמשוואת "החיים או המוות" הוא ניצב אי-שם קרוב ל מושג "סכנה מידית ומוחלטת"? כמובן שיש, אבל הוא לא מצטלב עם האינטרסים של האוחזים במקלדת-מיקרופון-מצלמה טייקוני התקשורת האלקטרונית והמודפסת. ואם אינו מצטלב, מבחינתם הוא לא קיים.

אפשר להגדיר את התנהלותם של חלק לא קטן מהעיתונאים ולומר שהם הילדים ש'רצחו' את הדמוקרטיה לא לפני שניצלו אותה ועתה הם מעמידים עצמם כיתומים חסרי ישע המחרפים נפשם להציל את הדמוקרטיה הישראלית.

מי שהביא למצב בו חברי כנסת אחזו בנשק יום הדין וחוקקו חוק שירסן את יהירותם של אותם עיתונאים ואת ידם הקלה על המקלדת, הם-הם אותם הצורחים בקולי קולות ומזילים דמעות תנין על מר גורלה של העיתונות והדמוקרטיה הנמצאת בסכנה.

כמתנגד לחוק כפי שהוא מוצג, אני מבין את המניעים, ובכל זאת מתנגד. העיתונים לא הותירו ברירה בידי המחוקקים.

נחזור לגורמים שהביאו למצב, העיתונאים.

קל לי להתייחס לסוגיה הזאת היות וזכיתי להיות בשני עברי המתרס. בעבר, כאיש ציבור שלא אחת נכתבו עליו כתבות, לא מדויקות, בלשון המעטה והיום כאחד שנמצא במחנה התוקף, מחנה העיתונאים.

בגלל חוויותיי בעבר, 'זוכים' נשואי הכתבות ב"חדשות הגליל" להתייחסות רצינית ובראשם אנשי הציבור. אם אין תשתית עובדתית לכתבה או שאינה מגובה במסמכים וראיות, לעולם לא תראה כתבה כזאת אור. לצערי, אני נתקל לעיתים בעיתונאים שהכח שבידיהם מבלבל אותם עד כדי איבוד שיקול דעת באשר לטוב או רע אסור או מותר. הם חשים שהם אדוני הארץ והם למעשה 'מנהלים' את העולם.

התופעות המכוערות הללו נמצאות עשרות מונים בעיתונות הארצית.

דוגמא לניצול לרעה של הכח העיתונאי. סוד גלוי הוא שהעיתונאי יאיר לפיד, הזוכה לשתי במות אדירות של חשיפה, "ידיעות אחרונות" ו"ערוץ 2" נמצא עמוק עמוק במסע בחירות לכנסת ולראשות הממשלה. זה לא מפריע לו ולממונים עליו לצפצף על כללי המשחק שהעיתונות קבעה לעצמה, לא להפוך את התפקיד לקרדום חפירה לטובת פוליטיקה או כל רווח אחר, זולת חשיפת האמת ושמירה על הדמוקרטיה (מצחיק אותי לכתוב את המילים "שמירה על הדמוקרטיה" בהקשר המדובר). לפיד משתין מעל המקפצה ואין פוצה פה ומצפצף, כי ללפיד מותר, כנראה. אחרת אי אפשר להבין את ההתנהגות הזאת משני הצדדים, התקשורת ושלו.

אם עכשיו יחוקקו בכנסת חוק שיטיל מגבלות על התנהלות מסוג זה שבה מתנהל יאיר לפיד לכיוון הכנסת, יקומו אבירי החופש ויצעקו "הצילו!". נו, ואז מי יהיה האשם? למי יקראו "סותמי פיות ועוכרי הדמוקרטיה?", נכון, למחוקקים.

אם חושב לפיד לרוץ לכנסת ולראשות הממשלה, יואיל נא להניח למצלמה ולמקלדת ויתמודד בצורה הוגנת מול אחרים החפצים גם הם להגיע לכנסת. כל אמירה אחרת הנה התחמקות צינית מהעניין.

…בכנס החירום של העיתונאים השבוע בתל אביב, נשפכו המון דמעות תנין והיו המון 'יתומים' ש'רצחו' את אביהם וצעקו "רחמים, יתומים אנחנו!". היה שם גם רזי ברקאי מגל"צ שגם הוא אינו מתנזר מסדר יום החופף את דעותיו ונטיותיו הפוליטיות, "תודו" הוא אמר לחבריו העיתונאים, "אנחנו קצת חארות. הרווחנו את זה ביושר".

הבעיה היא רזי, שאם היו קצת חארות, לא הייתה בעיה. העניין הוא שיש הרבה עיתונאים שהם  חארות, זאת הבעיה. כי על 'חארה' אחד לא היה קם החוק הזה.

           

אולי יעניין אותך

Bottom ad