היום ה-21 בספטמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

פנים רבות לאהבה

הילדה הראשונה שיהודית אספה אל ביתה הייתה רק בת חמש. כדי לשמור על אתיקה עיתונאית אסור לי לחשוף לא את תמונתה וגם שום פרט מזהה על זהותה של הילדה מקריית שמונה ומדוע היא ננטשה כבר בגיל כה רך, מהמידע שקבלתי על סיפור חייה של אותה ילדה אומר רק כי התלאות שהיא עברה עד אותו לילה שבו המשטרה ופקידת הסעד החליטו להוציאה מהבית מעוררים בי גם עכשיו צמרמורת ואלמלא התערבותם של גורמי האכיפה והרווחה הסיפור הזה היה יכול להיגמר באופן טראגי.

לפקידת הסעד היה ברור כי בשעת לילה מאוחרת הראשונה שתבוא ללא היסוס תהיה יהודית חימי. יהודית, שכבר כמה שנים הייתה 'סומכת' בכמה בתים בהם התגלו משברים הוכיחה את יכולה בטיפול אישי מסור ואוהב. וכעת כשהיא הפכה למשפחת s.o.s  (קלט בשעת חרום), משפחה שנקראת במקרי חירום להגיע ולתת מענה כמו לאותה ילדה אבודה שנותרה לבדה בבית. כשהטלפון של יהודית חימי צלצל, היא לא הייתה זקוקה להסבר מפורט מפקידת הסעד, היא עזבה את ילדיה ויצאה במהרה אל הבית בשכונה הדרומית בקריית שמונה.

 

– יהודית, אני רוצה לחזור אתך אל אותה הלילה, מה חשבת כשפגשת בילדה הקטנה.

יהודית "הלב נצבט לי לראות ילדה חסרת אונים ועזובה. לקחתי אותה לביתי, בידיעה שהיא תהיה אצלי כמה ימים עד שיאתרו את אימה הביולוגית, ואז היא תשוב אליה. אלא שהימים הפכו לשנים וכבר שתים עשרה שנים שהיא איתי. כשהתברר כי האם הביולוגית לא רק שאינה כשירה לגדל את בתה, היא ניתקה כל קשר עם הילדה, הפכתי להיות משפחת אומנה עבורה. היא אתנו במשפחה יחד עם עוד שתי בנות שגם עבורן אנחנו משפחת אומנה, חלפו שנים עשר שנים והיא בתי לכל דבר".

  

– איך היא קוראת לך? 

יהודית "בשנים הראשונות היא קראה לי 'יהודית'. ויום אחד היא התרפקה על כתפי ושאלה בהיסוס מה "אני יכולה לקרוא לך אמא?" 'בטח', עניתי לה. וחייכתי אליה באושר גדול, כשהיא לא הבחינה מחיתי את דמעותיי, אלה היו דמעות של שמחה גדולה. שמחה על כך שלמרות כל המשברים והקושי בגידול ילדה שהיא לא שלי והיו ויש רגעי קושי, הרגע הזה שהיא בחרה לקרוא לי 'אימא', זה היה שווה את הכול".

 

כבר בגיל 18 הפכה יהודית בתם של הנרי ורחל ועקנין לאימא. היא נישאה בגל 17 לבחיר ליבה ונולדו להם 3 ילדים. הנישואין עלו על שירטון ובגיל 22 מצאה את עצמה יהודית גרושה, ללא מקצוע, אם חד הורית שצריכה לפרנס את שלושת ילדיה הקטנים לבדה.

למרות שהיא עצמה גדלה בבית עם עוד עשרה אחים, מי שנחלץ לעזרתה הייתה משפחתה האוהבת.

יהודית "אני זוכרת שיום אחד הגיעו לבית הורי עובדת סוציאלית ובידה צ'ק עבורי. 'על פי הרישומים שלנו את זכאית לקבל עזרה בהיותך אם חד הורית'", היא משחזרת "אבי הנרי וקנין שעבד שנים כמנהלן במכבי אש, וגידל את כולנו להתפרנס בכבוד וההוכחה לכך היא כי כל אחיי ואחיותיי שהינם מלומדים ומשכילים. פנה אליה ובקול שקט השיב. 'תתני את הצ'ק למישהו אחר שנזקק. יהודית לא זקוקה לזה'.

באותו רגע התרגשתי כל כך, ידעתי שיש לי על מי לסמוך", היא אומרת לי השבוע ומחייכת חיוך רחב.

הדבר הראשון שעשתה לאחר גירושיה היה להירשם למכללת תל-חי ללימודי חינוך. מאחר והקשר עם אבי ילדיה נותק מאז שהתגרשה, הוריה עזרו לה במימון הלימודים וגם בגידול ילדיה. במקביל ללימודים ולגידול הילדים היא פתחה גן פרטי, ועבדה במקביל בשתי עבודות כדי שלא להחסיר מילדיה מאומה.

היום כשחגית בתה עובדת כפרקליטה במחוז המרכז, בנה  ירון סיים את לימודיו כהנדסאי, והבת הבכורה לומדת משאבי אנוש, כשכולם נשואים ובעצמם הורים לילדים היא יכולה בהחלט לחוש גאווה גדולה שהיא הצליחה, היא ניצחה את השיטה והוכיחה לעצמה שעם אמונה ועבודה קשה ניתן להצליח. ואולי דווקא בגלל שהיא עצמה חוותה את הקושי של אם חד הורית היא כל כך רגישה למצוקותיהם של אותן משפחות שבהן היא מטפלת עד היום.

"יהודית היא אישה עם כוחות, שמכירה את המצוקות מבפנים" אמרה לי אחת מפקידות הסעד באגף הרווחה. "היא עושה את הבלתי יאומן. זה לא רק ההתמסרות שלה הטוטאלית בכל שעות היממה, בחגים ובשבתות, היא רוכשת לא פעם מכיסה הפרטי דברים שנחוצים במשפחות. היא מצליחה לגרום לאנשים  להאמין בעצמם מחדש".

עשר שנים לאחר גירושיה היא נישאה בשנית לעמי חימי, שהיה אז בחור רווק וביחד אתו נולדו להם עוד שתי בנות: רות שלמדה מנהל עסקים וחן בת הזקונים שהינה חיילת בצה"ל.

"זכיתי לגבר מקסים ואבא למופת" היא אומרת "חלק גדול ממה שאנחנו היום ומכך שאנו משפחת אומנה לעוד 3 ילדים חוץ מחמשת ילדינו, זה בזכות התמיכה של עמי, בלעדיו זה לא היה קורה".

 

– יהודית, 3 הילדים שאתם עבורם משפחת אומנה פוגשים את הוריהם?

יהודית "לי מאד חשוב שישמר הקשר עם ההורים. במקרה של שתי הבנות הנוספות שנמצאות באומנה אצלי, הן נפגשות עם אימן, ויש לי קשר טוב עם אימן. לצערי הרב הבת שאמה הותירה אותה בביתה, כמעט ואין קשר ביניהן".

 

– מה הרגע הכי קשה שהיה לך בכל השנים בהן את משמשת כמשפחת אומנה?

יהודית "יש רגע אחד שמלווה אותי ולא מרפה אף פעם. הרגע שבו מפרידים את הילדים מהוריהם. למרות שזה תוצאה של טובת הילד, הרגע הזה שבו הילד נאחז ומחבק את אמו ורק בכוח מפרידים בניהם, על זה אני לא מצליחה להתגבר".

 

– יהודית, איך קיבלו ילדייך את אחיהם?

יהודית "הילדים הם ילדיי לכל דבר, כל דבר שאני קונה לילדי הביולוגים אני קונה גם לילדי האומנה. הם אחים לילדי לכל דבר ודבר. אני חייבת להודות גם ללווי ולתמיכה של פקידות הסעד, ושל משה מלכה מנהל הרווחה על עבודתם המסורה. התשלום שאנחנו מקבלים עבור הילדים לא מספיק לכסות את ההוצאות האמתיות שכרוכות. הסיבה היחידה שהסכמתי לחשוף את סיפור חיי, זה כדי לגרום לעוד משפחות להצטרף ולהיות משפחות אומנה.

יש דברים ששווים את כל ההון שבעולם, חיוך של נערה שאומרת לי כי בזכותי היא היום מה שהיא. או משפט בלילה לפני שילדתי נרדמת כשהיא אומרת 'אני אוהבת אותך אמא' . זה שווה לי את כל הכסף שבעולם".

 

————————————————————

משפחות המעוניינות  להצטרף ולהיות משפחות אומנה, ניתן  לפנות למטב-השירות לאומנה

 04-6591852

 

 

אולי יעניין אותך