היום ה-29 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

קריית שמונה – מי אוהב אותך יותר?!

…הבחירות האלה היו עבורי סוג של התנסות חוזרת במגרש ש'שיחקתי' בו בעבר שנים לא מעטות. החוויות טריות עדיין ולא אעסוק בהן עכשיו.

מה שהנחה אותי מאז שעמדתי על דעתי הבוגרת והמגובשת זה השירות למען הציבור. כאדם האוהב אדם, דחיתי לא פעם הצעות עסקיות קוסמות ולוּ מהסיבה שלא רציתי להעמיד את אהבתי באדם מול ערכו של הממון. אני מאמין שהממון משרת את החברה והאדם שבה, ולא להיפך.

בשמונה השנים האחרונות אני משרת את הציבור מעל גבי העיתון אותו אני עורך וכותב בו. בחברה בה יש סגידה עיוורת לכח, לכבוד ולממון, יש תפקיד חשוב לעיתונות. העיתון לא צריך להוכיח לאיש את נכונות האמירה הזו ודי לעבור על גיליונותיו בשמונה השנים האחרונות ולהיזכר בכתבות הביקורתיות על תפקודן של הרשויות השונות ועל נבחרי הציבור.

לצד אהבתי הבלתי מסויגת לאדם, יש בי אהבה נוספת והיא לעיר בה נולדתי קריית שמונה. חלסה, שמה הקודם, אליה הגיע בגפו אבי-מורי וגר באוהל, ולאחר מכן נישא לאימי-מורתי וגרו יחד בפחון ומשם לדירת חדר 'מפוארת'. תשעה אחים ואחיות הביאו לעולם וכולם גרים בעיר.

גם אנוכי ורעייתי, ליאורה, זכינו להקים בית בקריית שמונה ולנו ילדים ונכדים, בלי עין הרע. זה ביתנו היחידי, ועל הבית שומרים. איני בא להתחרות באהבתי לעיר עם אף פטריוט על מי אוהב אותה יותר, ובאופן מוזר אני תמיד שמח שיש כאלו שאוהבים את העיר יותר ממני…

קריית שמונה היא הבית במלוא מובן המילה והמשמעות, לגביי ולגבי בני משפחתי. למענה אני מוכן ללכת רחוק, רחוק מאוד.

בימי חיי הלא ארוכים למדתי להכיר גם את פרצופם של 'אנשי הציבור' הציניים שהפכו את 'אהבתם' לעיר למטבע עובר לסוחר ולשכר, ואיני מתכוון למאן דהוא מסוים.

נאמר כבר במקורותינו שהעולם הזה הוא עולם השקר, כך שיש לציניים על מה לסמוך.

מניסיוני ומתוך היכרותי את בעליו של העיתון חנניה פחימה, העיתון ימשיך להיות נאמן לערכים עליהם מושתתת העבודה העיתונאית: האמת, ההגינות ואי נשיאת פנים לאיש. כך נהגנו מאז העיתון יצא לראשונה לאור בשנת 2005 וכך נמשיך לנהוג גם היום.

 

"אנחנו לא טיפשים", אומר קרי. אז הוא אומר

לצד הדרמה המקומית, מתחוללת סאגה מדינית בין ישראל לארצות הברית, או נכון יותר, בין ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו לבין שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי.

האמריקאיים, שכנראה מבלבלים בזמן האחרון בין ידידים לאויבים, מפעילים את הטריקים כלפינו במקום לעמוד באיתנות ונחישות מול ראש הנחש בטהרן.

ככל שהמהלכים הנסתרים של ארה"ב נחשפים, כך אנו עדים לפרצופו האמיתי של ה'ידיד' קרי. הנשיא שלו, אובמה נכנס לְקוֹמָה, פתאום לא שומעים אותו ולא רואים. 

מעצמה שנתפסת פעם אחר פעם בלי מכנסים ומאבדת את אמינותה בעיקר בקרב ידידותיה, צריכה הייתה לחבק מדינה כמו ישראל וראש ממשלה כמו נתניהו. העולם ההפכפך והלא יציב מפנה עורף למי שעד לא מזמן היה שוטר-מלך העולם.

במבחנים האמיתיים, נכשל אובמה והסאנשו-פנשה שלו ג'ון קרי. האגו של האמריקאים מטשטש להם את השכל הישר וההיגיון הפשוט. צפון קוריאה דילגה בקלילות מעל האיומים והפוזות של אובמה ורק אלוקים יודע בכמה פצצות אטום מחזיק המשטר האכזרי הזה.

עכשיו, כאשר האיראנים הובילו באף את המערב לפינה חשוכה בשוק הפרסי, הם עוברים לשלב ב', השלב בו הם נעלבים ומפנים את הלחץ והכעס אל ישראל.

קרי אמר שהם, האמריקאים, לא טיפשים ביחס לאזהרותיו של ראש הממשלה מפני ההונאה של האיראנים. אז הוא אמר.

מול הפרסים זה ממש לא חשוב מה הוא או הם אומרים. חשוב עד כמה האיראנים קרובים לפצצה… והם קרובים, מיסטר ג'ון.

 

 

 

 

 

 

    

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad