הראשונה ו'הוותיקה': כאשר מגיעים מדרום לצפון ורוצים לפנות לרחוב הגלעד, אין לנהגים הרוצים להשתלב בתנועה שדה ראיה טוב עקב הצמחייה הגדלה במקום. נהגים ונהגות התלוננו לא אחת שהם יוצאים לכביש ולא חשים בטוחים אם הכביש פנוי.
המלכודת השנייה: כאשר מגיעים בנסיעה מצפון לדרום בקטע שליד פונדק המעיין ורוצים להשתלב בתנועה מדרום לצפון, הותקנה גדר הפרדה עד סמוך למקום בו הרכב חייב לעצור. כתוצאה מכך השבוע התרחשו מספר 'כמעט תאונות' כאשר רכבים שנסעו על הציר המרכזי לא הבחינו ברכבים שניסו להשתלב בפנייה שמאלה.
ל'. נהגת מנוסה וותיקה ניצלה בשנייה האחרונה מתאונה השבוע "בבוקר אני לוקחת את הילדים שלי לבית הספר. הגעתי לסובה ולא יכולת לראות את הרכבים שנסעו על הכביש. יש לי ברוך השם, מכונית גדולה וחזקה, אבל אני לא סומכת על זה. כל פעם שעברתי במקום הרגשתי לא בטוחה. אחרי מספר ימים החלטתי לא לעבור משם ולעשות "פרסה". החיים שלי ושל מי שנוסע איתי יקרים כדי שנהמר עליהם", אומרת ל'.
מ' גם הוא תושב קריית שמונה המרבה לנסוע במקום מספר "אני נוסע במקום מספר פעמים ביום בגלל העבודה שלי. כל פעם מחדש כשאני מגיע לשם אני מפחד. ביום ראשון נסעתי שם, היה ערפל וירד גשם. הראות לא הייתה טובה. עצרתי בסיבוב כדי לצאת ולא הצלחתי לראות את המכוניות. מכוניות שהדליקו פנסים עוד היה אפשר להבחין בהן אבל אלה שנסעו בלי אורות, ממש לא".
תוך כדי טיפול בבעיה, מאן-דהוא הגיע למקום ביום חמישי או רביעי אחר הצהרים והוריד חלק מהגדר. ביום חמישי בצענו במקום נסיעות מבחן, וצר לנו לבשר שהבעיה לא נפתר היות ושדה הראיה אינו מספיק פנוי כדי שרכב הפונה שמאלה יזהה רכבים החוצים את דרכו, וכנ"ל לרכב הנוסע בציר המרכזי אינו יכול לראות את הרכבים הפונים שמאלה, אלא עד שהוא מתקרב למרחק של עשרה מטרים, מרחק שאינו מספיק גם להבחין ברכב וגם לבלום.
כביש 90 וגדר ההפרדה הופכים לעניין טורדני ומסוכן הן להולכי הרגל והן לרכבים הנוסעים לאורכו.
הבעיה תלך ותחריף עם הגידול בנפח התנועה שמתחיל עם פתיחת אתר הסקי בחרמון. נהגים שאינם מקומיים ואינם ערים לסכנות, יכולים להיות מעורבים בתאונות ובפגיעות בהולכי רגל המנסים לחצות את הכביש תוך דילוג על הגדר, או נהגים המנסים להשתלב בתנועה ביציאה מהסובה. את שלנו עשינו ונעשה, אבל מי ימנע את הפגיעה הבאה? לאלוקים הפתרונים.
צילום: יוסי בלר.
