מחאת האוהלים השוטפת את הארץ מתחילה לתת ביטוי מעשי לדרישות המוחים. אם בתחילת הדרך היה מדובר בדרישה לדיור הוגן ובר השגה, הרי שעתה בעקבות גודל ההצלחה (גם בעיני המארגנים), מותחים יושבי המאהלים איברים ומנסים לפרוס מוטת כנפיים רחבה יותר. למהלכים מסוג זה קוראים "מהלכים מתגלגלים", ומה שיפה בכך היא האפשרויות הרבות שנחשפות לעיני הצעירים שעד לפני חודש הם היו מסתפקים בדירה, כאמור.
אפשר לתאר את המצב בו נמצאים הצעירים לסיפורה של סינדרלה הנמצאת בחנות ענקית של ממתקים ושוקולדים, אלא שבחצות בדיוק יפוג הקסם והיא תצטרך לצאת מהחנות בדיוק בחצות הרגע בו יפוג הקסם. מאבק הצעירים מתקדם באופן מדהים ובלתי צפוי מהישג להישג, אלא, שב'חצות' הקסם יפוג ואז הם יישארו עם ההישגים ביד. שתי שאלות: מתי בדיוק יהיה חצות? וכמה שוקולדים יישארו להם בידיים?
במאהל המחאה בקריית שמונה, שלגביו נקשרו כתרים בעבר, ולא איכפת לי להמשיך ולהחמיא ליושבי המאהל ומנהיגיו עוד, עשו השבוע צעד משמעותי וחשוב קדימה. אל המאהל הגיעו צעירים נוספים בני קריית שמונה והאזור המשתייכים לתנועת 'שינוי כיוון' ובמהלך מספר ימים הם הנחו דיונים לקראת גיבוש מסמך דרישות מוסכם שיהיה חלק מדרישות הסטודנטים והצעירים ויוגש לוועדת טכטנבגר.
כמו אצל האחות הגדולה ברוטשילד, גם במאהל בקריית שמונה נעזרו במומחים מתחומים שונים. התהליך החל ביום שישי האחרון והסתיים ביום חמישי (אתמול) וכלל שישה פאנלים בנושאי חינוך, תעסוקה, דיור, בריאות, תחבורה ורשויות המקומיות.
יון העתיקה חזרה למאהל והדיונים נפתחו בסקירה מקצועית של מומחים, אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במערכות האזוריות, על המצב הקיים היום תוך שיתוף הקהל בנתונים מ"השטח", בקשיים ותחלואות של המערכות.
הדיונים היו פתוחים לקהל הרחב ולקחו בהם חלק תושבים, סטודנטים ויושבי המאהל, עם תום הסקירות המקצועיות התנהל דיון חופשי שבסיכומו הוגדרו העקרונות המרכזיים הנדרשים ליישום ע"י הממשלה ולטובת הפריפריה הצפונית.
עיקרי ההמלצות
חינוך
על אף העובדה שרבים באזור מוכנים לציין לטובה את מערכות החינוך הן בקריית שמונה והן באזור, בראש סדר הדרישות עמד החינוך. יושבי המאהל הסכימו שהקמתה של תוכנית לאומית חינוכית חדשנית שתצמח מהפריפריה, תוביל מצוינות בחינוך הפורמאלי והבלתי- פורמאלי. מערכת החינוך באזור מבוססת על תשתיות מקצועיות לגיל הרך, בתי ספר יסודיים ותיכוניים והמכללות האקדמית והטכנולוגית בתל חי. המכללות הפכו לאבן שואבת לאוכלוסיות חדשות של צעירים שמחליטים להקים את ביתם באזור בתום הלימודים. חיזוק מערכות החינוך הכוללות על המדינה יהוה אבן שואבת לאוכלוסיות צעירות בבואן לקבל החלטה לבנות את ביתם כאן.
דיור
מצוקת הדיור בפריפריה כמו גם במרכז הארץ היא תוצאה ישירה של מחדלי ממשלות ישראל. השליטה של המדינה בעתודות הקרקע, המהוות חלק חשוב וכבד בעלותה של דירה, מנע האצת בנייה רוויה וצמודת קרקע בשנים האחרונות והביא להתפרצות מחאת האוהלים. יושבי המאהל דורשים להחזיר את הסיוע ומענקי העידוד להתיישבות בגליל תוך שינוי סדרי המענקים לאזורי עדיפות לאומית באופן שיתקן את האפליה המתקיימת כיום לטובת אזורים מבוססים. הדגש בדרישה הוא על "דיור בר השגה", או במילים אחרות שמחירה של דירה היא פונקציונאלי למספר משכורותיו של זוג צעיר.
תחבורה
מחאת האוהלים מאופיינת בצעירים הרואים באופן שונה את הגבולות הגיאוגרפיים של מקום מגוריהם. חופש התנועה הוא חלק מובנה באופיו של הצעיר העכשווי וברוח ימי האינטרנט, הטוויטר והסמס, רואה הצעיר את עצמו כחלק מהעולם על גלגלים. התנועה, או יותר נכון, חופש התנועה הוא חלק מהם. נתונים אלה מביאים את מאהל קריית שמונה לדרוש צמצום הפערים בתחום התשתיות ונגישות למרכז הארץ בדגש על הפיכת כביש 85 לדו מסלולי בין עמיעד לגולני, חיבור מסילת הרכבת לכרמיאל ובהמשך לקריית שמונה, ויישום מודל תחבורה ציבורית אזורי. או במילים אחרות, לקצר את הזמן שבין מרכז הארץ לפריפריה.
על אף שהדרישה מתמקדת בתחבורה יבשתית, הרי שאליה חייבים להוסיף גם את התחבורה האווירית שבשנים האחרונות המדינה ניוונה אותה.
תעסוקה
לטעמי, עניין התעסוקה הוא במקום הראשון וחוסר התעסוקה הוא הגרום המרכזי בקיפאון העמוק בו נמצאת קריית שמונה והאזור בהשארת צעירים. הראיה, מספר הצעירים שנולדו וגדלו בקריית שמונה שאינו נמצא כאן הוא ביחס של אחד לשלוש(!). על כל צעיר שנמצא כאן, שלושה עזבו. דרישת המאהל לתעסוקה הולמת ומגוונת תשפר את הנתון הזה פלאים. חיזוק התעשייה והעסקים המקומיים הקיימים, הקמת מרכזי תעסוקה עתירי ידע וטכנולוגיה ע"י עידוד מפעלי "עוגן" להתמקם בגליל וזאת באמצעות מענקים משמעותיים, פטור במיסוי והקלות בעלויות השינוע.
בריאות
בהנחה שלא לעולם נהיה צעירים, בריאים ועשירים, הנגישות לבריאות בפריפריה, היא סם חיים, ולא כפרזה. הדרישה לרופאים מצוינים, מרכז רפואי עם מיטב השירותים והמכונים, ומרפאות איכותיות בכל ישוב היא דרישה אולטימטיבית של תושבי האזור מהמדינה. ואם מישהו שהוא רוצה הוכחה, הוא מקבל אותה ממש בימים אלה של שביתת הרופאים. דרישת המאהל לתיקון האפליה והשוואת שירותי הבריאות השונים כפי שניתנים במרכז הארץ וזאת ע"י הוספת כוח אדם של רופאים ואחיות, שדרוג התשתיות מחלקות בתי החולים, שיפור הרפואה המקצועית ופיתוח אסטרטגי.
רשויות מקומיות
הנציגים בפנאל שדן בנושא כלל את מנכ"ל העירייה אלי כהן, מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית הגליל העליון אביהו ביאלי והמתכלל העירוני כפיר מעוז. הדוברים השונים בהנחייתו של ירדן ארליך מ'שינוי כיון' העלו 'על המוקד' את הרשויות ואת תפקידן בכל הקשור במתן שירותים לאזרח.
כדי שלא לחטוא בסטייה מן הנושא המרכזי, התייחסו הדוברים השונים לחובתה של הרשות לתושבים וחובתה של המדינה במתן שירותים לתושבים גם באמצעות הרשויות המקומיות. הדרישה לקביעה בחוק של סל שירותים מוניציפאליים המגיעים לאזרחי המדינה והפריפריה, תשלום במלואם של מענקי האיזון המובטחים ע"י הממשלה בניגוד למתרחש כיום וצמצום הבירוקרטיה הנדרשת מול רשויות המדינה בניהול הרשויות המקומיות. לצד הדרישה הזאת הייתה הסכמה בין הדוברים שצריך להתחיל ולעשות משהו כדי לאחד שירותים ורשויות במרחב שבין ראש פינה למטולה.
מסמך הדרישות של המאהל בקריית שמונה יועבר באמצעות יו"ר אגודת הסטודנטים אביעד רוזנפלד לידי ראשי המאבק וישולב במסמך הדרישות שבסופו של דבר יוגש לוועדת טרכטנברג.
טרם העברת המסמך לוועדה הוא יוצג בעצרת ההמונים שתתקיים בשבת הקרובה בפארק הזהב.
בין הדוברים המקצועיים שהשתתפו בתהליך היו: ד"ר יוסי קורן, מנהל סניף קופ"ח כללית צפון, ד"ר אמיר גולדשטיין, מנהל ביה"ס דנציגר, יוסי מלכה, מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי, אמיר יגאל, מנכ"ל החברה הכלכלית במועצה האזורית גולן, אורי אמיר, מהנדס המועצה האזורית גליל עליון, אלי כהן, מנכ"ל עיריית קריית שמונה, דוד טלביץ', מנכ"ל החברה הכלכלית קריית שמונה, גדי רובינשטיין, אדריכל, פרופ' אורי מר חיים, חוקר ראשי במחלקה לפיתוח אזורי במיג"ל, עופר מורן, מנכ"ל חברת BMC, ללו וילנסקי, מנכ"ל פארק התעשיות דלתון, גיורא ברן, עמותת צפונה, תומר מדר, אחראי תחום תעסוקה במרכז צעירים והון אנושי באצבע הגליל, עדי טריגר וישי הוטא, רכזי פרויקט B גליל במרכז הצעירים אצבע הגליל.
