דיבור מהלב
ראשית, אבקש הפעם להתייחס, שלא כדרכי אל העבודה שאנו עושים בעיתון "חדשות הגליל". יום חג לנו אחרי עשר שנים וחמש מאות גיליונות, אולם הדרך הייתה רצופה בעליות ומורדות, מתחים וציפיות, ובעיקר להביא שבוע אחר שבוע מוצר רלוונטי, נטול רוע שיצדיק את קיומו של העיתון ושל העוסקים בו.
המשימה אינה קלה כלל ועיקר כי מדובר בבני אדם בעלי רצונות שונים, יצרים ותוכניות. מי לכאן ומי לשם.
בשנים שהעיתון קיים ידענו רגעים של רוממות רוח, לצד תסכולים, רגעים של סיפוק ורגעים של אכזבה. בני אדם אנחנו.
המלחמה היומיומית היא עם עצמך, האם בחרת את הנושא הנכון, האם השתמשת במילה הנרדפת הנכונה למה שרצית לבטא. האם נרדמת בלילה אחרי שקיבלת אישור מהדפוס ש'הכל בסדר'.
"חדשות הגליל" הוא לא רק עיתון, הוא בית, בית לרעיונות, וסליחה על המילה הגדולה, לשליחות ציבורית.
זה להיות פֶּה לאותם תושבים אשר לא מקושרים ואין להן מהלכים בחלונות הגבוהים, והממסד עשה להם עוול. זה הבית שלכם הקוראים ותושבי קריית שמונה והאזור.
הסכנה הגדולה ביותר בעבודה מסוג זה היא זחיחות הדעת, השימוש הלא נכון והלא צודק בכח שניתן בידך. וזה הכי מסוכן, לנצל את הכח לרעה.
אנו עובדים על זה כל הזמן.
אחרי הגיליון ה-500 יבוא הגיליון ה-501, ושוב הכל מן ההתחלה, לבחור, לכתוב, להתמקד על העיקר, להתייחס ולכבד גם את אלה שלא מקפידים בכבודך, העובדה שיש מאחוריך מאות גיליונות לא מבטיחה שהגיליון הבא יצליח.
לסיום, אני מבקש להודות לבורא עולם על שמאפשר לנו לעשות את שאנו עושים, לבעל העיתון חנניה פחימה על החופש והגיבוי בעשיית העיתון ולכל חבריי במערכת כל אחד ואחת בתפקיד החשוב שהוא עושה. תודה לכולם.
ולכם הקוראים הנאמנים. זכות גדולה נפלה בחלקנו שאתם והמפרסמים מאפשרים את קיומו האיתן של העיתון.
שמחים לשרת אתכם לעוד גיליונות רבים, בע"ה.
נקמת החרדים בלפיד
אילו יאיר לפיד היה לומד 'את ששנוא עליך אל תעשה לחברך', עולמו היה נראה אחרת
אנחנו קרבים לל"ג בעומר ונמצאים בעיצומם של ימי העומר המזוהה עם רבי עקיבא ורבי שמעון.
ו"אהבת לרעך כמוך" ו"את ששנוא עליך אל תעשה לחבריך", מקבלים משנה תוקף וגם פרצופים ושמות.
שר האוצר היוצא יאיר לפיד כיסח את הצורה לחרדים בערך כמו שהרומאים עשו בימיו של רבי שמעון בר יוחאי. לפיד מהדורת 2013-2015 פגע בלחמם של הילדים שלא עשו רע לאף אחד. הוא קיצץ והעלים את כל סעיפי התקציב הנוגעים לחרדים.
האיש שהתנהג בבריונות ובכוחנות, רמס ודרס ציבור גדול, מקפץ היום ממיקרופון למיקרופון או מילל את מר גורלה של המדינה וה'שוד' הגדול של הקופה הציבורית על ידי יהדות התורה וש"ס.
מעולם לא הבנתי, ועכשיו אני ממש לא מבין את יפיי הנפש, אדוני הארץ את לפיד ולהקתו. לך מותר היה לנהוג בבריונות (לטעמי), ובכח תשעה עשר המנדטים שלך לכפות את רצונך על מדינה שלמה, לעשות מעשים חד-צדדים נגד ציבור שלם, וכשמגיע 'תורם' להיות שותפים בממשלה אסור להתגונן ולדאוג לעצמם?!
זחיחות הדעת, היהירות והחוצפה שלך ושל התומכים בדרכך (הדברים נכתבו כאן בזמן אמת) משוריינים בחסינות הרמטית מפני ביקורת או התגוננות של הציבור בו התעמרת, והם ה'שחורים' עם הפאות אסור להם להחזיר מלחמה שערה ולדאוג לעצמם?!
אני רוצה להבין, בשביל מה כל המשחק הפוליטי שעולה לקופת המדינה מיליארדי שקלים, אם לקבוע ולהחליט מה העם רוצה?! או שמא, אתה וחבריך מציעים את המשחק כדי שהילידים למיניהם ישתעשעו בנדמה לי ואתה וחבריך תעשו מה שאתם רוצים, כל הזמן?!
עצה קטנה. נצל את הזמן שהבוחר שלח אותך ואת חבריך לאופוזיציה לעשיית חשבון נפש מדוקדק, האם השתן לא על לך לראש כשהיית שר ומושל על הארץ? האם לא נהגת באכזריות ובבריונות כלפי אלה באוכלוסיה שאינך חושב כמוהם? האם השימוש החד-צדדי בכח השררה לא חוזר אליך היום כבומרנג, ובעצם החרדים דווקא בסדר?!
במקום להסית ולהדיח ציבור מאוכזב בדברי שנאה כלפי החרדים, תתרום מעט לקרוב לבבות ולהורדת גובה הלהבות, ופשוט תשתוק.
לאהוב כמו בנפאל
מי ייתן החבל שהשתלשל מהמסוק והציל את החבר'ה בנפאל, שיהיה החבל המחבר ומאחד בינינו כאן בארץ
השבוע ליווינו במתח ובדאגה את הבנים והבנות שלנו שעשו את מסע ההתבגרות והחניכה שלהם בנפאל.
מסורת הטיולים למקומות המסוכנים אף פעם לא הייתה מובנת לי אבל כיבדתי את החבר'ה הצעירים ואת החלטתם. כישראלי החי במדינה שופעת אדרנלין וסכנות ושבניה נמצאים שעה-שעה תחת סכנות אמיתיות של חיים ומוות, היה מצופה שמיד עם תום השירות הצבאי החברה ייסעו דווקא לשוויץ או למדינה באפריקה שיש בה עצים, קופים ובננות ולנפוש. פושט לגרש יתושים ולנקות את הראש.
…התמונה הפסטוראלית של ההרים והגאיות, השלג והנחלים והירוק, משקרים אותך לחשוב שמדובר בשוויץ. אבל נפאל, מסתבר היא סוג של מלכודת מוות ודאגות להורים שבסך הכל רצו לראות את ילדיהם הבוגרים עושים מה שבא להם, אבל לא מתגרים במוות.
המראות הקשים, הבכי והדאגה של ההורים חסרי הישע שנותרו בארץ לנוכח אי הוודאות באשר לגורל יקיריהם, קרעו את הלב. התסכול וחוסר האונים להושיט יד לבן או לבת הוציאו את ההורים והיקירים מהדעת.
…ודווקא ברגעים אלה, נחשׂפה (שוב) גדולתו של עם ישראל. הזרוע הארוכה של צה"ל הגיעה עד לנקיק הנסתר בהרים ובכפרים וחילצה את הבנים מן הגיהינום הנפאלי. מעבר לחברות הביטוח שטיפלו במבוטחיהם, מדינת ישראל הפכה למשך שבוע למה שהיא צריכה להיות בכל ימות השנה כאן בישראל.
פתאום לא שואלים 'מאיזו עדה אתה?' לא מתייחסים אליך כאל אדם סוג ב', מדינת תל אביב והפריפריה משלבות ידיים והכל נראה לרגע אידילי ומקסים, עד …שחוזרים למציאות הישראלית של הישראלי המכוער, גרבוז ואביב גפן, וחצרוני המזהם, אנשי השוקולד והבריונים בכבישים.
החבל שהשתלשל ממסוק ההצלה בנפאל צריך להיות חבל החיים המחבר אותנו כאן בכל ימות השנה, ובכל מקום.
נקווה שגם המטייל האחרון שברגע כתיבת שורות אלה נעדר, אור אסרף יימצא בריא ושלם, ואז אפשר יהיה לומר שיר הלל ותודה.
נתניהו רוקם ממשלה
& אילו הדבר היה תלוי בנתניהו, המשא ומתן 'הקואליציוני' היה נמשך ארבע שנים… נתניהו מזכיר את הילד שקיבל 30 גולות וכל רגע מוציא אותם, משחק בהם ומכניס אותם לכיס
לאט לאט ובטוח רוקם ראש הממשלה את ממשלתו הבאה. אחרי מופעי היהירות של חלק ממנהיגי המפלגות במהלך מערכת הבחירות, מעביר אותם נתניהו תהליך של חזרה לקרקע המציאות. אילו המחוקק לא היה מגביל את נתניהו בזמן להרכיב ממשלה, נדמה לי שהוא היה מקיים 'משא ומתן קואליציוני' במהלך כל הקדנציה, ארבע שנים.
האיש הזה עבר רצח אופי כמוהו לא היה במערכת הפוליטית זה שנים. יריביו לא היססו לשתות את בוקר, צהרים וערב, ונתניהו בתגובה שתה להם מנדטים. מסתבר שיש צדק בעולם.
נראה שהעולם נוהג כמנהגו והמנוסים והמשופשפים בפוליטיקה הם אלה שסוגרים ראשונים: יהדות התורה, כולנו, ש"ס וכך הלאה.
אלה שעדיין ניזונים מאנרגיית האגו של עצמם גם הם יפנימו את עובדות החיים ויצטרפו בסופו של יום לעגלת הממשלה העולה ירושלימה.
בינתיים המלאכה לא הסתיימה וברגע שתסתיים נסכם.
