נכון, גם אני (כבר) מבין שחשוב מאוד למדינת היהודים מי יהיה הנשיא הנוצרי (או אולי המוסלמי) שינהיג את המעצמה האמריקאית.
ואם אתה שייך לאגף הנאור של המפה הפוליטית (מר"צ, בל"ד, חדש) המייצגות נאמנה את העבר, אז בכלל אין מה לדבר. רגליהם כאן על אדמתה של מדינת היהודים וראשם ומאווייהם בארצות הברית, אז למה שלא יהיה חשוב להם מי הנשיא שלהם?!
קיים עדיין רצון בלתי מרוסן של עיתונאים ואנשי תקשורת (אלה שעוד לא חצו את הקווים) להחזיק ולהאמין בתפיסות פוליטיות מפלגתיות ולכפות באמצעות המיקרופון, המצלמה והמקלדת סדר יום שאינו קיים במציאות באמצעות 'פרשנות' או תוכן מוטה של כתבות ודיווחים. מה שקרה במהלך מערכת הבחירות הוציא מהם את השדים הקטנים של 'אמירות חדשותיות' במסווה של פרשנות מלומדת.
לפעמים אני מתפלא מכושר הפילפול וההתחכמות של ה'פרשנים' הללו, עד שבודק את עצמי, אולי אני הוא זה שהתחרפן ולא מבחין לאמת לשקר, לפרשנות או דיווח.
מה טוב יותר שיאמרו בפה מלא 'אני תומך באובמה' או 'אני חושב שרומני חשׁוך בדעותיו', ואחר כך יעברו לפרשנות? הם כמובן לא אומרים, אבל מקבלים רשות (בעיקר ברשתות המסחריות בטלוויזיה והרדיו וכמובן בעיתונים השונים 'של המדינה' השייכים ל'אנשים החושבים' את עצמם) לשטוף את מוחם של המאזינים, ביניהם כאלה שעדיין מאמינים ש'אם אמרו בעיתון, זה נכון'.
יש לקוות שהמסע להשחרת פניה של מדינת ישראל באמצעות טיפוח עוינות בין נתניהו לאובמה לא יצלח, וה'נאורים' החושבים שפגיעה של אובמה בנתניהו לא תיפגע בישראל, טועים.
אופס, סליחה. לדעתם לא, כי ראשם ומאווייהם באמריקה…
לא לכנסת, לאגמון החולה
את חלק מהמתמודדים לכנסת הייתי שולח לאגמון החולה, הכוונה לחברי כנסת מכהנים מטעם מפלגות פוליטיות גוססות כמו קדימה.
אגמון החולה נוצר למען העופות הנודדים הללו, ובמקום לכנסת הייתי שולח אותם (בכפיה) לאגמון החולה.
שואלים 'לאן נעלמה הבושה?' הבעיה היא שאנשים אלה לא יודעים מה זאת בושה. זה לא אומר שאסור לפוליטיקאי לשנות דעות או לעבור למפלגה אחרת המבטאת את דעותיו העכשוויות, ממש לא. כאן מדובר בחבורה של פוליטיקאים אופורטוניסטים (כדאיניקים) השמים את האגו והכבוד שלהם לפני כל אידיאולוגיה. תכונה אחת בולטת אצלם, הכישרון להסביר (ואף אחד לא מאמין להם) שההחלטה נפלה אחרי התלבטויות קשות, חיבוטי נפש, שיחות אין ספור עם מקורבים (בבואתו בראי) ואחרי שנלחץ על ידי תומכיו הנאמנים שיתמודד במפלגה אליה הוא החליט לערוק.
כאחד שמאמין בתבונה הקולקטיבית של הציבור להחליט נכון, שגם עם ה'עופות הנודדים' הללו ייעשה הדבר הנכון, טוטאלוסט ושילכו לעשות לביתם…
קו אדום ברמת הגולן
העימות בסוריה הולך וזולג אל עבר שיטחה של מדינת ישראל ברמת הגולן. כל עוד הייתה יציבות כלשהי בסוריה, שני הצדדים יכלו לקבל החלטות באשר לתגובותיהן במקרים של ירי לעבר ישראל. אולם, עכשיו המצב השתנה בצורה מסוכנת, ומשליטה סבירה על המהלכים בסוריה, הטפטופים של הקליעים הולך וגובר וכבר מדובר בירי פגזים לעבר ישובים אזרחיים.
הפרדוקס הוא שאילו הירי היה מתבצע במכוון, הבעיה הייתה פחות קריטית, כי לזה יש 'תרופות' מוכרות. אך, כאשר הטיפטוף הופך לזליגה וירי חוזר ונשנה, זה כבר מסוכן מאוד.
ישראל נמצאת במצב עדין ועליה להעביר מסר חד משמעי (באמצעות האו"ם, ארצות הברית ומדינות אירופה) שהקו האדום לאיפוק של ישראל הוא ירי לעבר ישובים, ירי לעבר ילדים ונשים חסרי אונים.
כן, כבר שומעים ברקע 'מה פתאום להגיב, רק נסתבך ככה'.
נסתבך, רק אם לא נאותת לצד השני שההחלטה לפגוע באזרחי ישראל היא קו אדום עבה וכל חריגה ממנו תחייב את ישראל להגיב בהתאם.
ככה 'חוגגים' חג בסוריה
אגב סוריה. בשבוע שעבר ציינו הסורים, הן חבריו של אסד והן המורדים, את חג הקורבן, לא לפני שהסכימו על הפסקת אש 'לרגל החג'.
…הם כל כך הידרו ביישום ההחלטה והקריבו 400 נטבחים. חג הקורבן… מצמרר…
אי אפשר בלי לפיד, הוא מזמין את זה…
אמרנו לא פעם שהאיש אשף תקשורת והראיה, שיחרור מבוקר של החומרים שלו לתקשורת. יפה.
אבל מה לעשות, ובשלב מסוים חייבים לחשוף את הקרונות שיוביל הקטר לפיד, כמו היה זה הריון ויתגלה לעין כל בסופו של דבר.
עד כמה האיש מוזר, מנותק ומסוכן יעידו הדברים הבאים.
הוא החליט החלטה שאילו היה מקבל אותה מישהו אחר, ששמו אינו לפיד, ואתם יודעים מה? מימין ומשמאל, האיש היה נרדף עד שאול. הוא החליט שהוא השליט (אין מילה אחרת) הכל יכול למשך עשר (10) השנים הבאות ללא אפשרות לערער על כך. עוד הוא החליט (פה אחד) שהוא ורק הוא (סליחה, הוא 'יתייעץ') יקבע את מיקומם של חברי המפלגה ברשימה לכנסת.
כתבתי את הדברים הרגע, והנה אני כבר לא מאמין שזה יכול להיות…
בכל מקרה, מי שהולך עם לפיד עכשיו למרות הדברים הללו, שלא יבכה מחר כאשר הוא יהיה הקורבן, במישרין או בעקיפין.
להצדיע לזבולון אורלב
ואי אפשר בלי מילה על ח"כ זבולון אורלב
לנוכח השיממון והאפרוריות אצל רבים מחברי הכנסת ה-18, בולט חה"כ אורלב בפעילותו הפרלמנטארית הממושכת והטובה.
איני מתכוון למסריו הפוליטיים-אידיאולוגים בהכרח, אלא לאופן בו הוא מילא את תפקידו.
לא אחת נדרשתי לקבל ממנו תגובה או התייחסות לנושאים חברתיים חינוכיים בהם הוא טיפל בשלל תפקידיו, ותמיד נעניתי בנועם ובתשובות ענייניות.
אדוני חבר הכנסת זבולון אורלב, אתה יכול להתנחם בעובדה שהכנסת תחסר אותך, ולא אתה תחסר אותה. בהצלחה ובבריאות איתנה עד מאה ועשרים.
