לטננבאום מותר, למנגיסטו לא!
השבוע באו שני אירועים שונים והזכירו לנו עד כמה החברה חולה.
הראשון. סיפורו של הזמר קובי אפללו אשר יצא לבילוי לילי במועדון והוד מעלתה הסלקטורית מנעה ממנו את הכניסה.
אם מישהו חשב שיש הנחה לשחורים סלבים, אז הוא לא יודע היכן הוא חי ועד כמה הגזענות עמוקה וטבעית בעיני אלו שמפלים. חבר'ה נוספים שעמדו שם חשבו לתומם שהגברת לא מזהה את הזמר ואמרו לה "למה את לא מכניסה אותו. זה הזמר קובי אפללו". ממש הזיז לה…
מקרה שני, חמור יותר זו העובדה שמדינת ישראל באמצעות הזרוע המשפטית ובחתימתה מנעה קרוב לשנה מלפרסם את דבר הימצאותו של האזרח אברהם מנגיסטו ממוצא אתיופי בעזה.
למרות כל האיומים מבית מחוץ והרצון לשמור על פרופורציות נכונות של החיים, אי אפשר שלא להתקומם על ההחלטה שלא לאפשר למשפחתו של מנגיסטו את מה שאיפשרו למשפחת החייל החטוף גלעד שליט בצדק ולהבדיל, סוחר הסמים אלחנן טננבאום חברו האישי של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל שדחף ודאג שהאיש ישוחרר בכל מחיר, מה שאכן קרה בסופו של דבר.
מחודש נובמבר שנה שעברה האיש נמצא בידי החמאס ומדינת ישראל חוסמת כל אפשרות להביא את המידע הזה לציבור. לא מאפשרת למשפחה האומללה לזעוק את זעקתה, דבר הכי אנושי, לצעוק.
פעם אחר פעם אני תוהה מאין הרוע, האטימות והזלזול באחים לצרה? פעם ועוד פעם מתגלים תקלות חמורות בקבלת החלטות בנושאים אנושיים שאין בינם ובין ביטחון המדינה ולא כלום.
יש להפריד בין העניין האנושי כלפי המשפחה לאפשר לה לזעוק את זעקתה כפי שנהוג במדינה דמוקרטית ובין החלטת המדינה כיצד היא נוהגת עם אזרחיה שמסרו את נפשם בידי האויב וכמה 'לשלם' עבור פדיונם.
המחשבה הזאת טורדת אותי כי גם העיתונות והרשתות החברתיות כשלו במשימה הזאת.
מפחיד לחשוב שמישהו יכול להיעלם מעל האדמה ואפשר יהיה להסתיר זאת כמעט שנה, אלא אם אתה אתיופי…
כחלון ודרעי, מה נסגר איתכם?!
למה מחכים משה ומכלוף נציגי השקופים והמחוקים, לבחירות הבאות? & תעזרו לאחיכם
ההכרזה שיצא מפיו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להשבתת המשק בעוד כשבועיים בעניינם של עובדי הקבלן תקבל תמיכה מקיר לקיר בציבור הישראלי.
העובדה שהיום יושבים בממשלה לפחות שני שרים בכירים משה כחלון שר האוצר ומכלוף דרעי שר הכלכלה, והגיעו למעמדם בזכות 'עמך' או בזכות ה'שקופים', לא מותירה בידם אלא להכיל את כל חוקי העבודה והתנאים הסוציאליים על העובדים האלה.
יו"ר ההסתדרות פועל נכון, ובמקרה הזה חבל ששני השרים המכובדים צריכים להגיב ליוזמה שלו, במקום שהם יהיו אלה אשר יוזמים חקיקה והחלת החוקים על העובדים המקבלים יחס שקיבלו פועלים שחורים באמריקה.
אני לא מגזים בתיאור, למי ששואל, ומציין שקל להיות אדם המשתכר היטב עם ביטחון תעסוקתי ואין ספור תנאים סוציאליים, למי יותר ולמי פחות, ולא להיות מזועזע ממה שעובר על האנשים האומללים האלה. מדובר במאות אלפים אשר לא יודעים אם בבוקר תהיה להם עבודה, אם המעסיק יואיל בטובו לשלם להם את שמגיע להם, אם מעסיק סאדיסט לא יתעמר ויתעלל בהם ועוד כהנה וכהנה תלאות חיים שאצלם זו שגרה.
היות והשרים כחלון ודרעי עברו דבר או שניים בחיים כשחורים ובוגרי מעברות, מעליב שנסנקורן מההסתדרות צריך לאיים עליהם שהם, החברתיים יעניקו בדין לאחיהם את זכויותיהם.
אומץ לב ציבורי לא מתבטא רק באמירות לפני בחירות, הוא רלבנטי דווקא ובעיקר אחרי הבחירות, במיוחד אם אתה שר האוצר או שר הכלכלה. כחלון ודרעי, והדגשת שמם המשפחה אינה מקרית, יש לכם הזדמנות של כבוד להתעשת ולשנות את המהלך שמבחינתכם יהיה הצלחה, לכם יהיה בזיון ואם יצליח, לא אתם תהיו חתומים עליו.
יובב האיראני ושמשון האמריקאי עלולים להצליח
שמתם לב שבחודשים האחרונים לא הזכרנו כאן במדור את חוסין אובמה וחסן רוחני?!
ממש לא במקרה. השניים עבדו על הקומבינה שלהם כמו זוג שועלים שקראו היטב את סיפורי 'אלף לילה ולילה' וקינחו ב'עלי באבא וארבעים השודדים'.
הרבה מסכי עשן מתוזמנים אפפו את שמי המזרח התיכון, אירופה ואמריקה. המון דיסאינפורמציה ומסרים כפולים הופרחו לחלל האוויר כדי לטשטש ולהרדים את בנימין נתניהו והמודאגים מפני מעשה ההונאה שמבשלים השניים. הגדיל לעשות סאנשו פנשה האמריקאי ג'ון קרי שלקח את התפקיד ברצינות ושבר לעצמו את הרגל… שטויות נשמעות משכנעות יותר כאשר הרגל שלך גבוסה, אמר לעצמו.
עצוב להיות סטטיסט במחזה שמפיקים כוחות הרשע באיראן ובאו"ם תחת מטריה הרמטית של הגדולה במדינות הדמוקרטיות בעולם.
אל תבוא בטענות? אל האו"ם? אל מעוז הדמוקרטיה, אמריקה? אל האדם החזק ביותר על הכדור, אובמה? אלי מי?
ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה מעל ומעבר למה שאדם אחד יכול לעשות כדים לעצור את הטירוף שהולך בשוויץ. על אף שהותקף והושמץ מבית על ידי נשים ואנשים קטנים שגורל העם היהודי אינו מעניין אותם, העיקר להפיל ולפגוע בנתניהו. בנימין נתניהו פועל לבדו בתוך אפלה ומגשש את הדרך או המקלט למדינה היחידה בעולם שבסך הכל רוצה להתקיים.
כואב להגיע למסקנה שכנראה אחרי שכל הדרכים לעצור את איראן מכוונתה לייצר פצצות אטום מוצו, נותרה עוד דרך אחת שאף אחד לא רוצה בה, אבל היא תוביל לתוצאה שכולם רוצים בה. הדרך הצבאי.
נא לא להיכנס לפאניקה, כי כבר כחמש-שש שנים, עם היוודע כוונותיה של איראן ליצר את פצצות האטום, נכתב כאן שצריך להתייחס למילים שהשמיעו מנהיגי איראן כאילו והטילים כבר באוויר, ולתקוף.
יוון שלא הכרנו
השבוע הייתה לי נחת רוח ממהלכיו של ראש ממשלת יוון ציפראס במאבקו מול המדינות האירופאיות החמדניות גרמניה וצרפת.
לא שהיוונים פטורים מביקורת על אי אלו נורמות עבודה, מנוחה ואוזו, ממש לא.
הקנצלרית הגרמנית מרקל והנשיא הצרפתי הולנד מייצגים את אירופה השבעה זאת האוכלת שתי ארוחות צהרים ביום ומקנחת בבירה בווארית משובחת ויין צרפתי.
ראש הממשלה היווני מקיים את שהבטיח לעמו מול דריכת תחמושת האירו הדורסנית של המדינות החזקות, והוכיח לעמיתיו באיחוד האירופי שיוון אינה מדינה של עבדים וחלקי חילוף לאירופאים. ציפראס החזיר את הכבוד למנהיגות החכמה והנחושה לשרת את בני עמה, לא רק באמירות סרק לפני שהוא נבחר.
אני לוקח בחשבון, כפי שנכתב לעיל, שהאמת לא נמצאת כולה אצל היוונים, אבל דבר אחד יש ליוונים שאין לאף מדינה אירופאית שׂבעה המקיאה את עצמה לדעת מעודף טוב. ליוון יש את ציפראס, מנהיג אמיתי שעוד יבחר לאיש השנה על ידי המגזין טיים.
