עַם שאנשיו נטבחים ב'שורה הראשונה', מנהיגו יצעד בשורה הראשונה
משהו חדש לכם?! מישהו מופתע?! לא?!
אז ממשיכים הלאה
עכשיו, שבוע אחרי הטבח בצרפת כאשר האבק שקע (אלא אם כן לא יתרחש או התרחש טבח נוסף), אפשר לנסות לומר מספר מילים.
לנוכח מסע השכחה המאורגן על ידי חוגים מסוימים בחברה הישראלית בכל הקשור להיסטוריה ולמסורת היהודית, קיבלנו תזכורת כואבת ששום דבר לא השתנה. דבר לא שכחו שונאינו.
דבר לא השתנה, אני מתכוון מאז ימי פרעה והוראתו להשליך ליאור כל בן מבני ישראל, מסעי הצלב, ימי האינקוויזיציה, הפוגרומים ועד הימים במאה הקודמת בהם יהודים טשטשו את זהותם והתבוללו. התבוללו עד שהגיע …היטלר וחבר רוצחיו והשאר היסטוריה…
מה עוד אפשר לומר לנוכח התמונות, זעקות השבר והלוויות בירושלים של יהודים שנרצחו בגלל יהדותם.
יש לנו מדינה, מדינת היהודים שגם היא לא מוכיחה את ההנחה שיהודים לא יפגעו כאשר תהיה להם מדינה. יש מדינה. והרצח נמשך.
אולי הגיע הזמן לאמץ את הקביעה עתיקת היומין בנוסח המקורי שלה "עשיו שונא ליעקב"? אם נפרושׁ לרגע מהעדר ההולך וגדל המנסה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהדביק בצורה מלאכותית בין עשיו ליעקב, ונחשוב על האופציה היותר בריאה שרצוי וכדאי להתרכז בבניית ה'אני' היהודי שלנו, המהות היהודית המושתתת על מקורותינו, ולא דווקא בתרגום הדתי שלה? לצערנו, כל דבר המריח 'יהדות' או 'יהודי', גורם לתגובה אינסטינקטיבית של דחייה ושלילה מצד 'הנאורים' אנשי העולם האוניברסאלי.
גם ילד קטן אשר נכווה פעם אחר פעם מנגיעה באש, מבין בסופו של דבר שמהאש נכווים, אמת בסיסית ש'הנאורים' בקרבנו מסרבים לקבל. אדרבא, זה רק מגביר אצלם את המוטיבציה להתחכם ולהתעקש שהריצפה עקומה ולא שחלילה הם לא יודעים לרקוד…
בארץ ישראל הקים וחידש העם היהודי את מושבו והגיע הזמן שגם יצוק תוכן ממשי לתוכו, את ערכיו היהודיים המתבטאים בראש ובראשונה בהכרה בזהותו (ולא נאמר ה'מיוחדת' כדי לא להעלות את לחץ דמם של ה'נאורים', נאמר 'השונה').
הנוסחא עליה אנו מדברים פשוטה מאוד ומבוססת על חוכמת העבר: דע מאין באת ולאן אתה הולך (ואת ב'פני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון', נקפיא לעת עתה כתרומה צנועה לרצון להתקרב איש אל אחיו ולא לסבך את מסע ההתקרבות הזה מול 'הנאורים').
הכרת הזהות היהודית היא צו השעה כאשר אנחנו עדים לתגובות לא רציונאליות כלפי יהודים שכל מבוקשם להיות יהודים. יהודים.
שמאלנים תודו, מה שנתניהו יעשה, תהיו נגד
זה כבר מגוחך, התגובות של השמאל, רוצים לשמוע על המדינה, צה"ל, הצעירים, תעסוקה, מסתננים ונאמנות
ובהמשך ישיר, ולא נוח, אי אפשר שלא להתייחס לכמויות הרוע והארס שנטפו במהלך מסעו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצרת ההזדהות בפריז.
יש הרושם ההולך ומתגבר שהשמאלנים בארץ, בפוליטיקה ובתקשורת, הוציא 'חוזה' על ראשו הפוליטי של נתניהו. החוזה מסתכם במשפט אחד 'רק לא ביבי'. אגב, זה מזכיר את הסגנון הנהוג במאפיות בסיציליה ובארצות הברית. שם לא משחיתים הרבה מילים כדי לחסל יריבים. הנהון קל בראש, הורדת בוהן או מצמוץ קליל בעניים. התשדורת ברורה ואינה מצריכה תרגום. 'חסל!'.
בינינו, אם נתניהו לא היה נוסע. המקהלה הייתה קורעת אותו 'איך הוא מרשה לעצמו להפנות עורף לידידנו באירופה ובעולם החופשי ולהיעדר מהעצרת'. טוב, זה ברור וצפוי.
אבל מה, נתניהו כמו ביבי, בא להם בהפוכה. הוא נסע וייצג את מדינת היהודים בכבוד. צעד בשורה הראשונה, על משקל הקורבנות היהודיים היו ב'שורה' הראשונה, גם אני, ראש ממשלת העם היהודי אהיה בשורה הראשונה.
נתניהו אמר את מה שכל יהודי היה אומר לאחיו 'ישראל היא הבית שלכם, ברוכים הבאים'.
יש לקוות שעכשיו אחרי שגם במפלגת העבודה סיימו את בחירת מועמדיהם לרשימה לכנסת, הרוחות יירגעו, וגם שם יעשו אבחנה בין אינטרסים לגיטימיים של התנהלות פוליטית ובין קווים אדומים שאסור לעבור אותם, גם אם מדובר בראש הממשלה בנימין נתניהו.
ציפי, לתשומת ליבך.
רשימת 'העבודה' בסימן של אנטי
אנטי ביטחונית, אנטי תרבות מזרחית, אנטי פטריוטית, אנטי דתית ו'רק לא ביבי'. זאת הבשורה הגדולה לעם ישראל?!
השבוע נערכו עוד שתי מערכות בחירות פנימיות, בעבודה ובבית היהודי.
נדבר על העבודה. ראשית, ברכות על סיום ההליך הדמוקרטי בו מתפקדי המפלגה בחרו את נציגיהם. העבודה, במובן זה, שייכת למפלגות המשקפות את רצון בוחריהן דרך בחירות פנימיות, וזו תרומה ממשית לשיח הדמוקרטי.
הרשימה מוזרה, בלשון המעטה, ונדמה שהמילה 'קיצונית' הומצאה כדי לתאר את מה שהיא מייצגת בבחירות 2015.
היא מאופיינת באנטי. אנטי דתית, אנטי חברתית (אינה מייצגת את חתך האוכלוסייה הטבעית שלה בשכונות, בפריפריה ובמעמד העובדים), אנטי ביטחונית, אנטי פטריוטית (כן, ככה קוראים לרשימה בה נמצאים: מירב מיכאלי, סתיו שפיר וזוהיר בהלול) ומלבד המהפכה הנשית (כל הכבוד), חלה נסיגה בכל החזיתות שאבות המפלגה טיפחו בתחילת דרכה.
אין לי ספק שמצביעי המפלגה מרוצים מהסיבה הפשוטה, כל אחד הכניס לרשימה אחד או אחת שמייצג אותו. אבל מה עם המסה הקריטית של הרשימה כולה?! קטסטרופה.
כן, ועוד דבר. רשימת מפלגת העבודה נוסח 2015 דחקה את הייצוג המתקרא מזרחי (לא רק במובן המוצא, אלא בהגדרה הרחבה של תרבות), ואל תנפנפו בעמיר פרץ…
צריך להודות למפלגת העבודה על כך שבבחירות הקרובות היא לא צריכה לומר הרבה, הכל ברור וגלוי ומיוצג על ידי חבריה ברשימה החל ממירב מיכאלי (הצבעתי בל"ד), פרופ' מנואל טרכטנברג המשוריין (יכולתי לעשות מהפכה במחאה החברתית ולא עשיתי) וכלה בנציג במשבצת הערבית זוהיר בהלול הערבי מחמד (אני פלסטינאי גא).
רשימת העבודה לכנסת לא צריכה להוסיף דבר תוצאות הפריימריז. העובדות, המועמדים מדברים בעד עצמם.
