לכבוד יום הכיפורים מביא לכם שלושה ציטוטים מן המקורות.
הראשון, מספר משלי, הנשמע פשוט וברור, אך עמוק להבנה. "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם". יש להכיר בדברים השליליים כדי לדעת להתרחק ולתקן אותם ולא לשוב אליהם בעתיד, ואז הרחמים יבואו והסליחה תבוא גם היא. לחטוא ולבקש סליחה באותו זמן, לא עובד.
הציטוט השני הוא מפיוט מהסליחות. "נִפּלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו". אם כבר לעמוד לדין ומשפט צדק, רק בפני בורא עולם. הצדק ייעשה, כולל שיקולים של רחמים והקלות בעונש. שלא כמו אצל שופט בשר ודם שרק הבורא יודע מדוע שני פושעים מקבלים עונשים שונים.
והציטוט השלישי הוא מתפילת שחרית. "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו". תחשוב שתמיד רואים אותך, אם זה מה שיעזור לך לרסן את עצמך. מידת האמת היא הבסיס לקיומה של חברה, בין אם אדם לחברו ואם ביחסים שבין אדם לבוראו. הבורא לא זקוק לשיתוף פעולה או חשיפה מצידנו כדי לדעת את האמת כמו ביחסים שבין אדם לחברו. בלי תשתית של אמת, אין תקומה לקיומה של חברה בריאה.
אגב, יהודי מאמין יודע שעינו של הבורא פקוחה ומלווה את מעשיו של האדם לאורך כל ימי חייו, ביום ובלילה, בקיץ ובחורף, בעת שינה ויקיצה. ובני האדם רק עכשיו גילו את מצלמות האבטחה כדי לתפוס גנבים ועבריינים.
בחייל, ולא ברעדה
לפעמים, להתגונן זה לתקוף
אנחנו מצויים חמישה ימים לפני היום הגדול והחשוב בחייו של כל יהודי, יום הכיפורים.
השנה יצא שאת מה שנכתוב כאן יהיה אפשר לקרוא ולעכל באיטיות עוד לפני היום עצמו. סוג של יתרון.
אם נתעלם לרגע מהבעיות האישיות של כל אחד מאיתנו, ואני מאמין שיש המון בעיות לכל אחד ואחת מאיתנו, ונביט אל מעבר לקצה האף שלנו, אל עבר ירושלים ומה שקורה שם, נבין שהאבק עדיין לא התפזר והאובך הולך ללוות אותנו עוד זמן רב.
העובדה שיהודי הנוסע לחגוג את ראש השנה נרצח בידי פורעים ערביים, ממשיכי דרכו של המופתי אמין אל חוסיני, ועדיין עסוקים בישיבות, סיורים וסיפורי סבתא, צריכה להדליק נורה אדומה גדולה לכל אחד מאיתנו.
פתרון הבעיה נמצא בשני מקומות. בכנסת ישראל אשר היא ורק היא צריכה לחוקק חוקים אשר כח הרתעתם לא תוטל בספק והמשטרה והפרקליטות ובתי המשפט.
אם אני לא טועה הכנסת ציידה את מערכת הפרקליטות ובתי המשפט בעונשים שאילו היו מפעילים אותם ככתבם ולשונם מיד עם האבן הראשונה, יתכן שלא היינו מגיעים לקטסטרופה של היום.
כאשר אתה נחשף לתמונות ולסרטים בהם מיידים אבנים, בקבוקי תבערה, זיקוקים וסלעים על בתים ורכבים ישראליים-יהודיים, אתה מבין שאנחנו נמצאים במלחמה, רק שלא הודיעו לנו שפרצה.
הפחד מפני אינתיפאדה, כמו שמפמפמים לנו הערב והשכם באמצעי התקשורת, האינתיפאדה הכוללת שתיפול עלינו ותסריטי אימה ופחד, משחקים אך ורק לידי הפורעים השואבים ביטחון ונוספים עליהם עוד טרוריסטים.
הגיע הזמן לומר בפה מלא, שכל עוד ההחלטה להימצא ביהודה ושומרון נתקבלה על ידי הריבון הישראלי, הכנסת, כללי ה'משחק' צריכים להיות ברורים ובהירים.
כל עבירה שיש בה סיכון חיים, ישחרר את המתגונן (האזרח עצמו, השוטר, החייל) מאחריות לתוצאות התגוננותו.
המסר חייב להיות ברור ואותו חייבים לגבות בפרקליטות ובמח"ש, שלכל אירוע מסוג זה כאשר התוקף היה זה שנקט בפעולה האלימה, יהיה חיסיון פלילי ואזרחי לאזרח, השוטר והחייל המותקפים.
הסיפור הזה של הרצח המזדחל טיפין טיפין חייב להסתיים באופן שלא רק שרצונם של הפורעים יפגע, אלא גם כדאיות מעשיהם לא תשתלם. הפורעים יהיו נתונים בסכנה ממשית בשטח, ואם יתפסו יהיו צפויים לעונשים כבדים מאוד.
נראה שיום הכיפורים יכול להיות התחלה מתאימה.
נ.ב
הדברים אמורים רק לגבי הפורעים ומבקשי רעתנו ואינם מכוונים לחפים מפשע.
עכשיו תורי
אמריקה גמרה את הסוס והיא מזכירה אימפריות ענק לפניה שירדו מבמת ההיסטוריה ונשכחו לעד.
אם ככה בוחרים נשיא (בפעם השנייה) ברציפות, אז אני מוכן שכל שני וחמישי יהיו בחירות בישראל.
די לעקוב אחרי מסע ההתאבדות של הדמוקרטיה הגדולה כדי להבין שהעולם החופשי נמצא בצרות.
פעם, אמריקה העבירה רטט של פחד אצל כל מיני מדינות קיקיוניות שהעזו לנקוט בטרור, שלא לדבר על ארגונים וכנופיות בין לאומיות.
זה שאמריקה באמצעות הסי. אי. איי. אחראית על יצירתם של מפלצות לא מעטות, תזכו לקרוא בפרוטוקולים ובחומרים החסויים שתשחרר הדמוקרטיה האמריקאית בעוד שנים. אבל, לחשוב שאמריקה היא אכן המגן, השוטר של העולם החופשי, זו שטות.
לראות את המועמד דונאלד טראמפ גורם לגעיית הציבור שמן הסתם מומן כדי שיגיע לאולמות, מפחיד מפחיד מאוד.
זה לא שאצלנו הכל שפיר, בטח לא בכנסת הנוכחית, ובלי להזכיר שמות, חלק מחברי הכנסת היו מרגישים בנוח במקומות שהקשר שלהם למילה 'כנסת' יכול היה להיות רק אם היו מוסיפים את המילה 'בית'. כיפור, תפילות.
הדברים הללו נשמעים מעט לא מעניינים, וזאת הבעיה. אלה הדברים הנמצאים ברומו של עולם והם הם אשר קובעים את סדר היום של העולם ושלנו.
ולכן, צריך להתפלל שבמרוץ לבית הלבן ולמקדש ישראל, ינצח המשיח. כי פתרון אנושי למה שקורה קשה למצוא.
רגע של נחת
מזכיר וועדת פרס נובל כתב ספר (תמיד תהיתי מדוע האמת נמצאת רק בספרים ולא במציאות?!) ובו הוא אומר שהייתה טעות להעניק לנשיא ארצות הברית ברק חוסין אובמה את פרס נובל לשלום.
דברים אלה נכתבו ונשאלו ממש כאן ובטורים רבים בעיתונות בזמן אמת.
ועל זה נאמר גילה את אמריקה, מזכיר הפרס.
מערכת המשפט והחוקים צריכים להיות החמצן של החברה, ולא החנקן
כמי שמאמין ששלטון החוק חייב להיות איתן ובלתי תלוי, צרמו לי דבריו של הפרשן לענייני משפט של קול ישראל משה נגבי, שתקף את שרת המשפטים על עמדתה ביחס לבחירתו של היועץ המשפטי הבא לממשלה.
הביקורת של נגבי חושפת יהירות והתנשאות שאם מישהו חשב שהיא הוכהתה עם השנים אזי טעה. כנראה שקיימת חבורה, מועדון סגור של משפטנים הפזורים במערכות השונות בפרקליטות, בבתי המשפט ובקרב משפטנים דוגמת משה נגבי הבטוחים שזכות הווטו על אורחות החיים שלנו נתונה בידיהם.
השפעתו ההרסנית של היועץ המשפטי הנוכחי על אורחות חיינו הייתה אמורה במדינה נורמאלית להוות ציון דרך שלילי של איזה יועץ אסור לבחור. וכאן, ברוב חוצפתם בולמים כל דיון בשאלה העקרונית שבמהותה חברתית-משפטית על ידי מתקפות אישיות חסרות רסן כלפי כל מי שלא מתיישר עם סדר היום שלהם.
אם יש חוצפה, היא נמצאת אצל משה נגבי וחבריו לדעה.
נ.ב
מעניין, אחרי מספר אלפים של פליטים, מדינות אירופה התייאשו והרוע והאכזריות (והם יודעים להיות רעים ואכזריים) יצאו להם בסיטונות.
עכשיו צריכים לבקש סליחה, מחילה וכפרה מתושבי דרום תל אביב שחירותם נשללה ועירם נבזזה ונשדדה מהם בסיועה של המדינה והעמותות ה'הומניטריות'.
