גדעון, אתה בטוח שאינך טועה?!
סער קורץ מחומרים מהם עשויים מנהיגים, אלא שגם חומרים צריכים להבשיל & איני בטוח שמאות המוזמנים שמחו לשמוע שהם הגיעו ל'לוויה' במקום החתונה אליה הוזמנו
הפצצה שהטיל שר הפנים גדעון סער השבוע במהלך 'הרמת כוסית' לכבוד ראש השנה עם פעילי הליכוד, לא התפוצצה עדיין. הוא הטיל פצצת מצרר, פצצה אחת ובתוכה המון פצצות קטנות וקטלניות.
אם התכוון סער לפגוע בראש הממשלה נתניהו, הוא פספס בגדול. במי שכן הוא יפגע זה בסיכויי הליכוד לזכות בראשות הממשלה, אם נתניהו לא יהיה המועמד.
ראשית, בגלל העובדה שהפצצה הזאת לא התפוצצה, ופצצה יכולה להיות אפקטיבית רק אם היא מתפוצצת.
שנית, העובדה שסער הזמין מאות רבות של חברים ופעילים מכל קצות הארץ לדבר אחד (הרמת כוסית) והודיע להם שהוא פורש, פגעה קשות בכבודם לדעתי. דומה הדבר לאחד שמזמין לחתונה ועושה לוויה. לא מתנהגים כך לחברים…
מעשהו של סער מזכיר לי מִמרה שהייתה שגורה בזמנו בפיהם של הפוליטיקאים הוותיקים ונאמרה לפוליטיקאים עם אמביציה ואגו במידת אקסטרה לארג'. "אצה לו הדרך", הם אמרו למי שרצה להקדים את המאוחר ולרשת מנהיג מצליח במהלך כהונתו. סער רק מזכיר…
האם מעשהו של גדעון סער מקרב אותו לכס ראש הממשלה? לא בטוח. אמנם, ראש ממשלה נבחר זה העומד בראש המפלגה הגדולה שעליו הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה. אולם הציבור מתייחס יותר למועמד ורק אחר כך למפלגה כאשר מדובר בראשות ממשלה.
באופן פרדוכסלי סיכויו של בנימין נתניהו לזכות שוב בראשות הממשלה גוברים, ככל שקמים מועמדים מתוך מפלגתו ומנסים לפגוע במרותו וסמכותו כראש ממשלה.
מפחידים את עצמם בעוטף עזה
אתמול (חמישי) קבלנו הדגמה לנזקים שאנחנו גורמים לעצמנו וכיצד זה משפיע על האוכלוסייה האזרחית בישובי עוטף עזה.
אתרי האינטרנט והמדיה הכריזו בקולי קולות על 'מטחים כבדים של רקטות לעבר ישובי עוטף עזה'.
מה באמת? נורו מטחים כבדים, לאהה?
האמת, שזה לא מפתיע ממש. עוד במהלך הלחימה תזמרה מקהלה מתוך הישובים בדרום על כך ש'לא נחזור לנחל עוז' 'לא נחזור לבית שלנו בעוטף עזה. אנחנו נשארים במרכז' ועוד.
הביקורת על הדברים אינה שיפוטית אלא באה ממקום של אכזבה ועלבון על התפנית החדה שקרתה לחלקים בעם ביחסם למונח 'אחריות קולקטיבית'. לא אני המצאתי את המושג הזה, אבל אני זוכר שהוא נאמר דווקא על ידי אזרחים ותושבי מדינת ישראל גם מעוטף עזה.
מסכת ההפחדות העצמית הגיעה לשיא במקהלה המדקלמת טקסטים שהיו ידועים ומוכרים לאורך ההיסטוריה שלנו בארץ ישראל, אלא שהפעם הטקסטים האלה נאמרים במן חדווה כאילו והאויב נמצא כאן בירושלים ובלשכת ראש הממשלה.
אחרי האמירות התכופות ש'לא חוזרים הביתה' חלחלו היטב לתודעתם-שלהם, עכשיו הדמיון עובד ברמות עד כדי 'מטחים כבדים של רקטות', שלא היו ולא נבראו.
חברים וחברות, הגיעה העת להשמיע אזעקת הרגעה ולחוש את פסק הזמן השקט, שבטח יופר מתישהו.
לפיד מחכה לטלפון מאראלה ממפעל הפיס
נראה, שהדמיון של לפיד עולה על כל דמיון, אפילו על מציאות בה התרחשה מלחמה בדרום וצריך לשלם
הויכוח בין שר האוצר וראש הממשלה ושר הביטחון על תקציב המדינה ותקציב הביטחון נראה ונשמע הזוי. מצד אחד, שר צעיר ודינאמי, חסר ניסיון בעבודה ציבורית המחזיק בעוצמה פיננסית גדולה, יאיר לפיד, ומאידך, ראש הממשלה והמציאות שנכפתה על מדינת ישראל בקיץ האחרון.
כן ועוד משהו. שר אוצר עם צעצוע שהבטיח להביא לבוחרים, מע"מ 0. כאילו, מה? לא הייתה מלחמה קרוב לחודשים? אין חובות של הממשלה לאזרחים במיליארדי שקלים על נזקים ואיבוד ימי עבודה? אין תוכניות לתיקון הנזקים? יש רק "מע"מ 0".
יש בעיה, והיא לא אצלנו. מקווה ששר האוצר מחזיק במנוי פיס ומחכה לאראלה שתתקשר אליו
