פוגרום בירושלים

הרוצחים בירושלים החזירו אותנו לפרעות קישינב, מאורעות תרפ"ט, הטבח במעלות, כביש החוף וקריית שמונה (רשימה חלקית) & ממשלת ישראל והכנסת חייבות לעשות ריסט לכל מה שהיה מוסכם ולבנות את היחס לרוצחים לפי כללים חדשים

יש ימים שאני רוצה לחיות בשוויץ, מלזיה ואפילו להתנדנד בערסל בקובה, אבל אני מתעשת מיד ומבין שאני יהודי החי במדינת ישראל, מדינת היהודים. מדינה שהיא גם מקלט. זה קורה לי בימים האלה. השבוע.

יש פעמים בחיים שאתה מוכן לעזוב הכל, להשתחרר מהמחויבויות שלך לחברה, למשפחה ולעצמך, ולומר "סליחה, טעיתי". אלה הימים.

עם כל ההבנה, עם כל החמלה ועם כל מה שלמדת במהלך חייך, הן בבית הספר והן מהחיים עצמם, אתה עומד מתוסכל, מובס נוכח פניה האכזריות של המציאות, ושואל "למה?!".

אתה, שכל חייך האמנת שבצלם ברא אלוקים את האדם, משפשף את עיניך ושואל "למה?". מדוע אלה שאתה נמצא איתם, נושם את אותו האוויר ושותה את אותם מים, שונאים אותך שנאת מוות, שנאה תהומית שאינה ניתנת לגישור. שאינה ניתנת לריפוי.

השבוע נפל דבר במערכת היחסים שלנו מול הערבים המוסלמים, אלה מביניהם העומדים עלינו לכלותינו. השבוע נפרץ המחסום האחרון שהיה אמור לשמור על התקווה שבכל זאת יש סיכוי. כן שתי מדינות, לא שתי מדינות, זה כבר לא העניין. חשבנו, שהרוב הדומם יגבר על הרוב המסיט הרוצח, זה שמוכן לחצות את המפתן הקדוש, מפתן בית התפילה, בית הכנסת שלנו.

עם גרזן ביד, אקדח וסכין, הם פרצו אל בית כנסת שהתפללו בו יהודים, בישראל, בירושלים, ושיחזרו את שריפת היהודים בבתי כנסת בשואה, את פרעות קישנב, מאורעות תרפ"ט בחברון ובישוב היהודי בארץ. אז, טבחו הערבים ורצחו מאה ושלושה עשר ילדים, נשים וטף ופצעו כשלוש מאות חמישים. השבוע, רק עשרות שנים אחרי, טבחו שני ערבים ושחטו יהודים שהיו בשיחה עם אלוקים, עם 'אללה ואכבר' שהם מאמינים בו. לא, לא נכון, אין להם לא 'אללה ואכבר' ושום אלוקים.

צר לי וכואב לי, אבל הסיפור שנקרא "שלום" נגמר, נדרס, נדקר ועלה השמיימה עם נשמותיהם של הנרצחים השבוע בבית הכנסת. השלום שלנו הוא האלוקים עצמו, זה שמו. ה'שלום' שלהם הוא הגרזן נוטף דם יהודי, מכונית שגלגליה מגואלים בדם יהודי, זה סכין קצבים המחפש קורבן יהודי. זה השלום שלהם, והגיע הזמן להכיר בעובדה הזאת. ולומר, "עד כאן!".

כשאתה ישן וחולם, לא נשקפת לך סכנת חיים, מה כבר יכול לקרות לך בחלום?! אבל כאשר אתה יהודי חי וחולם, סכנת חיים נשקפת לך על כל צעד ושעל. באוטובוס, ברכבת הקלה, בתור במסעדת סבארו, בדולפינריום, בכל מקום שכף רגלך היהודית דורכת עליו. אתה יהודי. אתה קורבן.

…אבל לא עוד. השבוע זה נגמר. השבוע הגרזן אמר את דברו, וחבריהם של הרוצחים חילקו (שוב) סוכריות, ואפילו בפרלמנט הירדני עמדו דום. כיהודים עלינו להגיב בנשק היעיל ביותר שהוכיח עצמו לאורך כל הדורות. נשק שאינו גרזן, ואינו סכין ואפילו לא טרנזיט המסיע פועלים… הנשק הוא האחדות הפנימית שלנו.

והיו בטוחים שבסופו של הקרב הארוך הזה הנשק הזה ינצח.

ח"כ ציפי חוטובלי, תירגעי למרות שיש בחירות באופק (אולי)

האימה של נבחרי ציבור על בעלי תפקידים חצתה השבוע קו אדום & אוי לנו אם ראשי השב"כ, הרמטכ"ל והמוסד יגידו את מה שהפוליטיקאים רוצים לשמוע ולא את האמת שלהם

אחת הסכנות האורבות לנו בפינה היא סכנת שכרון הכח, זחיחות הדעת והיוהרה אשר עלולים לגבור על צדקת הדרך.

השבוע אמר ראש השב"כ יורם כהן את חוות דעתו המקצועית באשר לשאלה האם אבו מאזן מתסיס ומלבה את פעולות הטרור היום-עכשיו בירושלים? ראש השב"כ אמר שלא.

זה היה האות והסימן לח"כ ציפי חוטובלי לדרוש את פיטוריו.

סליחה, גברת חוטובלי לדרוש את פיטוריו של ראש השב"כ הנמצא על משבצת מקצועית, והנאמנות שלו היא לעובדות כפי שעולות לאחר בדיקה, היא תעודת כבוד ולא סיבה לפיטורין.

מאידך, את מחויבת לבוחרייך בתוקף היותך נבחרת ציבור (כן, שכחתי, גם למצפונך). שכידוע, הם לא בדיוק עוגן יציב וקבוע.

מדינת ישראל שילמה מחיר דמים כבד על 'התאמת' חוות דעת מקצועיות של אנשי מפתח דוגמת ראש השב"כ כהן, והמוכר והכואב שבהם מלחמת יום כיפור והתנהלות בכירים במערכות הביטחון והממשלה.
די לנו משבירת כללי משחק מקודשים של אמירת אמת ומחויבות לאמת וחובה המקצועית.

שבענו די מפוליטיקאים המחויבים לעצמם ובשעת משבר בורחים בעור שיניהם מאחריות ומותירים את אנשי המקצוע בודדים במערכה דוגמת הפקרתו של רמטכ"ל יום כיפור דוד אלעזר על ידי משה דיין וגולדה מאיר…

אני כן רוצה לדעת בנקודת זמן זו אם אבו מאזן מתסיס ומלבה את אש השנאה כלפינו, על אף העובדה שבאופן רציף הוא טרוריסט בחליפה במשך כל ימות השנה. ואין סתירה בין הדברים. העובדה שדעתי או דעתך לא ישתנו לנוכח הפרעות ומעשי הרצח של הערבים, אם אבו מאזן כן מלבה או לא מלבה. האש בוערת, בכל מקרה.

ולכן, חברת הכנסת חוטובלי, ראוי היה שתמצאי את ההזדמנות ותעשי את מה שמתבקש כאשר טועים. תבקשי סליחה מיורם כהן ראש השב"כ. הוא מהצד שלנו, לא נגדנו.

כבוד השופט, אתה לא מהאו"ם

יש חוקים, יש אמצעים ויש עורכי דין. מה שצריך עכשיו שהשופטים יישמו את הרף העליון של הענישה

בתווך בולטת לרעה התנהלות גופי הסמך במאבק מול הטרור האנטישמי והרצחני המשתולל ברחובותינו. מערכת המשפט היא מאושיות הדמוקרטיה הישראלית, ועל אף העובדה שלעיתים קרובות איננו רווים נחת מההחלטות, אני חושב שעדיף כך מאשר אלטרנטיבה לא ידועה.

ההתפלפלויות המשפטיות מיצו את עצמם ועכשיו הם נטל על הידיים אשר אמורות לעשות את העבודה הקשה, להתמודד ולהצליח במאבק שלנו בטרור.

יש הבדל בין לסייע משפטית לדרגים המבצעים מנקודת מוצא האוהדת את האינטרס הקיומי המשותף במדינה לבין זו הנכנסת לנעליהם של אנשי האו"ם והנוקטים עמדה ניטראלית.

המילה 'ניטראלי' אינה מופיעה במילון המזרח תיכוני והעובדה ששרת המשפטים ציפי לבני מתהדרת בנוצות משפטיים, היא בעוכריה.

ההתבטאויות שלה לאחרונה דוחות באופן שבא לך לשאול, אם אנחנו יודעים מאין באת (משפחה רביזיוניסטית אביה איתן לבני  היה קצין המבצעים של האצ"ל וחבר הכנסת מטעם הליכוד ואימה שרה לבני הייתה גם היא לוחמת בשורות אצ"ל(. מילא הדרך שעשתה לסוף העולם שמאלה, אבל להיות הדוברת הראשית נגד כל מה שהוא יהודי בהגדרה ודמוקרטי מבחינת המחויבות שלנו לסדרי החיים במדינה, זה כבר מוגזם.

כוחם של חוקים המיוצרים בכנסת הוא שאינם נצחיים. חוקים, לא חוקי יסוד, באים להסדיר את אורחות החיים בתוך החברה בה אנו חיים. מה לעשות שמפלס השנאה והנכונות של אויבנו אצל הערבים והפלסטינאים הגיע לממדים מפלצתיים?! מה לעשות שהיום כבר לא מדבירים בעזרת 'פליט'?! מה לעשות?! ליצר חוקים המסדרים את האפשרות שלנו לפעול בהצלחה נגד אויבנו.

כי אם לא ינתנו הכלים המתאימים מבחינה חוקית, יותר ויותר פוליטיקאים יצאו ידי חובה בהצהרות בומבסטיות, מתלהמות ופופוליסטיות, שלא רק שלא יקדמו פיתרון, אלא יחזירו אותנו לימי השברייה והפרעות.

ניסנקורן, זה מבחן הבגרות שלך

ברוך הבא למועדון המבטיחים לחסל את עבודת הקבלנים, להעלות את שכר המינימום ולעשות טוב לחלשים & רק שלא תגמור כמו עופר עיני

סוף סוף אני מבסוט שההסתדרות מכריזה על שביתה כללית כאשר היא מודיעה ברבים שעילת ההשבתה הם לא עובדי חברת החשמל, נמלי חיפה ואשדוד, עובדי רשות שדות התעופה וחבריהם בוועדים החזקים, אלא, עובדי הקבלן והקבוצה השקופה בחברה הישראלית. אני שמח, אבל אני יודע שמהר מאוד אתפכח משמחתי, כי לא ממש מאמין שבסופו של המאבק יהיה קשר בין הסיבות ליציאה למאבק של ההסתדרות ובין תוצאות המאבק.

משום מה עולה בלבי החשד שזהו מהלך להחדרת היו"ר החדש של ההסתדרות החדשה לתודעה הציבורית. לא רק שהפרופיל הציבורי של היו"ר החדש ניסנקורן רחוקה, רחוקה מאוד מהפרופיל ששרטטו ראשי ארגון העובדים הזה החל מדוד בן גוריון וכלה ביצחק בן אהרון.

השניים וחבריהם הבר-מיננים מזכירי ההסתדרות בעבר מתהפכים ומתהפכים בקבריהם. יו"ר הסתדרות של הפועלים הוא עורך דין?! לא מנהיג פועלים שצמח מהרפת, השדה או הנמל?!

נראה שגם אבי ניסנקורן הבין מהר מאוד שלפני שהוא חושף את כישוריו כיו"ר ארגון העובדים הגדול והחזק בארץ, עליו לחדור לתודעה, לתרגל את צמד המילים "אבי אברהם דניאל ניסנקורן", שמו ושם משפחתו המלא.

אתם יודעים מה? אני מוכן לא לחשוד בכשרים ולהמתין לתוצאות. רק תזכרו על מה הוא יצא להשבתה ומה הוא יקבל בסופה…