ריבלין בניון – צביעות, זה כל הסיפור

חופש יצירה, חופש דיבור ומחאה שמורים רק לשמאל. כל האחרים יכולים לקפוץ יחד עם בניון

אילו הייתי יכול לבקש מהיושב במרומים לקחת מאיתנו תכונה אחת ויחידה, משהו אחד, הייתי מבקש, ללא היסוס שייקח את הצביעות.

אפשר להתגונן ולהתכונן נגד כל תכונה אנושית שלילית אחרת, הרוב בהצלחה ואחרים בהצלחה פחותה. אבל כנגד הצביעות אין עצה ואין תבונה. הצביעות בוגדנית, ואינך יכול להוכיחה. הצביעות היא אכזרית, ואינך יכול לברוח ממנה ומעל לכל הצביעות לא ניתנת לעצירה מהרגע שהצד השני החליט להשתמש בה. ולכן, חכמינו הזהירו אותנו מן הצבועים…

…זה מה שקורה היום. הצביעות חוגגת ומרימה ראש, שאם לא כך פסטיבל עמיר בניון ורובי ריבלין היה נחסך מאיתנו.

נאמר ש"פני הדור כפני הכלב, והאמת נעדרת", אחד הפרושים מתייחס למנהיגי הדור. כאשר כלב רץ לפני האדון, נדמה שהכלב מוביל את אדונו. אולם, כאשר הכלב מגיע לצומת, הוא עוצר ומחכה שאדונו יבחר את הדרך, שמאלה או ימינה.

זו התחושה שהייתה לי כאשר נשיא המדינה ריבלין החליט לבטל את הופעתו של עמיר בניון במשכן הנשיא.

…נחזור לתחילתה של המהומה. אחרי סדרה בלתי נגמרת של מעשי טרור אכזריים שׁשׂיאם רצח בדם קר של ארבעה מתפללים יהודים בבית כנסת על ידי שני מחבלים, נכנס בניון לפייסבוק שלו וכתב מספר מילים, הוסיף מנגינה ומוזיקה והשאיר בפייסבוק. מעשה של שגרה אצל רבים מהמשתמשים ברשת החברתית הפופולארית.

השיר מצא את דרכו לאוויר והעיר את הצבועים מרביצתם החורפית לתגובות ארסיות, שעמיר ושירו היו רק התירוץ.

איזו התנפלות, יעל דן וחברותיה בתקשורת נתנו את האות, והעובדות כבר לא היו חשובות. השיטה שוב פעלה. סימנו את המטרה, הורו באצבע מאשימה והעליהום התחיל. מילא הטוקבקיסטים, מילא חולי הרוח המכלים את ארסם במקלדת, מילא הם. אבל נשיא מדינה?! נשיא שהיה חשוד מלכתחילה בחנפנות ובהתרפסות כלפי המיעוט הערבי (דברים אלה נכתבו כאן בעבר בעת היותו של ריבלין יו"ר כנסת ו"חשוד" בחתירה בלתי נלאית ללשכת הנשיא). בדרך כלל קודם חושבים ואח"כ עושים. הנשיא שיחרר ברפלקס מותנה הודעה לא חכמה ובה גם ביטול הופעתו של בניון במשכן הנשיא ונתן את האות ללהבה הגדולה שמשתוללת עד רגעים אלה. כמובן שבית הנשיא פרסם הודעה שביטול הופעתו של בניון באה כדי …להשקיט את הרוחות.

הבורות והפטרונות שממשיכים להפגין אנשי ונשות השמאל בתקשורת ובפוליטיקה שברה שיא נוסף של צביעות. לא יתכן שקולו של זמר/יוצר המביא לידי ביטוי את כאבו ותסכלו מהמצב המוזר בו אנו מצויים יושתק בברוטאליות קניבאלית חסרת רחמים. בניון דיבר, שר במילים את הכאב והתסכול שלו ושל רבים והמונים בעם ישראל, אחרי סדרה ארוכה של רצח-רצח-טבח של יהודים בבית כנסת, בנסיעה ברכבת, בתחנות טרמפים ובסתם בלהיות תינוקת בת שלושה חודשים שבאה להורים אחרי שנים רבות של עקרות.

הנשיא ריבלין, לא מצא חמלה, הבנה, התחשבות לתת מקום למילים של בניון מול הרצח של המחבלים. סליחה, אדוני הנשיא. שיקול דעתך לוקה ופוגע בחפים מפשע, מיהודים שבסך הכל רוצים להיות יהודים.

ואגב, מסתבר שכל הקמפיין היהודי-ציוני שעשית בדרך לנשיאות היה לשווא, בעיקר המשפט המפורסם שדאגת לומר בכל הזדמנות בראיונות באמצעי התקשורת "שלום לכם מירושלים".

הפעם נאמר לך אדוני הנשיא "שלום לך בִּירושלים".

חוק הלאום הוא האנטיביוטיקה נגד הנוגדנים של מדינת ישראל

העובדה שחברי הכנסת הערבים, השמאל והנשיא ריבלין מתנגדים ל"חוק הלאום", הופכת את החוק לנחוץ וחיוני & נכון שלא צריך הוכחה לדברים ברורים, אבל בינינו, מה ברור בעולם הזה?!

ומכאן לחוק הלאום.

החזית הלא הקדושה שמעמידים המתנגדים לחוק הלאום מורכבת בעיקרה מהשמאל, הערבים ו…אובמה.

השילוש הזה הוא ההוכחה שהחוק הזה לא רק שהוא נחוץ, אלא שלידתו התעכבה 66 שנים.

אחד הטיעונים הלא חכמים במיוחד שעל דבר ברור לא צריך לחוקק חוק. נכון. החוק לא מיועד ליהודים, ציונים ואוהבי העם והארץ. היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של היהודים אינה מקובלת על הפוליטיקאים החותרים ללא לאות להפוך את מדינת ישראל "מדינת כל תושביה", או במילים של שפרינצק מדינה לא יהודית בהגדרתה.

אין לי צפיות מחברי הכנסת הערביים ולא מאובמה, באמת שלא. אבל יש לי צפיות מיו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג. כן, ולא בגלל שאני רוצה אותו כראש ממשלה, אלא, כדמות אלטרנטיבית לראשות ממשלה בעיני אוהדיו.

בכלל, הרצוג מתנהג כאחרון הבריונים בשוק ועם השפה שהוא אימץ לעצמו, יוכל לעשות חיל כבסטיונר ולא כראש ממשלה.

בעלי האוזן המוזיקלית יכולים להבחין בקלות שהטקסטים שהוא מזמר לאחרונה ממש לא שלו. האמירות החותכות, המילים הבוטות והסגנון המתלהם, הם פרי עצותיהם של יועצים אסטרטגיים. האלילים החדשים בשכונה.

נחזור לחוק עצמו.

הקרב על הבית הלאומי ילך ויתפוס תאוצה ככל שאבו מאזן וחבר מרעיו ירגישו בטוחים לתבוע מדינה נקייה מיהודים (לא שתי מדינות אלא שלוש מדינות בעזה, ביהודה ושומרון ובמדינת ישראל). היות ובעידוד ותמיכת השמאל בישראל, יותר ויותר מדינות בעולם מפנות אלינו את העורף הידידותי ומראים לנו את פרצופם האמיתי, לעיתים אנטישמי, מדינת ישראל חייב לשמור על עצמה. יהודי העולם בכלל ומדינת ישראל בפרט, חייבים להיצמד להוראות הקיום הבסיסיות שלנו כמדינה. את התוכן של "מגילת העצמאות" כבר מסמסו במהלך שישים שנות קיומה של המדינה. "מגילת העצמאות" הפכה להיות למוצג מוזיאוני ועל משרד החינוך מוטלת האחריות. ילדי ישראל לא מכירים את הכתוב ב"מגילת העצמאות" כמו גם את ההמנון שלנו. בארצות הברית ה'מזהירה' אותנו מפני "חוק הלאום" וה'סכנה' לדמוקרטיה הישראלית, מחייבת את תלמידיה במערכת החינוך לשיר את ההמנון יום יום ולעמוד לנוכח הדגל המתנוסס.

תנסו למשל לאמץ את אחד מהמעשים האלה במדינת ישראל לכלל אזרחיה…

"חוק הלאום" הוא סוג של אנטיביוטיקה שהמדינה חייבת לעצמה. העובדה שהמתנגדים לחוק משתמשים בתירוץ ש'מדינת ישראל במילא יהודית, ולא צריך חוק בשביל זה', חושפת את הצורך להשתמש ב'אנטיביוטיקה' ששמה "חוק הלאום".

מדינת ישראל לא יכולה ואסור לה לסמוך ולוּ לרגע על רצונם הטוב של המיעוטים החיים כאן או על רצונם ושאיפתם של חלקים לא קטנים לפרק את מדינת היהודים מכל הסממנים והסמלים שאכן נותנים תוקף ממשי להיותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי באשר הוא.

עם ישראל חי.

נשיאים ורוח, ובחירות אַין

חברי הכנסת שלנו נראים ונשמעים כמי שהולכים לבחירות, האמת היא שהם קושרים את עצמם לכיסאות בעוד שרשראות ודבק מגע

איני נוהג להמר, אולם לנוכח פסטיבל הצביעות (עוד פעם צביעות?! כן, פעם אחרונה) שמתחולל בכנסת, ולנוכח הסימנים המובהקים שרוב חברי הכנסת רוצים להיות בצד של עטיני השלטון, אין חשש שמדובר בבחירות. מכסימום חילופי כיסאות…

כשאריה דרעי, יו"ר ש"ס, אומר ש"התנאים" שלו להצטרף לממשלת נתניהו הם: ששעת שכר מינימום תהיה 30 שקלים ושמע"מ אפס יחול על מזון ולא על דירות, אתה מבין שלאריה דרעי אין שום תנאי, והעיקר שיחליף את לפיד. מדוע? ניסנקורן כבר הולך להשבית את המשק על העניין הזה ויש הסכמה מקיר לקיר בכנסת על 30 שקלים לשעה מינימום (היה קמפיין על זה) והעברת הפטור ממע"מ מדירות למזון, זה מה שידחוף סופית את לפיד מהממשלה לאופוזיציה.

מאידך, לפיד מתמלא זיעה קרה כאשר הוא רואה את הסקרים שמדרדרים את "יש עתיד" אל תהום השִׁכחה ומספר חברי כנסת המסתכמים בסיפרה אחת

נו, צריך עוד משהו כדי שהאיש יחזור לעצמו?!