שיעורי בית. שיעורי בית אמורים להיות תרגולת ממה שלמדו בכיתה, אך אם תלמיד לא למד או לא הבין את החומר הוא לא יכול לתרגלו בבית וזה הופך למעמסה לו ולהורים. גם בכיתות הגבוהות יותר אין תאום בין המורים המקצועיים וכל אחד נותן שיעורי בית בלי חשבון ושוב מטרת הלמידה הופכת לסיוט ושעות ארוכות של סבל.
בתי ספר במשמרות. אין חוק כזה שאומר שכולם צריכים ללמוד בבוקר. בניינים וציוד עומדים מיותמים וללא שימוש מ 2 בצהריים. תלמידי תיכון בהחלט יכולים ללמוד אחר הצהריים, זה יקל על הצפיפות בכיתות ונערים ונערות עובדים יכולים גם ללמוד בערב, כמו שמקובל בכל העולם. הבעיה היא ארגוני המורים המתנגדים לכל שינוי או דורשים עוד כסף.
תעודת בגרות. לאחר 12 שנות לימוד ומאמצים רבים מצד התלמידים, הורים ומורים כדי להגיע לתעודת בגרות מלאה, באה המדינה ומזלזלת בתעודה שהיא עצמה הנהיגה ואומרת לתלמיד שזו אינה מספיקה כדי להתקבל לאוניברסיטה, רק כדי להזין את תעשיית הפסיכומטרי. ישנם כבר ניצנים בכיוון של ביטול הפסיכומטרי, על ההורים להמשיך ולדרוש שתעודת בגרות תוכר ככרטיס כניסה לאוניברסיטה.
בתי ספר פרטיים עכשיו. בשם איזה סוציאליזם שוויוני מזויף המדינה מונעת פתיחת בתי ספר פרטיים וכך המדינה מסבסדת תלמידים להורים שיכולים לשלם וממילא מוציאים הון על חוגים ומורים פרטיים. פתיחת בתי ספר פרטיים תגרום לתחרות בין בתי ספר ומורים, הרמה תעלה וכך גם המשכורות. בנוסף תדלל את מספר התלמידים בכיתות ואולי כך גם נגיע לחוק חינוך חובה וחינם.
