לא האמנתי שאגיע לרגע בו אכתוב את הדברים הבאים.
כמי שעשה קילומטרז' לא קטן בעבודה ציבורית, למדתי לכבד ולהוקיר, בלי קשר לדעותיו ועמדותיו, את כל מי שנכנס למגרש הזה ממניעים נקיים של לשרת את הציבור. למרות הדעה השלילית על פוליטיקאים, בכל הרמות, תזכרו את הוויתור וההקרבה של משפחה, חברים, תחביבים ולעיתים גם על הכנסה גדולה יותר.
כך, שנקודת המוצא לאנשי ציבור מלווה בהמון כבוד והערכה. יקפצו הקופצים ויאמרו 'מה עם המושחתים? מה עם רודפי הכבוד והשררה לשמה?'. המושחתים?, לכלא, אחרי משפט, ממש כמו כל מושחת שהוא: מורה, רופא, מהנדס, בנקאי שעבר עברה ומקומו בכלא.
אחרי ההקדמה (הארוכה והנחוצה) אומר שצפיתי בנאום האחרון של בני גנץ והתביישתי. התביישתי כי ראיתי כיצד חלומם של לא מעטים מתפוגג לרגלי שנאת החינם שגנץ מפיץ. למרות שאני כמעט בטוח שאת הדברים המכוערים שאמר, הם לא פרי יוזמתו. המשפטים המזעזעים הללו הושתלו במוחו או שהקריא מן הכתב…
גנץ עשה לדעתי, טעות אחת יותר מידי, ומדוע? אדם הבא עם אמירות של 'נקיות', 'חדשנות', 'נבחרת חלומות' (לתפיסתו…) ועוד סופרלטיבים, ובמיוחד כאלטרנטיבה לקיים, חייב לתת ביטוי מעשי וממשי לדבריו. זה לא מסתדר לרוב הדומם, מצביעים שהם קהל היעד אליו הוא מכוון, שזו תהיה הבשורה היוצאת מפיו. לא יתכן שהאלטרנטיבה תהיה גרועה יותר ממה שהיא רוצה להחליף, לשיטתו. לא מתקבל על הדעת שגנץ יתנהג כמו מי שהוא רוצה להחליף, כדבריו.
יש גבול ללוליינות של האסטרטגים הציניים שכבר מכרו לנו את אריאל שרון בעטיפה של שה תמים וקיבלנו ראש ממשלה שהרס חבל ארץ פורח עד היסוד על כלום. נמאס כבר מהחבורה שפעם היא ראובן אדלר ושות' ופעם היא רונן צור ושות' או מה שזה לא יהיה.
החיבורים כל-כך מוזרים, כל-כך משדרים נואשות שבא לך לזעוק "מה הקשר?".
ועכשיו עם החיבור המלאכותי שנעשה בין גנץ ללפיד ונסיגה מכל ההצהרות, ההבטחות והחלומות, אפשר לומר ולפסוק "החבר'ה מהצבא מחפשים כיסאות בכל מחיר ומעל כל עגלה שתגיע לכנסת".
היות ואנחנו במדינה דמוקרטית, זכותו של כל טירון במגרש הציבורי לנצל את עיניו התכולות וגובהו המרשים כדי לקושש חמישה ועשרה מנדטים לכנסת.
מאידך, חובתנו הציבור להיות 'סלקטורים' בכניסה למועדון הקובע את גורלנו, הכנסת, ולהותיר מחוץ למועדון את אלה שבאים לעשות עלינו סיבוב ואחר-כך להותיר אותנו עם אותן בעיות רק קשות יותר לפתרון.
כשהגנרלים במפלגות המרכז או השמאל, זה בסדר?!
מילה על גנרלים שהתקבצו במלגות השמאל.
ראשית, אין בדברים הבאים כדי להוריד או לפגוע כהוא-זה מתרומתם והקרבתם למען ביטחונה של מדינת ישראל ועם ישראל. זוהי הוקרה והצדעה לנצח.
לצד הכבוד שהם מקבלים צריך להבין וללמוד את הסכנות שהם מביאים מתפקידם הקודם, רמטכ"לים ובכירים מהצבא לעבודה הציבורית.
מחד, יש להם כח בלתי נדלה בידיים במערכת אזרחית, ומאידך אין איפוס של הדיסקט הצבאי לטובת האזרחי. מאזן ההצלחות של אנשי צבא בכירים בפוליטיקה אינו מזהיר, בלשון המעטה, ורק נזכיר ששניים משרי הביטחון המוצלחים שהיו הם פרופ' משה ארנס ז"ל, ויבל"א עמיר פרץ, ממש לא אנשי צבא.
ולכן, הסיכון המקצועי שאנחנו האזרחים לוקחים כאשר אנחנו בוחרים בהם הוא גדול מאוד.
נאמר, שיש יוצאים מן הכלל, כמו בכל עניין, אך מספרם קטן והם נדירים.
אם רצח אינו רצח, אז מהו רצח?!
מדינת ישראל חייבת לעשות 'חושבים' במספר נושאים אחרי שבעים ואחת שנות עצמאות. אחד הדחופים והחשובים הוא במערכת המשפט.
האבסורד של מערכת המשפט התגלתה במלוא מערומיה השבוע עם הסדר הטיעון שנכפה על משפחתה של תהילה נגר ז"ל על ידי הפרקליטות, כאשר סעיף הרצח של הרוצח רושרוש הומר להריגה.
בכך הגיעה מערכת המשפט באמצעות הפרקליטות לשפל שלילי נוסף בהעמידה את פלפולי המשפט מעל האמת המשפטית.
אם איני טועה, זהו אחד המקרים היחידים שרשת של מצלמות 'ליוותה' את הרוצח והנרצחת לאורך תחנות רבות והיה מי שהרכיב פזל מצמרר בו כל ספק, ולו הקטן ביותר מתפוגג ומצביע באופן ברור וחד משמעי שהרוצח הוא רושרוש ולא אחר. ובלשון משפטית 'מעל כל ספק סביר'.
אם הגענו למצב ש'הזנב של הכלב מכשכש בכלב', זה הסימן שצריכים לבדוק היטב מי הזנב ומי הכלב.
לדעתי, הפרקליטות ומערכת המשפט הישראלית מיצתה את כל האשראי הפלפולי-משפטי כך שאין לה יותר אשראי להמשיך ולהנפיק לציבור כישלונות נוספים שמשמעותן הענשה נוספת את הקורבן ומתן פרס לרוצחים נתעבים לצאת בזול ממעשה כזה.
כשה'כלב' לא רואה דיקטטור
בזמן האחרון יוצא לי לשפשף את עיני יותר מידי. ומדוע?! כלבי השמירה, המטיפים בשער והנאורים באשר הם, גזרו על עצמם שתיקה, ומאיתנו הם מונעים הסברים באשר לריבוי הדיקטטורות והדיקטטורים במערכת הפוליטית, מבלי שמישהו יאמר על כך מילה או יבקר את התופעה.
קמות מפלגות שעל פי הגדרה הן דיקטטוריות לכל דבר ועניין, וראשן הוא המחליט, הוא הקובע, הוא המכניס לרשימה והוא עורף הראשים, הוא קובע בכל מכל כל. ואין פוצה פה או מצפצף. להוציא שלוש מפלגות גדולות: ליכוד, העבודה ומר"צ אנחנו מוצאים את עצמנו במדינה דיקטטורית שרוב הפלגות הן מיני דיקטטוריות למהדרין, מימין ומשמאל, דתיות וחילוניות. מה זה הדבר הזה?! כיצד חשים כלבי השמירה של הדמוקרטיה כאשר לפיד וגנץ, כחלון, דרעי וליברמן ומפלגות נוספות מתנהלות כאילו בחופש מחשבה, כאילו בחופש דיבור, כאילו בחופש הצבעה, והכל בפה אחד, באצבע אחת של ראש המפלגה?!
המחשבה שאדם אחד טועה ועשרה או עשרים חברי כנסת משכפלים ומבטנים את הטעות, מחרידה ומפחידה.
נאמר שעל הפרק עומדת שאלה גורלית לגבי המדינה ואזרחיה, וראש המפלגה טועה וכופה על כל חבריו בסיעה להצביע כאיש אחד ולהביא לרוב את ההחלטה, שהיא כאמור גורלית. מה אתם חושבים שיקרה? לא רוצה אפילו לתת ביטוי למחשבות שלי.
הפרדוקס הוא שככל שאותה מפלגה מאריכה חיים, היא מסוכנת יותר. מדוע?! כי רק הנאמנים לדיקטטור נותרים, והאחרים שאולי 'סטו' מן הדרך מועפים מהרשימה.
עו"ד אבי חימי יו"ר לשכת עורכי הדין
השבוע נבחר עו"ד אבי חימי ליו"ר לשכת עורכי הדין של ישראל. ראשית, ברכות-ברכות ועוד ברכות.
…הבחירה היא לא עניין של מה בכך, אחרי שנחשפנו לדרך התנהלותו של היו"ר הקודם, אפי נווה והתנהלותו.
עו"ד אבי חימי בן למשפחת חימי המוכרת והמוערכת בעיר, הוא עוד מודל לחיקוי שקריית שמונה מעמידה בשנים האחרונות בפני הציבור בישראל.
רשימת בניה ובנותיה של קריית שמונה אשר עשו חיל מחוץ לגבולותיו של הישוב הולכת ומתארכת, והמשותף לכולם, מתן הזדמנות הוגנת לבני העיר להתמודד על תפקידים או תארים באופן הוגן ושווה לאחרים. עו"ד חימי, אדם יישר דרך, איש עקרונות, רודף צדק ועניו בהתנהלותו האישית-משפחתית נבחר לתפקיד, אולם צריך לומר מיד שמדובר בחצי גמר קלאסי. הגמר יערך בעוד מספר חודשים.
נכון שלנו אין זכות הצבעה (למי שאינו עו"ד) אולם, לדעתי חיבוק אוהב ואוהד לעו"ד חימי כמוהם כסוג של בחירה ומתן רוח גבית אוהדת ותומכת נפשית לקראת ההתמודדות.
מכאן נשלח ברכות על הבחירה, ונישא תפילה לבחירתו בעוד ארבעה חודשים.
בקטנה.
– המעבר הכי מושחת הוא של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למיניבוס של גנץ.
– לא הבנתי את ההחלפות שעשה אבי גבאי בין האלוף עמירם לוין לאלוף טל רוסו.
– לא מבין מדוע השמאל הכיל את חנין זועבי אבל רץ לבג"ץ בגלל האיחוד בימין הדתי.
– מסתבר, שאילו היה לציפי לבני מעט סבלנות, הייתה משובצת גם היא באוטובוס המאסף של גנץ.
– מנסה לעלות על דעתי כיצד היו מגיבים בשמאל, אילו כל-כך הרבה רמטכ"לים היו במפלגת ימין. ולזה יקרא צביעות מודרנית.
– בנימין נתניהו הוכיח שוב שסוד קסמו וכישרונו לא יסולא בפז או במחליף מזדמן.
– ח"כ הכנסת חיים ילין מ'יש עתיד' שהופרש על ידי הקיסר יאיר לפיד, נחת בחיקו של …אבי גבאי, שיום לפני כן שלל מכל וכל הצטרפות ל'עבודה'. נפלאות דרכי הילין.
