כזכור, קריית שמונה הייתה הישוב הראשון בו הונחו הכבלים לטלוויזיה יחד עם בת ים. במקור, שתי החברות חויבו כחלק מחובת המכרז לממן את שידורי החדשות המקומיות, כחובה ולא כזכות.
ההסדר הזה נמשך שנים עד לפני כשנה כאשר ממשלת ישראל ויתרה ברוב נדיבותה על התמלוגים מהחברות ולא דאגה לתקציב חלופי להמשך שידורי החדשות המקומיות.
המהלך המקומם הזה שובר את כל שיאי החוצפה ומגלה פעם נוספת את יחסה של המדינה לפריפריה ב'מצרך' כה חשוב לתושבים, חדשות על התושבים ועבורם.
כאפה נוספת נוחתת על תושבי הפריפריה כאשר הם רואים כיצד המדינה מבזבזת מיליארדי שקלים כדי להנשים את רשות השידור רק מטעמי נוחיות וכדאיות ביחסים שבין רשות השידור ובין הממשלות השונות.
מיליארדי שקלים מכספנו נזרקים, כך כפשוטם על מוצר שבהגדרה הוא חשוב ביותר, שידור ציבורי, אולם בפועל זו אחת השערוריות הגדולות שעוד תוקם ועדת חקירה ממלכתית כדי לבדוק כיצד התופעה הזו נמשכה שנים על גבי שנים.
…השבוע, יצא כתב "חדר החדשות" אביב עזוז לעוד יום עבודה עיתונאים, סיקור הפגנת עובדי מפעלי התעשייה וסגירת כביש 90.
התמונה שנגלתה לעיני העובדים והצופים בצומת אזור התעשייה הדרומי היה מיוחד. אביב עזוז נטל את המגפון ובגרון ניחר וברק בעיניים זעק את זעקתם של חבריו העיתונאים ב"חדר החדשות". "אנחנו תומכים במאבקם הצודק לעבודה ולכבוד", הוא זעק "אנחנו ואתם חלק מאותו מאבק להביא לחם לילדינו בכבוד. אל תשברו, אל תיכנעו, כי אתם ואנחנו צודקים במאבק שלנו", הוא אמר.
לאחר מכן שלף עזוז את מכתב הפיטורין שנשלח אליו ואל חבריו ושרף אותו לקול תשואות המפגינים.
בתום דבריו פנה עזוז לחברו הצלם וזעק למגפון "ועכשיו אני חוזר להיות עיתונאי ומסקר את מאבקכם".
אי אפשר היה שלא להזדהות בגלוי ובגאווה עם דבריו של אביב עזוז, כאשר אתה יודע שבעצם מדובר בעוד סוג של קפיטאליזם חזירי של בעלי הון השולטים בכבלים ובלווין, מגדילים את רווחיהם ודוחקים לפינה צרה את אביב עזוז ואת עובדי המפעלים שבסך הכל רוצים להביא לחם לילדיהם.
