בעוד אחרים מביטים לאחור לראות 'לאן נושבת הרוח', בנימין נתניהו מביט קדימה ועושה את המעשה הנכון, מבקש חסינות
השבוע, בהופעה דרמטית בטלוויזיה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו לבקש חסינות מהכנסת מפני העמדתו לדין במהלך כהונתו כראש ממשלה.
ראשית, אני שמח על הצעד האמיץ של נתניהו, כי בעבר היו כאלה שנגדם הוגשו כתבי אישום, אולם נמנעו לבקש חסינות בגלל לחץ של המחנה היריב, עיתונאים שציקצקו בלשונם שזה 'לא יפה ולא ראוי, פחד מדומה של הנאשם עצמו 'מה יגידו' ועוד טיעוני ברקסים שהביאו את החשוד להפקיר את עצמו וגורלו לכלבים. זה מזכיר לי את הפרסומת נגד העישון בו נפגשים בשמיים שניים אחרי שמתו מעישון. שואלים את הראשון 'ממה אתה מת?' והוא ענה 'מעישון'. ואת השני שואלים 'וממה אתה מת?' ענה להם 'מהבושה'. עישון פסיבי, התבייש להעיר למעשנים לידו.
נעשה אתנחתא לצורך הבהרה קטנה. אילו, רק אילו, מאה אחוזים מהמתייחסים למקרה של נתניהו היו טוענים שכל מה שקרה איתו לאורך הדרך היה תקין, נקי וללא רבב, ומצד שני הייתי אני התומך בנתניהו. הייתי מרים ידיים בטענה ש'אם כל העולם אומר שאתה שיכור, אז זה נכון'.
מה שקורה עם הסיפור של נתניהו בלתי נתפס ברמות. כמספר המשפטנים שטוענים שעליו להתפטר בשל כתבי האישום, מספר הטוענים שלא. כמספר העיתונאים שחושבים שעל נתניהו להתפטר, גם מספר לא מבוטל של עיתונאים ופובליציסטים.
אבל כאשר אנחנו מגיעים למחנות הפוליטיים, שם הסיפור שונה. כל, אבל כל מי שמשתייך למחנה הפוליטי שמאלה מהמרכז, תומך ונלחם שנתניהו יתפטר, ואם אפשר, אז 'לתלות' אותו בכיכר העיר.
זה נשמע לכם הגיוני שיש חפיפה בין רצונם/דעתם של אנשי המחנות הפוליטיים ובין ה'אבחנה' המשפטית שלהם?! מישהו יכול להישבע שדעתם של תומכי וח"כים ממפלגות 'כחולבן' ולווייניה הוא נקי משיקולים זרים, ומה שמעניין אותם הוא אך ורק טוהר המידות, שלטון החוק ומושגים נוספים שנשחקו בפרשה הזאת עד דק?
בואו, אעשה את עבודתם. ממש לא מעניין אותם הצדק והחוק, כי אם כן היו מבקשים להסיר את 'צווי איסור הפרסום' על פרשיות אשכנזי-הרפז-שמן, גנץ והמימד החמישי/רוני אלשייך, לפיד, מילצ'ן, מוזס ועוד. בקיצור, כל יפי הנפש היו מגלים שהדרך לתיקיו של נתניהו רצופה תיקים כבדים יותר של מי שהם תומכים בו פוליטית.
ולכן, אני תומך בהחלטה הנבונה של נתניהו לחסינות, אני תומך בטענתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שחברי הכנסת ה-22 פוזרו לכל רוח והם יותר צללים נמוגים מאשר ח"כים שיש להם תוקף מוסרי לשלול בכלים פוליטיים זכות פוליטית-אזרחית של ראש הממשלה נתניהו להתמודד בבחירות הקרובות.
יתרה מזאת, אנחנו, הציבור בעל זכות הבחירה, מפציר בנתניהו להתמודד היות ושאלת ההתמודדות אינה עוד רק בגדר זכותו הפרטית להחליט. עכשיו העניין הפך ל'רכושו' של הציבור ברחוב להחליט האם הוא רוצה בנתניהו כראש ממשלה או בגנץ וחבריו?
זהו, הפריבילגיה שהייתה בעבר ל'מועדונים הסגורים' של המשפטנים, העיתונאים ופקידי השלטון להחליט על גורלו הפוליטי של מועמד כלשהו אם להתמודד, תמה, פגה, עברה מן העולם.
מהיום, כל החלטה בנושא חייבת להתקבל בזהירות ובכובד ראש, כי לעם נמאס.
ליברמן וקושניר, זמנכם עבר
הגיע הזמן להסיר את המסכה מפרצופו של אביגדור ליברמן ושליחיו חברי הכנסת במסע השיסוי נגד חלקים בעם ישראל ובחברה הישראלית.
אחרי שקיבל פעמיים את הזדמנות חייו להביא להקמת ממשלה בישראל (נתניהו-גנץ) והיתל בכולנו, צריך לומר לו בפה מלא עד כאן! מאסנו בך, בתעלוליך ובמיוחד בהתנהלותך הפירומאנית. ישראל לא זקוקה לאש, שריפות ופיח. ישראל זקוקה למים שיכבו את האש האוכלת כל חלקה טובה.
ח"כ קושניר עשה טעות אחת יותר מידי, וכמפלגה של איש אחד ופה אחד בה אביגדור ליברמן חושב, מדבר ועושה במקום כל חברי הכנסת שלו, הוא ורק הוא צריך לשאת בתגובה הפוליטית האחת והיחידה. רק לא ליברמן!
כן, הדברים חמורים, וכמי שמכיר אותי יודע שמעולם לא קראתי להחרים מישהו. מעולם, עד הסרטונים של ח"כ קושניר וחברו סגן רה"ע חיפה.
העובדה שהחבורה הבזויה הזאת עושה את עבודת הארס שלה בשפה שלא מובנת לישראלים רבים ומתחת לרדאר, רק מחמירה את המצב.
אני נחרד לחשוב כיצד פעל ליברמן ושליחיו במהלך עשרות השנים שהוא בכנסת ובממשלת ישראל בהעברת המסרים בשפה הרוסית לקהל מצביעיו הפוטנציאלי.
אני בעיקר מאוכזב מהאיש שטיפס משומר סף במועדוני לילה לצמרת הפוליטיקה הישראלית, לא מעט בתמיכה ודחיפה של ישראלים וותיקים שהאמינו שהאיש הזה נושא בשורה חשובה לקרוב לבבות ולחיבורים בתוך החברה הישראלית על כל גווניה.
התאכזבתי לראות ולשמוע כיצד מערכת בחירות הופכת לכר פורה למפיצי חיידקים אנטישמיים מהגרועים שהכרנו בשנים האחרונות. על הסרטונים שראינו (ועל אלה שלא נחשפו) אפשר לומר שגדולי הצוררים האנטישמיים בהיסטוריה לא היו מתביישים.
צפיתי פעם ועוד פעם ועוד פעם ולא האמנתי שרעיונות חולניים כאלה התבשלו במוחו של יהודי, ח"כ שבראשה עומד אביגדור ליברמן.
הגיע הזמן להטיל את מלוא המחיר הפוליטי על ח"כ קושניר ועל ליברמן, ופשוט להרחיק אותם מן המחנה הטהור. זה המעט שצריך לעשות.
נ.ב
אני בטוח שחלק גדול ממצביעי ליברמן ימצאו בית חם לדעותיהם ומאווייהם במפלגות אחרות.
צריך לומר 'עד כאן' לכל רשתות המזון
השבוע הייתה כתבה במוסף הצרכנות של ערוץ 12 'תוכנית חסכון', על פערי המחירים בין מוצרים, אותם מוצרים, בסניפי הרשתות (רמי לוי) ובין מחיריהם בסניף קריית שמונה.
למען ההגינות צריך לציין שהכתבה עסקה ברשת 'רמי לוי', אבל אם נדלה מהזיכרון האישי והקולקטיבי שלנו מקרים מן העבר, מדובר בכולם ללא יוצא מן הכלל.
למי שלא צפה בתוכנית נספר שחלק גדול מהמוצרים שאתם קונים בסניפים בקריית שמונה, זולים בעשרות ומאות אחוזים באותם סניפים ובאותן רשתות במרכז הארץ.
פשוט מאוד. עגבנייה שקניתם בקריית שמונה ב-100%, במרכז היא זולה יותר בחצי ולפעמים ביותר.
מוצר לתינוקות שקניתם כאן במאה שקלים, אותו מוצר נמכר במרכז בחמישים שקלים. אלו דוגמאות, ופשוט עשו 'העתק-הדבק' את המוצרים לאחוזים.
זהו המשחק נגמר, יוצאים ל'מלחמה'
זוהי המסקנה האחת והיחידה. די מדיבורים, די מהסברים, די מההודעות השקריות כתגובה לכל ממצא כזה בתקשורת.
אנחנו, כמה שיותר מאיתנו חייבים לנקוט בפעולה.
הצעד הראשון הוא לקנות חצי ממה שהיינו רוצים לקנות. נניח לצורך הדוגמה: היינו צריכים שלושה קילו עגבניות? נקנה קילו וחצי. רצינו ארבעה קילו מלפפונים? נקנה שני קילו. רצינו שני דגני בוקר? נקנה אחד. כנ"ל גם במוצרי בשר, חלב ודגים, בהכל.
זהו השלב הראשוני במאבק שיש בו יותר מאיום ופחות מחרם. המשמעת חייבת להיות משמעת ברזל. כל אחד ואחת חייב לנהוג ביושר ולא 'לסבן'. מה שמחליטים באותו שבוע, מבצעים ובדיוק.
מהלך כזה צריך לקיים אותו לפחות לאורך של חודש. מדוע חודש? כדי שבעלי הרשתות יוכלו לעשות חשבון מדויק ולראות שהרווחים שלהם 'נחתכו' בחצי.
האמינו לי שאם כולנו ללא יוצא מן הכלל ננהל את המאבק הזה באופן הבא, לא נצטרך את השלב השני.
כי עם רמי לוי וחבריו ברשתות צריך לדבר בשפת המספרים, ולא בשפת האותיות והמשפטים הכנועים.
