…והכנסת כמרקחה… אז זהו, שלא!
לפני שנמשיך הערה קטנה.
בערך חצי מהעם עבר את ימי התום הבתוליים שלו, והנאיביות כבר מאחוריו.
היום, יש עסק עם מי שהתפכחו, למדו ומיישמים את הלקחים שאבותיהם לא ידעו שמדובר בלקחים. זה הדור שלנו.
במהלך שבעים ואחת שנותיה של מדינת ישראל התרחשו דברים נפלאים, נפלאים מאוד, ובראשם הקמת הפלא, מדינת ישראל. זו המדינה שלנו, זו המדינה שהעם היהודי חתום עליה באמצעות 'חוק הלאום'.
אמרנו שקרו כאן דברים נפלאים? נכון, אבל ממש לצידם קרו גם דברים קשים, מבחינתנו.
'אדוני' הארץ ריפדו את דרכם אל 'גן העדן' עליי אדמות בהחלטות שבהמשך, בימינו אנו, התבררו שנעשו במלאכת מחשבת ועם כל הניירות, החתימות והאישורים, כפי שנהוג לומר. אבל לכאורה.
הם אלה שקבעו את כללי המשחק, הם אלה שקבעו מה 'ערכי' ומה 'מושחת'. הם אלה שהגדירו כל סנטימטר בשבילי חיינו, החל ממה זה 'תרבות' וכלה במי זה 'מושחת'. ממש כך.
ניקח את בית המשפט שכרגע עומד על סדר היום הציבורי. מישהו טרח לצלם את מפת השופטים במדינת ישראל, וראה זה פלא. בניגוד למה שחשבנו ושהם לימדו אותנו, מערכת המשפט באמצעות שופטיה נהגה בשיטת ה'חבר מביא חבר'. לפעמים גם בן או בת, חתן או כלה של השופט, ולפעמים אפילו שכן של אח קרוב של החבר של השופט. עד כדי כך…
אז עכשיו הם מתפלאים ומתפלצים שמישהו נוגע להם בסדרי הדין והמשפט.
חברים, אתם קבעתם הכל – הכל. ומי שקובע הכל – הכל, אל יתפלא שמי שלא זכה להיות שותף לקביעות הללו, יתעורר יום אחד ויבקש את שלו.
שימו לב. כגודל המאמץ שהושקע במתיחת הקפיץ, כך עוצמת התגובה של כל מי שנפגע לאורך השנים.
אז מישהו מתפלא שההתנגדות היא כה עזה, ותגידו תודה שאלה שבאמת צריכים לצאת לכיכרות עדיין לא יצאו.
נסיכי הארץ
נמשיך…
…ניקח את האקדמיה. במהלך שנותיה של המדינה היו אלה אותם פרופילים חברתיים – תרבותיים שקבעו איזה פקולטות יפתחו, מה יהיו סרגלי הקבלה לסטודנטים ומי יזכה לממש את חלומו ולהיקרא 'חוקר' במעבדות האוניברסיטה. הם קבעו את הכללים, הם בחרו את האנשים, הם פעלו כראות עיניהם לאורך שנים.
שנייה אחת. לכל אלה שמוכנים להעיד בשבועה שלהם זה לא קרה. אל תתאמצו, גם אני אחד מהם. מצאתי את דרכי בכוחותיי ועם עזרה של אנשים טובים. אולם לא מדובר בי ובשכמותי, מדובר בקבוצות אוכלוסייה גדולות השונים במאפייניהם מאלה שקבעו את הכללים וכפו עלינו לשחק על פיהם.
אז כך שהבעיה לא הייתה ואינה אישית, היא חברתית.
קחו את העלייה מאתיופיה, לדוגמה. ההתייחסות אליה היא קבוצתית, בשל המראה שלהם וצבע עורם. נו, משהו השתנה ביחסה של החברה ומוסדותיה אליהם?! מעט מאוד.
האמת, הצדק והערבות ההדדית עשו דרך ארוכה מאז שבאו לעולם ועד היום. אילו מישהו היה יורד מהמאדים הוא לא היה מזהה אותם. תאמינו לי.
ונחתום בשיא הצביעות.
אחת משתי המפלגות הגדולות בכנסת, 'כחולבן' מארגנת הפגנה ברחבת מוזיאון ישראל מחר (מוצ"ש). מי הם התומכים/המשתתפים?! עורכי דין (בכירים), מרצים מהאוניברסיטאות, ולפחות שלושים וחמישה חברי כנסת, בהם בני גנץ המנהיג (הרשמי), צלליו אשכנזי, יעלון ונער המקהלה יאיר לפיד.
אז מה אתם אומרים, נצחק, נבכה, נתלוש שערות או גם וגם וגם?!
הקואליציה המקודשת של מי שכשל במבחן התוצאה בקלפי רק לפני שבועות מספר, יחד עם עורכי דין, מרצים באוניברסיטה ואנשי עסקים (טייקונים), אינה יכולה להיות מלאכית כפי שהיא מוצגת. הם אולי חושבים שהם מלאכים, אבל לא. הם יותר קואליציה של אליטות בעלות אינטרסים משותפים.
להזכיר לחברי הכנסת שהם לא נבחרו כאמרגנים להפגנות. להם יש את המגרש הכי – הכי כדי להביא לידי ביטוי את אמונותיהם, חזונם החברתי וכו'. אבל, כשמדובר ב'התנקשות' פוליטית, ביריב פוליטי קשה דוגמת נתניהו, הכל מותר… כמה מגוחך, כמה מעליב, כמה ציני.
ושאלה ל'יפי הנפש' מקרב האליטות המשפטיות, האקדמיות והעסקיות. תגידו, מתי בפעם האחרונה יצאתם מהג'קוזי, מהספא, מהסוויטה הפרטית שלכם להפגין בעד: הנכים, בעד הילדים חסרי הישע, בעד נשים מוכות, תמיכה בגברים אומללים, בעד איזשהו מסכן שלא ייצא לכם חיר ממנו?
אז אתם באים לספר לנו על 'סכנה לדמוקרטיה?'
הסכנה היחידה בסיפור הזה היא לאינטרסים שלכם יחד וכל אחד לחוד.
