ההחלטה לסגור את 'תוכנית קרב' תפגע אנושות בשאר הרוח, בנשמה היתרה המעטה שנותרה לילדי מערכת החינוך, במיוחד בפריפריה.
לאחר שנים של קיצוצים בשיטת הסלאמה במערכת החינוך הגענו לרגע שבו מורידים את הגיליוטינה על ראשיהם של הילדים אשר זכו למעט פעילות וערכים שכה היו חביבים ובנמצא אצל ילדי ישראל בשנותיה הראשונות. השיטה הישראלית בה 'כל ממזר מלך', במובן שכל שר יכול לשנות את סדרי העדיפות של משרד החינוך הביאה אותנו אל עברי פי פחת בכל הקשור למהותו של החינוך, לא הלמידה, הכיף המזון לנשמתו של הילד הצמא לחוויות המעשירות את עולמו האישי והחברתי.
בשיטה בה כל שר קובע את סדר העדיפות של המשרד יש יתרונות, כמובן, אולם הפעם נדבר על החיסרון שהפך להיות חרב מתהפכת נגד המהות, החשוב בהקניית סל ערכים, חוויות וידע לתלמידי ישראל (פריפריה). במציאות הפוליטית של ישראל בה מתחלף שר חינוך כל מספר חודשים, יש סכנה, אשר מתממשת לנגד עינינו שמחויבותו של השר המכהן היא …לעצמו ולהמשך הצלחתו, ולא לטובת מי שזה אמור להיות, מערכת החינוך. העובדה שאין תוכניות ומחויבות של שר להמשכיות תוכניות כאלה ואחרות, מביאה את המערכת להתנהלות חסרת אחריות לעתיד, אלא רק להווה, ההווה בו נמצא השר בתפקידו.
למרות ש'תוכנית קרב' קיימת כבר כ-עשרים וחמש שנים, אין בכך כל ביטחון שלמרות הצלחתה המיוחדת ונחיצותה תמשיך להתקיים אם השר אינו חפץ ביקרה. הסכנה גדלה ככל שהשר אינו איש חינוך או שבא מהתחום הרלוונטי, כפי שקורה היום עם השר גלנט (שאני בטוח שכוונותיו טובות).
מי שמפעיל את תוכנית קרב אלו אנשי ונשות חינוך, בשלבים שונים בחייהם המקצועיים, תנאי עבודתם עד לאחרונה היו מחפירים, שקופים בחינוך הם היו. החבורה הנפלאה הזאת אשר עבדה והשקיעה בילדי ישראל את המיטב, לא זכתה בהכרח לתגמול כספי ותנאים סוציאליים הולמים. משנה לשנה, מבית ספר למשנהו, ולפעמים חוסר ידיעה וודאות אם בכלל תהיה להם עבודה. נכון שלאחרונה גובשה התארגנות ואף הושגו הישגים לטובת המדריכים והמדריכות, נכון גם שהמאבק שלהם נשא פרי ובית המשפט מנע (לעת עתה) את פיטוריהם ההמוניים של ארבעת אלפים המדריכים והמדריכות.
אבל אסור שזה יעבוד כך, אסור להתרגל לעובדה שהחיילים הטובים במערכה על דמותו ונפשו של הילד יחיו כקבצנים וחוסר ודאות באשר לעצם האפשרות שתהיה להם עבודה.
ההורים, אלה שהם עדי האופי של קרן 'קרב' חייבים להרים קול, לזעוק, לשלוח מיילים ולהתבטא באשר למכה האנושה שילדיהם עומדים לחטוף, אם וכאשר הגזרה תצא לפועל.
ומעל לכל. אני מאמין שעדיין לא אבדה התקווה וההחלטה הנתונה בידיו הבלעדיות של שר החינוך יואב גלנט תשונה והגזרה תתבטל. אני מאמין שמי שהוביל את ילדינו האיכותיים והערכיים, שהיו תוצר חינוכי גם של קרן 'קרב' לקרבות בהם האיכות והערכיות של החיילים הכריעה את הכף, מבין יותר מכולנו את חשיבות המשכה של תוכנית 'קרב'. כי עם ישראל ממשיך את הדרך וחיילי צה"ל בעתיד חייבים להיות איכותיים וערכיים, לפחות כחייליו של האלוף (במיל') יואב גלנט.
