פעם, לפני מלחמת ששת הימים קראו לנוער 'דור האספרסו' ולאו דווקא במובן של איכות הקפה. והנוער הפתיע בגדול לאחר מכן במלחמה. ככה זה, דור דור וכיניו. היום מכנים את הנוער 'דור האייפון', וגם הדור הזה יפתיע לטובה, בעצם הוא כבר מפתיע.
תומר טיאר בנם של תמר ועופר יצא למסע שורשים במנהרת הזמן והגיע רחוק, רחוק מאוד.
בעצם, תומר הלך בעקבות אחותו תימרת שבשנה שעברה זכתה גם היא בתחרות עבודות שורשים במקום הרביעי בעולם.
תומר, ילד צנוע ורגיש, ניגש אל המשימה ברצינות רבה וביראת כבוד כלפי את מי שהוא הולך 'לפגוש', דורות אחורה של סבים וסבתות, דודים ודודות, והכל במטרה לשזור עוד חוליה בשרשרת הדורות של הוריו ושלו.
תומר, מה הייתה בשבילך עבודת השורשים?
תומר: "היה מאוד מרגש. כשאמרו לי שיש להכין עבודת שורשים לא נבהלתי, אומנם חששתי טיפה. חשבתי 'איך אמצא מידע חדש על סבתא סינה וסבא ניסים ז"ל אם הם לא בחיים? הרי אף פעם לא הכרתי אותם, ואפילו אמא שלי לא הכירה אותם?'. מצד שני ידעתי, שאם אני אתאמץ אני אצליח …והצלחתי".
– מדובר בעבודה לא קלה. איך הרגשת במהלך הכנת העבודה?
תומר: "נהניתי מאוד לחקור ולהעמיק עד דור חמישי בשורשי משפחתי.
בזכות העבודה גילית דברים שלא ידעתי קודם. גיליתי שהדוד של אבא שלי, יצחק, היה שבוי בסוריה ועבר עינויים קשים. גיליתי שסבתא רבא שלי עברה תהליך של ייבום והתחתנה עם אח של בעלה ז"ל. גיליתי שסבא רבא שלי היה נשוי לשלוש נשים בתימן. גיליתי שסבא של סבא שלי היה אחד מחכמי לוב.
גיליתי שאבא של סבא רבא שלי היה חכם גדול ובעל כוחות מיוחדים. דברים מעניינים ומרגשים".
תומר עדיין נרגש מהחוויה ומהטקס בו זכתה עבודת השורשים שלו במקום השלישי בקטגוריה של ישראל. התחרות נקראת "תחרות הסיפור המשפחתי", על שם מנואל הירש גרוסקופף לשנת 2013.
לסיום תומר, מה אתה מרגיש, מה הדבר החשוב ביותר שהסקת מהעבודה?
תומר: "אני מרגיש שכל מי שמשקיע בעבודה זוכה לחקור ולהכיר את המשפחה שלו, וזה מאוד חשוב. הזכייה הגדולה ביותר היא לזכות במשפחה טובה ותומכת, ואני זכיתי. והכי חשוב, בית הוא לא רק מבנה של בטון או עץ. בית אינו רק אסופה של חפץ ועוד חפץ. בית הוא עוגן בעת צרה ומשבר, הביתה חוזרים מכל מקום. וזו ההזדמנות להגיד תודה ענקית למשפחתי על התמיכה והפרגון ובייחוד לאבא ואמא שלי שמעניקים לי בית מלא אהבה", אומר תומר.
אימו של תומר, הנשואה לעופר זה שבע עשרה שנים ולהם חמישה ילדים, נרגשת לא פחות מתומר.
תמר: "זו עבודה מורכבת במיוחד שסוחפת את כל המשפחה. על מנת לחקור באמת, צריך שיתוף פעולה עם ההורים ולכן התגייסנו כולנו לטובת המשימה.
למרות שבשנה שעברה בתי, תמרת זכתה במקום רביעי יחד עם 12 תלמידים מרחבי העולם, גם הפעם השקענו רבות באיסוף חומר על המשפחה לדורותיה", אומרת תמר ומוסיפה "העבודה הוגשה במזוודה ועליה נעליים של שלושה דורות ובתוך המזוודה תמונות של חמישה דורות. העבודה כוללת 95 עמודים שחלק עצום ממנה סיפורים וראיונות".
ומה יש לתמר לומר מנקודת מבטה כאימא ששניים מילדיה מגשימים חלום וזוכים בהכרה ובמקומות מכובדים בתחרות שורשים עולמית "מומלץ לשמר כל תמונה כל מסמך כל זיכרון מבית אבא ואמא ולתעד כל דבר. לא לקבל את המציאות כדבר מובן מאליו, לא לקבל את הורינו ומשפחתנו כדבר מובן ושגרתי. דור הולך ונעלם, לצערנו. אף פעם לא מאוחר להתעניין בעבר המשפחה. לשאול שאלות שיאירו על שורשי המשפחה. לחקור את מקור שם המשפחה, שמות בני הבית, לבדוק כיצד חגגו אז את החגים. את טקס בר המצווה ולגלות על אילו ערכים נפלאים גידלו אותנו הורינו. משפחה היא ערך עליון וכל אחד צריך לשמור ולשמר כל דבר לדורות הבאים כי "אין יכולת לדור למסור משהו חשוב לדור הבא, אם לא קיבל כראוי מהדור הקודם".
בטקס שנערך בבית התפוצות נסעו רבים מחבריו ובני המשפחה עודדו את תומר והתגאו בהישגו.
ואי אפשר בלי תודות למחנכת זהבה אמר, חניתה מעוז מנהלת הבית הצעיר וליאת זפרני רכזת כיתות ז' בדנציגר-דרכא.
העבודה תוצג למשך חודשיים במוזיאון בית התפוצות בתל אביב.
