בואו נניח לרגע את הצרות האישיות שלנו הצידה ונתייחס לאחד הנושאים החמים בימים האחרונים, איראן והמרוץ שלה להשיג נשק גרעיני. לפני מספר שנים, כאשר נשיא ארה"ב היה ג'ורג' הבוש, נכתב במדור הצנוע הזה שיש להתייחס אל הגרעין האיראני כאילו והטילים נמצאים כבר באוויר
בשמחה על שחרורו של גלעד שליט משתתפים רבים מאוד, במחיר פחות, ויש כאלה ועבדכם בתוכם, שהעיסוק המוגזם גם היום, גורמים להם לתחושות קשות של סלידה. ושוב, לא מגלעד אלא, מכל מה שסביבו.
גם אם החלטת לקחת פסק זמן ולא לשמוע או להיות שותף פסיבי לדיונים במחאת הרופאים אינך יכול. כל ערוצי התקשורת, טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואינטרנט עוסקים בצורה אובססיבית בנושא, עד אשר אתה שואל את עצמך בתמימות. האם העסוק הזה מקרי, או שמא יש כאן משהו מעבר לכך?
השבוע החליטה מועצת העיר, בהמלצתו של ראש העיר להעניק את אות אזרח הכבוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. המתנגדים טענו שההחלטה פוליטית והמחמירים הרחיקו לכת וקבעו שלא מגיע לראש הממשלה שום אות כי הוא 'לא עשה כלום' למען קריית שמונה.
ערב יום הכיפורים משרה עליך נינוחות ומביא אותך להרפות מעט את השרירים, לא להיות דרוך כאילו ואתה יוצא לקרב. יום הכיפורים משחרר בעיקר את השרירים של האגו, לא אצל כולם. עם האווירה הזאת מסביב אתה מרשה לעצמך להיות סוף-סוף אתה. אם הקפדת לקום מראש חודש אלול ולומר סליחות, אז בכלל מצבך טוב, תרתי משמע. האמת, אתה גם...
עם שקיעת השמש תשקע גם שנת תשע"א, ואורה של תשע"ב יחל לזרוח. השנה החולפת הייתה מיוחדת בשל התהליכים שהחלו בה וימשיכו להתפתח בשנת תשע"ב. התחלות חשובות היו לנו ונראה שׁשׂיאן עשוי להיות במהלך שניים עשר החודשים שמתחילים הערב.
על אף שבעוד מספר ימים חומו של הקיץ יתפוגג, החום שנטעו הצעירים בליבותיהם של המוני ישראל יישמר ויגבר וימשיך להזין את התאים הבריאים בחברה הישראלית על כל גווניה . עכשיו אנחנו תובעים מהטייקונים לנהוג בנו בהגינות. חיו, ואפילו טוב, ותנו לנו לחיות, פשוט לחיות.
בואו נניח לרגע את בעיות הביצה המקומית, ונתפנה מעט לנושאים שהם ברומו של עולם. במסגרת מאבקם של הפלסטינאים ב'ישות הציונית', כפי שהם מכנים את מדינת ישראל, הם החליטו ללכת להיכל הצדק העולמי, האו"ם ולבקש מחבריו חותמת 'כשר' על המדינה הוירטואלית שהם החליטו להקים ביום שישי הבא. אין בדברים...
מאבק הרופאים הצעירים נוגע ללב והוא מביא לידי ביטוי את ההבדלים המהותיים בין העולם הישן והעולם החדש שצומח לנגד עינינו. אי אפשר שלא לעשות השוואות עם מאבק אחר, מאבקם של הסטודנטים והצעירים.
מחאת האוהלים הגיעה לצומת חשוב. צומת בו מתפכחים מהחלומות ועומדים מול המציאות כפי שהיא. יושבי המאהל בקריית שמונה סיימו אתמול לגבש את מסמך הדרישות שיוצג במסגרת דרישות "מאהל המחאה" לוועדת טרכטנברג (ראה ידיעה בהמשך).
העובדים הוותיקים והמבוגרים חוסמים את הצעירים . הפיתרון, הקמת הסתדרות בה יהיו חברים, קודם כל בעלי מקצועות מכל המגזרים: רופאים, עובדים סוציאליים, משפטנים מאבטחים צעירים, וגם מבוגרים. ואז נראה מי יסרב לתת להם את המגיע להם
מופע הצביעות של השמאל שובר עוד שיא השבוע. מסתבר, שתוך כדי קרב המאסף שמנהלים אנשי השמאל בפוליטיקה ובתקשורת, הם מוכנים לפוצץ כל גשר בדרך, מתוך הנחה שלא יצטרכו להשתמש בו בדרך חזרה
השבוע רעדו אמות הסיפּים כאשר גזר בית המשפט את עונשו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל לשבע שנים בכלא. מעבר לכל מה שנאמר, ונאמר המון בנושא, יש עוד דבר אחד שרוב הפרשנים והדוברים לא התייחסו אליו או לא כדאי היה להם להתייחס אליו, כל אחד על פי האינטרס שלו.
התמונה שלפניכם מבטאת יותר מאלף מילים את ישראל 2011, שימו לב: משמאל עומד כבוד הרב יצחק-דויד גרוסמן ממגדל העמק חתן פרס ישראל על מפעל חיים ומי שהקים את רשת החינוך "מגדל אור".
